ג'יימס בלאנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס בלאנט
James Blunt
ג'יימס בלאנט, 2011
ג'יימס בלאנט, 2011
לידה 22 בפברואר 1974 (בן 50)
וילטשיר, אנגליה
שם לידה ג'יימס הילייר בלאונט
שם במה James Blunt עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2004
מקום לימודים בית הספר הארו, Elstree School, האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, אוניברסיטת בריסטול, Wills Hall עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ רוק, פולק רוק, רוק, פופ, רוק קל
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, קלידים, כינור
חברת תקליטים האחים ורנר, אטלנטיק רקורדס
בן או בת זוג Alexandrina Wellesley (6 בספטמבר 2014–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
jamesblunt.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס הילייר בלאנטאנגלית: James Blunt; נולד ב-22 בפברואר 1974) הוא זמר-יוצר בריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלאנט נולד בבית חולים צבאי בווילטשיר שבאנגליה. בילדותו גר בלאנט באנגליה, בקפריסין ובגרמניה, מאחר שאביו היה טייס בצבא הבריטי. אביו של בלאנט החדיר לו את האהבה לטיסה, ובגיל 16 הוא הוציא רישיון טיס. הוא למד באוניברסיטת בריסטול, וב-1996 סיים את התואר בסוציולוגיה. בנוסף, הוא שימש כקצין ברגימנט משמר החיים בצבא הבריטי. בשנת 1999 התנדב בלאנט לשרת במלחמת קוסובו כחלק מכוח סיור של רגימנט הכחולים והמלכותיים. כחלק ממשימות הייצוג המלכותיות של יחידות משמר הפרשים בלאנט שימש כשומר ארון הקבורה בתהלוכת הלוויה של המלכה אליזבת בווס-ליון ב-2002.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כילד, לקח בלאנט שיעורי פסנתר וכינור, אך החשיפה הראשונה שלו למוזיקה פופולרית הייתה בבית הספר "Harrow". הוא החל לנגן בגיטרה ולכתוב שירים בגיל 14.

ג'יימס בלאנט מערב בסגנונו פופ ורוק. מעבר ליכולתו הקולית המרשימה ויכולתו להגיע לצלילים גבוהים, מנגן בלאנט במגוון כלי נגינה, ובהם פסנתר, גיטרה, אורגן חשמלי, ומרימבה.

ב-2002, עזב בלאנט את הצבא, וחתם בחברת התקליטים "EMI". לאחר מכן נחתם ב-"Custard Records" והקליט את אלבומו הראשון "Back to Bedlam" בלוס אנג'לס.

האלבום יצא באוקטובר 2004 והסינגל הראשון מתוכו היה "High". אף על פי שהיה מוכר בבריטניה עוד קודם, הגיע פרסומו העולמי עם הסינגל השלישי, "You're Beautiful" ("את יפה"), שכבש את פסגת מצעדי הפזמונים באירופה ובארצות הברית בשנת 2005. הסינגל הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 בארצות הברית ובלאנט היה למוזיקאי הבריטי הראשון שמגיע להישג זה מאז אלטון ג'ון בשנת 1997.

בדצמבר 2009, ארבע שנים לאחר צאתו, קיבל האלבום מעמד של פי עשרה מאלבום פלטינה רגיל לאחר שמכר מעל לשלושה מיליון עותקים והיה לאלבום הנמכר ביותר של שנות האלפיים בבריטניה, ונכון להיום הוא מדורג במקום ה-16 בטבלת המכירות של כל האלבומים שיצאו אי פעם בבריטניה.

הסינגל השני של בלאנט מאלבום זה היה "Goodbye My Lover" שזכה להצלחה מסחררת בכל רחבי העולם. השיר צולם בחדרה של השחקנית קארי פישר, שגם הייתה התרפיסטית שלו.

האלבום מכר למעלה מ-11 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא קיבל את התואר אלבום זהב או פלטינה ב-25 מדינות. אלבום זה היה האלבום הנמכר ביותר בבריטניה בשנות ה-2000 (2000-2010).

בשנת 2006 זכה בלאנט בשני טקס פרסי המוזיקה הבריטית (Brit Awards) והיה מועמד לחמישה פרסי גראמי.

ב-7 ביולי 2007 השתתף בלאנט בלייב ארת' והופיע באצטדיון ומבלי בלונדון.

האלבום השני של בלאנט, "All the Lost Souls", יצא ב-18 בספטמבר 2007. האלבום מכר 650,000 בשבוע הראשון ליציאתו. הסינגל הראשון מהאלבום היה "1973", והוא הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעדים ב-7 מדינות.

למרות היחס המעורב שקיבל מהקהל, האלבום הגיע למקום הראשון בכ־20 מדינות שונות. האלבום מכר מעל ארבעה מיליון עותקים ברחבי העולם וקיבל מעמד מכובד של פלטינה וזהב במדינות רבות.

בנובמבר 2010 יצא לאור אלבומו השלישי של בלאנט, "Some Kind of Trouble". הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Stay The Night", יצא לאור ב-25 באוקטובר 2010. האלבום הוקלט בין החודשים ינואר-ספטמבר 2010 בסטודיו הפרטי של בלאנט בלוס אנג'לס.

