בנק זרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אופני זרע בקונפהגן לעידוד תרומת זרע

בנק זרע הוא מוסד לשמירה והפצה של תאי זרע.

נכון ל־2018 בישראל פועלים 17 בנקי זרע,[1] זהות תורם הזרע בישראל נשארת אנונימית, ותהליך ההזרעה מתבצע באמצעות הפריה מלאכותית.[2]

שמירת זרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשירותי הפריה באמצעות זרע מעניקים בנקי הזרע גם שירות אחסנה והקפאת זרע לשימוש עתידי עבור גברים החפצים בכך משום שיש חשש שבעתיד יאבד פריונם. לדוגמה, חולי סרטן שאחת מתופעות הלוואי של חלק מסוגי הכימותרפיה היא פגיעה בפוריות. דוגמה אחרת היא אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה יחסית למות כמו חיילים ושוטרים. לקוחות נוספים של בנקי הזרע הן נשים טרנסג'נדריות לפני תהליך לשינוי מין במהלכו הן לוקחות תרופות שבין היתר פוגעות בפוריות.

אחסון הזרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מנות הזרע המאוחסנות בבנקי הזרע הן לצורך אחסנה ורק מיעוטם הוא לצורך הפריה אנונימית. תאי הזרע מוקפאים בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 195 מעלות צלזיוס, בדרך זו מנת זרע תקינה יכולה להישמר במשך עשרות שנים.

תהליך התרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנות בטיחות ואיכות אירופאיות לנושאי הפריה ואמבריולוגיה

תורם פוטנציאלי עובר תחילה שאלון טלפוני קצר האם הוא מתאים לפרמטרים המבוקשים ביותר בקרב הנשים שרוכשות את הזרע. תנאי הסף להתחלת בדיקות ההתאמה ברוב המקומות הם גברים בגילאי 20 - 35, גובה 180 ומעלה, לא נשואים, עבר רפואי ונפשי נקי, פרופיל צבאי גבוה, בעל השכלה גבוהה, חברתי, בעל מראה חיצוני מעולה.

מכיוון שהתרומה היא אנונימית אין לבנק הזרע פרטים מזהים על התורם ולכן את רוב הפרטים הם מקבלים מהתורם עצמו במהלך ראיון אישי בו מתרשם הצוות מאיכותו הפוטנציאלית של התורם. המניע העיקרי לתרומות הוא בדרך כלל כספי בהתאם לקהל היעד הצעיר של התורמים אולם יש גברים התורמים ממניעים התנדבותיים ואבולוציוניים.

התורם עובר גם סדרת בדיקות לשלילת מחלות גנטיות, בדיקות סמים ומחלות מידבקות כמו איידס. לאחר מכן הוא מתבקש לתת דגימת זרע ראשונית בה בודקים שני פרמטרים מרכזיים, בהם ספירת זרע. מתקבלים תורמים בעלי 40 מיליון תאי זרע לתרומה ומעלה. תאי הזרע עוברים גם בדיקת התאוששות מהקפאה. במהלך בדיקות אלו נופלים כ 70 אחוז מהפונים הפוטנציאלים.[3][4]

התהליך אמנם נקרא תרומה משום שהוא מעשה הומני אולם למעשה על כל מנת זרע מקבל התורם סכום כסף. בארצות הברית בה יש אפשרות לבחור בין תרומה אנונימית לתרומה בעלת זהות גלויה המחירים הם כ 100 דולר לתרומה אנונימית וכ-500 דולר לתרומה גלויה. בישראל בה כל התרומות הן אנונימיות המחירים נמוכים יותר ומתחילים ב-400 ש"ח עד 1000 ש"ח.[5]

תורם שעבר את כל השלבים מוזמן לתרום מספר פעמים רב, לעיתים אפילו פעמיים בשבוע. שלושה ימים לפני התרומה אסור לאונן או לקיים יחסי מין כדי לשמור על ריכוז גבוה של תאי זרע בדגימה. תרומת הזרע מתבצעת בחדר פרטי בו יש מגזינים פורנוגרפיים להגברת החשק המיני. מאחר שלגברים מסוימים תמונות אינן מספיקות וקיימת בעיה של היגיינה, ישנם מקומות בעולם שבהם נעשה שימוש במחשב, עם מבחר סרטים לבחירה העובר חיטוי מתורם לתורם או מופעל ללא מגע. התרומה עצמה ניתנת במבחנה הדומה לבדיקות שתן.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל סוגיית תרומת הזרע מעוגנת בחקיקת משנה בלבד משנת 1979 הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע"[6]. הנחיות מדויקות יותר מעודכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המסדירות את נושא תרומות הזרע ואנונימיות התרומות בישראל[7]. ב-1988 הותר לנשים רווקות להשתמש בתרומת זרע, אך עד 1997 הן נדרשו לעבור בדיקה פסיכיאטרית ובדיקה של עובדת סוציאלית.[8]

כיום כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס בו הוא מאשר שהתרומה היא אנונימית, כך שאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע. הנשים מצידן חייבות לחתום על מסמך בו הן מפרטות שלא יהיו להן כל תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד לרבות תביעת מזונות או אבהות.

כל בנקי הזרע בישראל חייבים לקבל אישור ממשרד הבריאות כדי להעניק שרותי אחסון והפצה לתאי זרע אנושיים. כיום במדינת ישראל אין תאום בין בנקי הזרע ומספר הפעמים בהם מותר לאדם לתרום אינה קבועה בחוק, כך שמעשית ייתכן שאדם יתרום מספר פעמים רב במספר בנקים ועל ידי כך יביא לעולם מספר רב של ילדים. על פי נתוני משרד הבריאות בישראל באים לעולם כאלף ילדים בשנה מתרומת זרע.

בנקי זרע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים בנקי זרע, המחולקים בין בתי חולים ציבוריים ומכונים פרטיים.[1] בנקי זרע קיימים בכל בתי החולים הגדולים בישראל. במרכז קיימים 4 בנקי זרע ציבוריים: בית החולים איכילוב בתל אביב, בית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים בילינסון בפתח תקווה, ובית החולים שמיר בצריפין.

בצפון קיימים 6 בנקי זרע: בית החולים רמב"ם בחיפה, בית החולים כרמל בחיפה, בית חולים אלישע בחיפה, מרכז רפואי בני ציון בחיפה, בית החולים העמק בעפולה, ובית החולים פוריה בטבריה.

בדרום פועלים 2 בנקי זרע: בבית החולים סורוקה בבאר שבע ובבית החולים ברזילי באשקלון.

בנוסף קיימים ארבעה בנקים פרטיים בהם בנק הזרע קריו בנק רמת השרון וקריו בנק אלישע חיפה, בנק הזרע אסותא רמת החייל ומדיקל סנטר הרצליה. כמו כן מרבית הבנקים מאפשרים לייבא דרכם תרומת זרע מחו"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בנקי זרע מאושרים בישראל, יוני 2018
  2. ^ רחל ורצברגר, ‏בנק הזרע– שמירה על אנונימיות התורמים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
  3. ^ תרומת זרע בישראל – מסמך רקע
  4. ^ "מתן תרומת זרע". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-24.
  5. ^ כבר תרמתם?, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-09-24
  6. ^ משרד הבריאות, תקנות בריאות העם (בנק הזרע), באתר משרד הבריאות, ‏1979
  7. ^ משרד הבריאות, חוזר מנהל כללי: כללים בדבר ניהולו של בנק הזרע והנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית, באתר משרד הבריאות, ‏8.11.2007
  8. ^ נעמי שלג מי עמי , ‏תרומת זרע בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת