ברברה האריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברברה האריס
Barbara Harris
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 ביולי 1935
אוונסטון, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 2018 (בגיל 83)
סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Barbara Densmoor Harris עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1959–1997 (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Wilbur Wright College
  • Senn High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Paul Sills (19551958) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם התיאטרון (1962)
  • פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזמר (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברה האריסאנגלית: Barbara Harris;‏ 25 ביולי 193521 באוגוסט 2018) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית זוכת פרס טוני. האריס הייתה מועמדת ארבעה פרסי גלובוס הזהב ופרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1971 על הופעתה בסרט "מי זה הארי קלרמן ולמה הוא אומר את הדברים הנוראים האלה עליי?".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בעיר אוונסטון שבאילינוי לאיש העסקים אוסקר האריס פאולה קאן ולפסנתרנית נטלי דנסמור. הייתה נשואה למחזאי ולמורה לדרמה פול סטילס.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס החלה דרכה בתיאטרונים בשיקגו לצידו של בעלה המורה לדרמה פול סטילס שסידר לה תפקיד מקצועני ראשון בברודוויי במחזמר "מהעיר השנייה", תפקיד עליו הייתה מועמדת לפרס הטוני. זכתה בפרס התיאטרון העולמי בשנת על הופעתה במחזה "Oh Dad, Poor Dad, Mama's Hung You in the Closet and I'm Feelin' So Sad". ב-1965 הייתה מועמדת לפרס הטוני בפעם השנייה על הופעתה במחזמר "ביום בהיר תוכלי לראות לנצח". ב-1966 זכתה האריס בפרס טוני על תפקידה במחזמר "עץ התפוח" בבימויו של מייק ניקולס.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריס הועמדה לפרס גלובוס הזהב על הופעת הבכורה שלה בקומדיה "אלף ליצנים" כמנהלת מוסד הרווחה ד"ר סנדרה מוסקוביץ' לצידם של ג'ייסון רוברדס ומרטין בלסם. ב-1971 הופיעה האריס לצידו של דאסטין הופמן בדרמה הקומית "מי זה הארי קלרמן ולמה הוא אומר את הדברים הנוראים האלה עליי?", הסרט בעל השם הארוך ביותר שהועמד אי פעם לפרס האוסקר. הסרט נקטל על ידי רוב המבקרים, אולם האריס ששיחקה זמרת בשם אליסון דנסמור הייתה נקודת האור היחידה כשקיבלה על הופעתה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. באותה השנה הופיעה האריס גם בקומדיה שכתב ניל סיימון "מלון פלאזה" בתור מוריאל טייט אשתו של המפיק ג'סי קיפלינגר (וולטר מתאו).

ב-1975 הועמדה האריס לפרס גלובוס הזהב על הופעתה בסרטו של רוברט אלטמן "נאשוויל" בתור ווינפילד זמרת צעירה ומוכשרת. בשנת 1976 הועמדה פעמיים לפרס גלובוס הזהב לשחקנית בתפקיד קומי על הופעותייה בסרטים "מזימות" של אלפרד היצ'קוק בתור הנוכלת בלאנץ' טיילר המתחזה למדיום ומרמה אנשים ו"שישי הפוך" בתור איליין אנדרוס המחליפה את גופה עם בתה אנאבל (ג'ודי פוסטר).

באמצע שנות ה-80 השתתפה בדרמה הקומית של פרנסיס פורד קופולה "להתחתן בשנית" בתור אוולין אמה של פגי סו בודל (קת'לין טרנר) ובקומדיה של פרנק אוז "נוכלים עם סגנון" בתור הגברת העשירה פאני אמובאנקס.

נפטרה בסקוטסדייל שבאריזונה ב-21 באוגוסט 2018.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]