אנדריי גרומיקו
לידה |
5 ביולי 1909 (יוליאני) גרומיקי, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
2 ביולי 1989 (בגיל 79) מוסקבה, ברית המועצות | ||||||||||
מדינה | ברית המועצות | ||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה | ||||||||||
השכלה | האוניברסיטה הממלכתית הבלרוסית לכלכלה | ||||||||||
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||||||||||
בן או בת זוג | Lydia Gromyko | ||||||||||
| |||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||
| |||||||||||
אנדריי אנדרייביץ' גרומיקו (ברוסית: Андре́й Андре́евич Громы́ко; 18 ביולי 1909 - 2 ביולי 1989) היה שר החוץ ונשיאה של ברית המועצות.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכפר קטן בשם גרומיקי באימפריה הרוסית (בתחומי בלארוס של ימינו). לאחר מלחמת העולם הראשונה סיים גרומיקו את לימודיו התיכוניים במגמת מסחר. לאחר מכן למד במכללה טכנית ליד מינסק.
בשנת 1931 הצטרף גרומיקו למפלגה הקומוניסטית. בהיותו בגיל 30 בשנת 1939 הצטרף גרומיקו למשרד החוץ הסובייטי ומיד עם הצטרפותו נשלח לעבוד בשגרירות הסובייטית בארצות הברית. ב-1943 מונה גרומיקו לשגרירה של ברית המועצות בוושינגטון בארצות הברית ובקובה. בתקופת מלחמת העולם השנייה מילא גרומיקו תפקיד מפתח בתיאום הקשרים בין ברית המועצות וארצות הברית.
ב-1946 מונה גרומיקו לנציגה של ברית המועצות באומות המאוחדות. ביום 29 בנובמבר 1947 - "כ"ט בנובמבר", נמנה גרומיקו, בייצגו את ברית המועצות, עם התומכים באישור תוכנית החלוקה של ארץ ישראל. חצי שנה לפני ההצבעה, ב-14 במאי,[1] נאם גרומיקו נאום חוצב להבות לטובת העם היהודי. גרומיקו דיבר על סבלם האיום של היהודים בשנות מלחמת העולם השנייה ועל זכותו של העם היהודי לארץ משלו.
לאחר תקופת כהונה קצרה כשגריר ברית המועצות בבריטניה בין השנים 1952–1953, מונה גרומיקו לתפקיד שר החוץ של ברית המועצות, תפקיד שמילא ברצף במשך 28 שנים. בתקופת כהונתו הארוכה הוא ייצג בנאמנות רבה שרשרת ארוכה של מנהיגי ברית המועצות, החל בסטלין, עבור דרך חרושצ'וב וברז'נייב וכלה בגורבצ'וב, אשר ראו בנאמנותו תכונה נעלה.
גרומיקו מילא תפקיד חשוב מאוד במשבר הטילים בקובה בשנת 1962. בשיאו של המשבר נקרא לפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי והכחיש מכל וכל את העובדה שברית המועצות פרסה טילים בקובה. רוברט קנדי, שכתב על משבר הטילים, תיאר את התנהגותו של גרומיקו בפגישה עם הנשיא ג'ון קנדי חוצפה. כמו כן, הוא היה פעיל בשיחות על הסכמי סאל"ט לצמצום נשק. בשנת 1982 זכה על פועלו בפרס לנין.
בחודש יולי 1985, לאחר תקופת כהונה בת 28 שנים כשר חוץ, החליט מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מיכאיל גורבצ'וב, כי גרומיקו ימונה ליושב ראש הסובייט העליון, בניגוד לנוהג הבלתי רשמי שלפיו מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית משמש בשני התפקידים. לאחר שלוש שנים בתפקיד יושב ראש נשיאות הסובייט העליון, דהיינו נשיא המדינה, גרומיקו פרש, משום שלדבריו - חש כי זמנו חלף והוא איננו בעניינים עוד.
גרומיקו נפטר ב-2 ביולי 1989, שלושה ימים לפני יום הולדתו ה-80.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Richard Cavendish, Andrei Gromyko appointed Soviet Foreign Minister
- אנדריי גרומיקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנדריי גרומיקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנדריי גרומיקו (1909-1989), דף שער בספרייה הלאומית
- אנדריי גרומיקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיכאל בר-זוהר, קיצור תולדות ישראל, עמ' 19.
- שרי החוץ של ברית המועצות
- פוליטיקאים סובייטים
- חברי הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- שגרירי ברית המועצות
- שגרירי ברית המועצות ורוסיה באו"ם
- זוכי פרס לנין
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- מקבלי עיטור מסדר השמש של פרו
- מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של פולין
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- יחסי ברית המועצות – הממלכה המאוחדת
- שגרירי ברית המועצות בארצות הברית
- שגרירי ברית המועצות בממלכה המאוחדת
- שגרירים בקובה
- סובייטים שנולדו ב-1909
- סובייטים שנפטרו ב-1989