ברז'נייב (סדרת טלוויזיה)

ברז'נייב
Брежнев

סוגה	היסטוריה סדרת דרמה
יוצרים	סרגיי סנז'קין
כותבים	ולנטין צ'רניך, סרגיי סנז'קין
בימוי	סרגיי סנז'קין
שחקנים	סרגיי שאקורוב סבטלנה קריוצ'קובה מריה שוקשינה ארתור ואחה ולרי זולוטוחין וסילי לנובוי אלכסנדר פיליפנקו אנדריי קראסקו איגור יאסולוביץ' סרגיי גרמאש ולדימיר מנשוב
ארץ מקור	רוסיה
שפות	רוסית
מספר עונות	1
מספר פרקים	4
הפקה
מפיק	אנטולי מקסימוב קונסטנטין ארנסט
מפיקים בפועל	סרגיי מלקומוב
חברת הפקה	Slovo Production Company
הפצה	הערוץ הראשון (רוסיה)
אתר צילומים	מוסקבה
צלמים	אנדריי ז'גאלוב ולדימיר קלימוב ויקטור נובוז'ילוב ואדים אליסוב
מוזיקה	סביאטוסלב קוראשוב
אורך פרק	52 דקות
שידור
רשת שידור	ערוץ 1 הרוסי
פורמט (תמונה)	1080i (16:9 HDTV)
פורמט (קול)	Dolby Digital 5.1
תקופת שידור מקורית	28 במרץ 2005 – 31 במרץ 2005
קישורים חיצוניים
https://www.1tv.ru/movies/statyi/hudozhestvennyy-film-brezhnev
דף התוכנית ב-IMDb

ברז'נייב הוא שמה של מיני-סדרה רוסית משנת 2005, המגוללת את ימיו האחרונים של המנהיג הסובייטי ליאוניד ברז'נייב. הסדרה הופקה על ידי הערוץ הראשון ברוסיה.

הסדרה שודרה לראשונה מ-28 עד 31 במרץ 2005 ושודרה שוב בדצמבר 2006, ב-27 במרץ 2011 ובדצמבר 2016, במלאת 110 שנה ללידתו.

סרגיי שאקורוב, שגילם את ברז'נייב, זכה ב-2005 בפרס TEFI בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט/סדרת טלוויזיה".

תקציר העלילה

אוקטובר 1982. בימים האחרונים לחייו של המזכיר הכללי, ליאוניד איליץ' מנסה ליהנות מההנאות האחרונות שעוד יש לו — הוא נובע לציד בדאצ'ה, משוחח עם הכפופים לו, אוכל ארוחת בוקר עם אשתו ומבלה שעות בצפייה בסרטים דוקומנטריים. אבל כדי לברוח מהמחשבות המדכאות שתוקפות אותו הוא מצליח רק בחלומותיו, אשר בין כה אינם מביאים להקלה. במקרים נדירים בשעות הערות ברז'נייב, נזכר בנעוריו, כיצד פגש את אשתו ותחילת הקריירה. זיכרונות כואבים במיוחד הם אלה כאשר זמם נגד חרושצ'וב, שבזמנו סייע להתקדמותו של ברז'נייב הצעיר.

בזכרונות המזכ"ל הכללי צפים האירועים החשובים ביותר בחייו ובחיי המדינה. הוא שואל שאלות ותוהה אם כל ההחלטות והפעולות היו נכונות ומנסה לענות עליהן.

