ג'יין פירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יין פירס
Jane Pierce
Jane Pierce portrait.jpg
לידה 12 במרץ 1806
המפטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1863 (בגיל 57)
אנדובר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצפוני הישן בקונקורד, ניו המפשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד הגברת הראשונה של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג פרנקלין פירס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Benjamin Pierce עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Jane Pierce Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג'יין מין אפילטון פירס

ג'יין מין אפילטון פירסאנגלית: Jane Means Appleton Pierce‏; 12 במרץ 18062 בדצמבר 1863), אשתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין פירס, הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 18531857.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין הייתה בתו של הכומר ג'סי אפלטון (Jesse Appleton), נשיא מכללת באודואין. לאחר מותו של אביה, עברה אמה עם המשפחה לאמהרסט שבניו המפשייר, שם פגשה ג'יין את פרנקלין פירס, שהיה אז עורך דין צעיר. אף שבני הזוג התאהבו ממבט ראשון, הם המתינו ולא נישאו עד היותה של ג'יין בת 28 (דבר נדיר באותה עת, בה גיל הנשואים הממוצע היה נמוך מ-20). ג'יין התנגדה לשאיפות הפוליטיות של בעלה, ושנאה את מגוריה בוושינגטון בזמן שבעלה היה סנטור. בנה הראשון נפטר בגיל שלוש, ובנה השני, פרנק רוברט נפטר בגיל שנתיים מטיפוס. ג'יין האשימה את העיר וושינגטון במותם של ילדיה, ולחצה על בעלה לעזוב את הפוליטיקה. בעקבות לחץ זה התפטר פירס מתפקידו כסנטור.

לאחר מלחמת ארצות הברית-מקסיקו בה הוענקה לפירס דרגת גנרל והוא הפך לגיבור לאומי התגוררו בני הזוג בקונקורד שבניו המפשייר, וג'יין גידלה את בנם בנג'מין, ותיארה תקופה זו של ארבע שנים בלא פוליטיקה כשנים המאושרות בחייה.

בשנת 1852 נבחר פירס כמועמד המפלגה הדמוקרטית האמריקאית לנשיאות ארצות הברית. אשתו התעלפה כששמעה את החדשות, וניסתה לשכנעו לוותר על המועמדות אולם בעלה שכנע אותה כי הדבר יוכל להועיל לבנם בהמשך חייו.

בעת מסע הבחירות, כאשר נסעו בני הזוג עם בנם ברכבת מאנדובר ללורנס שבמסצ'וסטס ב-6 בינואר 1853, התהפכה הרכבת. בני הזוג פירס יצאו בלא פגע אולם בנם נהרג.

זמן קצר לאחר מכן הושבע פירס לנשיא ארצות הברית (ב-4 במרץ). בשל אבל בני הזוג לא נערך נשף רשמי, וג'יין סירבה להשתתף בטקס ההשבעה.

לאחר מות בנה ג'יין הפכה דתית יותר והשקיעה כל זמנה בתפילות, ומיעטה למלא את תפקידיה כגברת ראשונה.

עם פרישתו של פירס נסעו בני הזוג לסיור מחוץ לארצות הברית. עם תום הסיור שבו לניו המפשייר שם נפטרה ג'יין בשנת 1863 ונקברה סמוך לקבר בנם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יין פירס בוויקישיתוף