לדלג לתוכן

מרגרט וודרו וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגרט וודרו וילסון
Margaret Woodrow Wilson
מרגרט וודרו וילסון
מרגרט וודרו וילסון
לידה 16 באפריל 1886
גיינסוויל, ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה 12 בפברואר 1944 (בגיל 57)
פונדיצ'רי, הודו הצרפתית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות של אשרם סרי אורובינדו, פונדיצ'רי, הודו הצרפתית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
הגברת הראשונה של ארצות הברית
6 באוגוסט 191418 בדצמבר 1915
(שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרט וודרו וילסוןאנגלית: Margaret Woodrow Wilson; ‏16 באפריל 188612 בפברואר 1944) הייתה הבכורה מבין שלוש בנותיהם של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ושל אשתו הראשונה אלן לואיז וילסון, בנוסף לג'סי ואלינור. לאחר מות אמה באוגוסט 1914 שימשה מרגרט כמארחת של הבית הלבן (הגברת הראשונה של ארצות הברית) עד לנישואיו השניים של אביה בדצמבר 1915.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט וודרו וילסון (שמה האמצעי היה שם משפחתה של סבתה מצד אביה ושמו האמצעי של אביה שבו הוא היה מוכר יותר מאשר שמו הראשון, תומאס) נולדה בגיינסוויל, ג'ורג'יה. לשני הוריה היו שורשים חזקים בדרום ארצות הברית, ושני סביה היו כמרים פרוטסטנטים. הוריה של מרגרט חיו בצפון ארצות הברית, שם אביה עסק בהוראה, אך אימה לא רצתה שילדיה ייוולדו כיאנקים, ולפיכך היא דאגה לשהות אצל משפחתה בגיינסוויל לקראת הלידות של שתי בנותיה הגדולות. מרגרט למדה בבתי ספר מקומיים, שלעיתים היו קשורים לקולג'ים בהם לימד אביה בשנות נעוריה.

חייה הבוגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1913 הושבע וודרו וילסון כנשיא ארצות הברית. ב-6 באוגוסט 1914 נפטרה רעייתו אלן ממחלת כליות ונקברה בעיר הולדתה רום. על ערש דווי היא ביקשה מבעלה שלא יישאר ערירי ויישא אישה, ואכן, ב-18 בדצמבר 1915 הוא נשא לאישה את אדית בולינג וילסון. במשך הזמן שחלף בין פטירת אמה לבין נישואיו השניים של אביה, שימשה מרגרט כמארחת הרשמית של הבית הלבן, תפקיד שכיום קרוי הגברת הראשונה של ארצות הברית.[1]

וילסון הייתה זמרת והקליטה כמה שירים. ב-1914 הוציאה חברת קולומביה רקורדס את השיר "נערי" (My Laddie) בביצועה.[2]

בצוואתו הוריש הנשיא וילסון לבתו אנונה בסך 2,500 דולר, מעל 37,000 דולר בערכים של 2020.[3] סכום זה שולם לה כל עוד הוא לא עלה על שליש מההכנסה השנתית של אחוזתו וכל עוד מרגרט נותרה רווקה.[4]

ב-1938 נסעה וילסון לאשרם של הגורו סרי אורובינדו (אנ') שבפונדיצ'רי, הודו, שם היא חיה עד יומה האחרון. היא הייתה חברה וחסידה באשרם ושם ניתן לה השם "ניסתה" (Nistha), שמשמעותו בסנסקריט הוא "מסירות". יחד עם החוקר ג'וזף קמפבל היא ערכה את התרגום האנגלי של יצירתו הקלאסית של ראמאקרישנה "בשורתו של סרי ראמאקרישנה" (The Gospel of Sri Ramakrishna), שיצא לאור ב-1942 על ידי "מרכז ראמאקרישנה-ויקננדה" (Ramakrishna-Vivekananda Center) שבניו יורק.[5]

מרגרט וודרו וילסון נפטרה מאורמיה בפונדיצ'רי (אז בתחומי הודו הצרפתית), ב-12 בפברואר 1944, בגיל 57, ושם היא נטמנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגרט וודרו וילסון בוויקישיתוף
מרגרט וודרו וילסון שרה את המנון ארצות הברית (1915)
לעזרה בהפעלת הקובץ

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]