צוות השחקנים

• סרגיי שאקורוב — ליאוניד ברז'נייב
  • ארתור ואחה — ברז'נייב הצעיר
• סבטלנה קריוצ'קובה — ויקטוריה ברז'נייבה, רעייתו
  • מרינה סולופצ'נקו — ברז'נייבה הצעירה
• סרגיי גרמאש — סטפן קנדאורוב
• ולרי זולוטוחין — איגור
• מריה גולובקינה — סופיה
• אנדריי קראסקו — הספר טוליק
• סרגיי רוסקין — רופא
• מריה שוקשינה — ליזה, אחות
• ולרי איבצ'נקו — ניקולאי טיחונוב, ראש ממשלת ברית המועצות
• יורי קוזמנקוב — ניקולאי פודגורני, יושב ראש נשיאות הסובייט העליון
• וסילי לנובוי — יורי אנדרופוב
• ולדימיר מנשוב — דמיטרי אוסטינוב, שר ההגנה
• לב פריגונוב — יבגני צ'אזוב, שר הבריאות
• אלכסנדר סמצ'ב — אלכסנדר בובין, כותב הנאומים של ברז'נייב
• אלכסנדר פיליפנקו — גאורגי ציניוב, סגן יו"ר הק.ג.ב
• ויאצ'סלב שאלביץ' — אלכסיי קוסיגין
• ואדים יאקובלב — אנדריי גרומיקו, שר החוץ
• איגור יאסולוביץ' — מיכאיל סוסלוב, מזכיר המפלגה
• אולג וולקו — ולדימיר מדבדב, סגן ראש האבטחה של ברז'נייב
• גנאדי בוגאצ'וב — ניקולאי שצ'ולוקוב, שר הפנים
• אפאנסיי קוצ'טקוב — קונסטנטין צ'רניינקו
• סרגיי לוסב — ניקיטה חרושצ'וב
• איגור איבנוב — אלכסנדר שלפין
• סרגיי ברקובסקי — מיכאיל גורבצ'וב
• בוריס סוקולוב — גאורגי צוקאנוב, עוזרו של ברז'נייב ("הקרדינל האפור")

ביקורת

הסדרה עוררה מספר ביקורות שליליות. יוצרי סדרת הטלוויזיה וראשי הערוץ הראשון ספגו האשמות בעיוות עובדות היסטוריות — נטען שהם אנטי-סובייטיים שקישטו את המציאות הסובייטית.

נכדו של ברז'נייב, אנדריי ברז'נייב טען שהסדרה אינה מעבירה את הדברים כפי שהם קרו בפועל ועבורו זו יצירה בדיונית שכל קשר בינה למציאות מקרי בהחלט.

אי דיוקים

• בפרק הראשון ליאוניד ברז'נייב, נזכר שבשנת 1964 במהלך קונצרט הוא דן בקונספירציה נגד חרושצ'וב. בכתוביות אלכסנדר שלפין מצוין כיושב ראש הק.ג.ב., למרות שהוא החזיק בתפקיד זה עד 1961 ובשנת 1964 כבר היה מזכיר הוועדה המרכזית של המפלגה.
• בפרק הראשון דמותו של גרמאש, סטפן א. קנדאורוב, אומר שהוא היה חבר במשלחת של משרד הגאולוגיה של הפדרציה הרוסית. בפועל הפדרציה הרוסית הוקמה עשור וחצי לאחר מכן. 
• גנרל הצבא גאורגי ציניוב מוצג במדי קולונל-גנרל ופונים אליו בתואר "החבר קולונל גנרל", למרות שכבר ב-1978, הוא קיבל דרגה של גנרל הצבא, בסרט מדובר על אירועים בשנים 1981–1982.
• בזכרונותיו של אלכסנדר שלפין, ברז'נייב אומר כי "כעת הוא בפרישה...". במציאות, ב-1982, שלפין היה סגן יו"ר הוועדה הממלכתית של ברית המועצות לחינוך מקצועי והוא פרש רק בשנת 1984.
• בפרק השני עוזרו של ברז'נייב מקריא מתוך רישומיו נתוני מחלה של מנהיגי העולם ומציין את סיבת המוות של אורהו קקונן, נשיא פינלנד. אך קקונן נפטר ב-1986, 4 שנים לאחר מותו של ברז'נייב.
• בפרק השני, כאשר חרושצ'וב תוקף את ברז'נייב על "חובבנותו" (האירועים המתרחשים ב-1947), על חזהו של חרושצ'וב מתנוססת מדליית "כוכב הזהב", תואר גיבור ברית המועצות, מה שאינו נכון. את המדליה הוא יקבל 17 שנים מאוחר יותר, ב-1964.
• בפרק הרביעי, ברז'נייב המדבר על שיחה אל הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, אל אלמנתו של מיכאל סוסלוב. אך אשתו של סוסלוב, יליזבטה אלכסנדרובנה, מתה בספטמבר 1972 — 10 שנים לפני אירועי הסדרה.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ברז'נייב
• "ברז'נייב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "ברז'נייב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "ברז'נייב" בפורטל kino.1tv.ru
• פרק הבכורה, בערוץ היוטיוב של ערוץ 1 הרוסי