ג'ון או'קונור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון או'קונור
אין תמונה חופשית
לידה 18 בינואר 1947 (בן 72)
דבלין, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה האירית המלכותית למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחנך מוזיקה, מרצה באוניברסיטה, פסנתרן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון או'קונור (אנגלית: John O'Conor; נולד ב-18 בינואר 1947) הוא פסנתרן אירי.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור נולד בדבלין, אירלנד. את לימודי הפסנתר החל בדבלין ומורו העיקרי שם היה ג'. ג'. או'ריילי. ממשלת אוסטריה העניקה לו מלגת לימודים ממשלתית, שאיפשרה לו ללמוד בווינה אצל המורה הנודע דיטר ובר. כמו כן השתלם במיוחד ביצירות בטהובן אצל הפסנתרן הגרמני המפורסם וילהלם קמפף. בשנת 1973 זכה או'קונור בפרס הראשון בתחרות בטהובן היוקרתית, תחרות בינלאומית לפסנתרנים בווינה. זכייה זו, בהחלטה פה אחד של חבר השופטים, העלתה אותו על מסלול של קריירה בינלאומית, ובשנת 1975 זכה בפרס ראשון בתחרות בזנדורפר.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור מופיע ברסיטלים ברבים מאולמות הקונצרטים הנודעים ביותר בעולם, ביניהם לינקולן סנטר בניו יורק, מרכז קנדי בוושינגטון, אולם ויגמור ומרכז הגדה הדרומית בלונדון, המוזיקפראיין בווינה, אולם דבוז'אק בפראג והבונקה קאייקאן בטוקיו.

הוא מופיע באירופה, צפון אמריקה, אסיה, אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד. בין התזמורות שעמן ניגן עד כה התזמורת הפילהרמונית המלכותית, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, התזמורת הסימפונית של וינה, התזמורת הלאומית של צרפת, התזמורת הקאמרית הסקוטית והתזמורת הקאמרית של שטוטגרט, הקאמרטה הישראלית ירושלים, תזמורות ביפן, קוריאה הדרומית, סינגפור וניו זילנד, וכן תזמורת קליבלנד, התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, התזמורת הסימפונית של בוסטון, התזמורת הסימפונית של דאלאס, התזמורת הסימפונית של דטרויט ועוד בארצות הברית ובקנדה.

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור הקליט יותר מ-20 הקלטות לחברת טלארק, בהן מכלול הסונאטות לפסנתר של בטהובן, שהניו יורק טיימס הגדיר כהקלטות הטובות ביותר של יצירות אלה; ארבעה כרכים של הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט עם צ'ארלס מקקראס והתזמורת הקאמרית הסקוטית; יצירות רבות של שוברט, בהן הסונאטה המאוחרת בלה מז'ור, כל האימפרומפטי והמומנטים המוזיקליים, ואלסים וחמישיית דג השמך, עם רביעיית קליבלנד; ושני כרכים של קטעי פסנתר קצרים, "קלאסיקה לפסנתר" ו"שירי סתיו". או'קונור הוא תומך נלבס בבן ארצו, ג'ון פילד, והקליט את רוב יצירותיו החשובות של המלחין, בהן כל הקונצ'רטי, הסונאטות והנוקטורנים.

תחרויות פסנתר בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור היה שותף לייסוד תחרות הפסנתר הבינלאומית AXA בדבלין, שהוא מנהלה האמנותי ויושב ראש חבר השופטים שלה.

הוא הוזמן לשבת בחבר השופטים של רוב תחרויות הפסנתר הבינלאומיות היוקרתיות, בהן אלה בלידס, מוסקבה (צ'ייקובסקי), וינה (בטהובן), ורשה (שופן), תל אביב (רובינשטיין), בייג'ינג, שנחאי, מינכן, בולצאנו (בוזוני), קלן, וויי (קלרה הסקיל), קליבלנד, סולט לייק סיטי (ג'ינה בכאואר), סידני, פרטוריה, לונדון, קולג' פארק (ויליאם קאפל), ולנסיה (חוזה איטורבי) וסאול.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'קונור מכהן כיום כמנהל האקדמיה האירית המלכותית למוזיקה ואף מלמד שם בקביעות.

מאז 1997 תפס את מקום הפרופסור שלו, וילהלם קמפף, לו רחש כבוד רב, ומגיש את הקורס השנתי בפרשנות בטהובן, בווילה של קמפף בפוזיטאנו, איטליה, שם קיים קמפף קורס זה מאז 1957.

או'קונור מלמד כיתות אמן ונושא הרצאות ברבים מן המקומות שבהם הוא מופיע, כמו גם ברבים מן המוסדות החשובים להוראת מוזיקה, ביניהם ג'וליארד ומנהטן בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטאות טמפל, ראטגרס, אינדיאנה וסיאטל בארצות הברית בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון ובמוסדות להוראת מוזיקה ביפן, קוריאה ואוסטרליה.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פועלו למען המוזיקה קיבל או'קונור תואר דוקטור לשם כבוד מן האוניברסיטה הלאומית של אירלנד ומטריניטי קולג' (דבלין), וחברות כבוד באקדמיה האירית המלכותית למוזיקה. גם ממשלות צרפת, אוסטריה, איטליה ופולין העניקו לו אותות כבוד ועיטורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]