בדומה לקודמו האלבום קיבל תגובות מעורבות, אך עם צאתו דורג במקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי. במצעד הבילבורד 200 האמריקאי הגיעי למקום ה-11. האלבום הפיק חמישה סינגלים, כשהסינגל הראשי "Stay The Night" הצליח ברחבי העולם והגיע בין היתר למקום ראשון בשווייץ ולעשרת הגדולים באוסטרליה, בבלגיה, בגרמניה, בהולנד ובאיטליה.

האלבום הצליח בעיקר באירופה ובשנה לאחר צאתו עדיין כיכב במצעדי האלבומים בגרמניה (מקום 28), בשווייץ (מקום 24), בבלגיה (מקום 32) ובאוסטריה (מקום 58).

אלבום האולפן הרביעי של בלאנט יצא לאור באוקטובר 2013, באלבום זה חזר לשתף פעולה עם המפיק של שני אלבומיו הראשונים – טום רות'רוק. הסינגל הראשון מתוך האלבום "Bonfire Heart" הביא לנקודת פתיחה מוצלחת, הוא זכה להצלחה עולמית והגיע למקומות גבוהים במצעדי הלהיטים בבריטניה, בארצות הברית, בגרמניה, בשווייץ, באוסטריה ועוד. גם הסינגל השני "Heart To Heart" מתוך האלבום זכה להשמעות רבות ולהצלחה במצעדי הלהיטים.

האלבום מכר מאות אלפי עותקים ברחבי העולם והגיע למעמד פלטינה וזהב בשמונה מדינות שונות, בהן אוסטרליה, אוסטריה, קנדה, גרמניה, ניו זילנד, גרמניה ועוד.

ב-19 בספטמבר 2014 התחתן בלאנט עם סופיה ולסלי.

בנובמבר 2014 הוציא בלאנט אלבום השלמה לאלבום "Moon Landing", שנקרא "Moon Landing Apollo Edition", שכולל 5 שירים חדשים וגם אלבום הופעה DVD.

ב-7 בפברואר 2015 הופיע בלאנט בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בפני 10,000 צופים.[1]

ביוני 2015 השתתף בלאנט בתוכנית "X-פקטור אוסטרליה".

ב-23 בינואר 2017 פרסם בלאנט בחשבון הפייסבוק שלו כי אלבומו החדש ייצא בתאריך 24 במרץ 2017. האלבום נקרא: "The afterlove".[2]

ב-28 באוגוסט 2019 הוציא בלאנט סינגל ראשון מתוך אלבום חדש. הסינגל נקרא "cold" והאלבום החדש, שנקרא "once upon a mind". האלבום יצא בתאריך 25 באוקטובר 2019.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: Back to Bedlam
  • 2006: Chasing Time: The Bedlam Sessions (אלבום הופעה)
  • 2007: All the Lost Souls
  • 2010: Some Kind of Trouble
  • 2013: Moon Landing
  • 2014: Moon Landing Apollo Edition
  • 2017: The afterlove
  • 2019: Once Upon A Mind
  • 2021: The Stars Beneath My Feet (2004–2021) (אלבום אוסף)

אריך-נגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: Live from London/הופעה חיה בלונדון

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004: High
  • 2005: Wisemen
  • 2005: You're Beautiful
  • 2005: Goodbye My Lover
  • 2006: No Bravery
  • 2007: 1973
  • 2007: Same Mistake
  • 2008: Carry You Home
  • 2008: I Relly Want You
  • 2008: Love Love Love
  • 2008: Je Realise
  • 2009: Primavera in anticipo (It Is My Song)
  • 2010: Stay The Night
  • 2011: So Far Gone
  • 2011: If Time Is All I Have
  • 2011: I'll Be Your Man
  • 2011: Dangerous
  • 2013: Bonfire Heart
  • 2013: Miss America
  • 2013: Satellites
  • 2013: Face The Sun
  • 2013: Blue On Blue
  • 2013: Heart To Heart
  • 2014: Postcards
  • 2014: When I Find Love Again
  • 2017: Love Me Better
  • 2017: Time Of Our Lives
  • 2017: OK
  • 2019: Cold

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2005

  • MTV Europe Music Awards - תגלית השנה.
  • Q Awards - תגלית השנה.
  • Digital Music Awards - ביצוע הפופ הטוב ביותר.

2006

  • NRJ Music Awards (צרפת) - תגלית השנה.
  • BRIT Awards/פרסי המוזיקה הבריטית - אומן השנה וביצוע הפופ הטוב ביותר.
  • ECHO Awards (גרמניה) - תגלית השנה הבינלאומית.
  • NME Awards - האלבום הגרוע של השנה.[3]
  • MTV Video Music Awards - סינמטוגרפיה הטובה של השנה וקליפ השנה בקטגוריית גברים.
  • World Music Awards - תגלית השנה בעולם והזמר הבריטי הנמכר של השנה בעולם.
  • Teen Choice Awards (ארצות הברית) - בחירת אומן השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר סומר, מתוק ומקצועי: ג'יימס בלאנט שווה הרעלת סוכר, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2015
  2. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏לג'יימס בלאנט יש "משהו עצום להראות לכם", באתר ‏מאקו‏, 24 בינואר 2017
  3. ^ History of the NME Awards