ננסי רייגן

ננסי רייגן
Nancy Davis Reagan

לידה	6 ביולי 1921 מנהטן, ארצות הברית
פטירה	6 במרץ 2016 (בגיל 94) בל אייר, ארצות הברית
מקום קבורה	הספרייה הנשיאותית והמוזיאון על שם רונלד רייגן
שם לידה	Anne Frances Robbins
מדינה	ארצות הברית
השכלה	מכללת סמית' בית ספר פיינברג לרפואה בית הספר הלטיני של שיקגו Sidwell Friends School
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית	פרסביטריאניזם
בן או בת זוג	רונלד רייגן (4 במרץ 1952 – 5 ביוני 2004)
ילדים	פטי דייוויס, רון רייגן
מספר ילדים	2
פרסים והוקרה	מדליית החירות הנשיאותית (9 ביולי 2002) פרס CFDA למפעל חיים (1988) גביע הכסף לנשות השנה של לוס אנג'לס טיימס Dana Award for Pioneering Achievement in Health and Education (1986) מדליית הזהב של הקונגרס (2000) James Cardinal Gibbons Medal
חתימה
הגברת הראשונה של ארצות הברית 20 בינואר 1981 – 20 בינואר 1989 (8 שנים) → רוזלין קרטר ברברה בוש ←

ננסי דייוויס רֵייגֶן (באנגלית: Nancy Davis Reagan; ‏6 ביולי 1921 – 6 במרץ 2016) הייתה רעייתו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן והגברת הראשונה של ארצות הברית בשנים 1981–1989.

ביוגרפיה

אן פרנסס רובינס (באנגלית Anne Frances Robbins) נולדה בעיר ניו יורק שבמדינת ניו יורק לקנת' סימור רובינס (Kenneth Seymour Robbins) ולאשתו השחקנית אדית' לאקט (Edith Luckett). בהיותה בת שש, נישאה אמה לנוירוכירורג לויאל דייוויס (Loyal Davis) אשר אימץ את אן והם עברו להתגורר בשיקגו שבמדינת אילינוי. אן התחנכה בבית ספר פרטי קתולי ובמכללת סמית' במסצ'וסטס שם סיימה תואר במשחק.

קריירת משחק

לאחר סיום לימודיה הפכה לשחקנית מקצועית, הופיעה במחזמר "Lute Song" בברודוויי, ובהמשך בעקבות הופעות מוצלחות עברה להוליווד שם השתמשה בשם הבמה ננסי דייוויס (Nancy Davis) והופיעה ב-11 סרטים בין השנים 1949–1956, הראשון שבהם היה ב"הצל שעל הקיר" (The Shadow on the Wall) בשנת 1950 ובהמשך ב"הקול הבא שתשמעו..." (The Next Voice You Hear...‎) באותה שנה. בסרט חתולי הגיהנום של הצי (Hellcats of the Navy) משנת 1957 שיחקה לצד בעלה, רונלד רייגן. סרטה האחרון היה נחיתת אונס בשנת 1958. לאחר מכן השתתפה במספר דרמות טלוויזיוניות עד שנת 1962, עת פרשה מעולם המשחק.

נישואיה

ננסי ובעלה רונלד רייגן, 1985

ננסי דייוויס פגשה את רונלד רייגן בשנת 1951 עת כיהן כנשיא איגוד שחקני הקולנוע. דייוויס, שתמיד שיחקה תפקידים של אישה נוצרית הגונה, ושמרה על שמה הטוב, גילתה כי שחקנית עם שם זהה (ננסי דייוויס) מופיעה ברשימה השחורה של הוליווד. מחשש שהדבר יפגע בה פנתה לרייגן בבקשה להסדיר את הבעיה.

ב-4 במרץ 1952 נישאו בני הזוג בעמק סן פרננדו בלוס אנג'לס שבקליפורניה, ונולדו להם בת - פטי דייוויס 21 באוקטובר 1952 ובן - רונלד "רון" רייגן הבן 20 במאי 1958. ננסי אף אימצה את שני ילדיו של רייגן מנישואיו הקודמים לשחקנית ג'יין ויימן.

הגברת הראשונה

הגברת הראשונה של קליפורניה

בעת שתי הכהונות של בעלה כמושל קליפורניה, בשנים 1967–1975 הייתה רייגן הגברת הראשונה של קליפורניה. היא עוררה סערה ציבורית לאחר שסירבה לגור בבית המושל בסקרמנטו, בטענה שהבית מהווה מלכודת אש, ועברה לגור בפרוור עשיר של סקרמנטו. בהיותה הגברת הראשונה של המדינה עסקה בפעילות צדקה, ביקרה בבתי אבות והחלה את פעילותה בפרויקט סבא חורג^{[דרושה הבהרה]}, בו המשיכה גם בוושינגטון. ננסי רייגן סייעה לבחור ולפטר יועצים פוליטיים שעבדו בקמפיין הבחירות של בעלה שנכשל ב-1976, וכן בקמפיין שהסתיים בניצחון ב-1980. ננסי רייגן הייתה ידועה בפעילותה כמגינה על תדמיתו של בעלה, לפעמים על חשבון תדמיתה שלה. לאורך הקריירה של הנשיא רייגן, שהחל כשחקן בהוליווד, טיפס למשרת מושל קליפורניה ולבסוף לתפקיד נשיא ארצות הברית, שימשה אשתו כיועצת קרובה. "ללא ננסי לא היה המושל רייגן או הנשיא רייגן", אמר מייקל דיבר, עוזר ותיק וחבר קרוב של משפחת רייגן, שמת בשנת 2007.

הגברת הראשונה של ארצות הברית

גם בהיותה הגברת הראשונה עוררה מספר סערות ציבוריות - הראשונה שבהן, כאשר הודיעה כי היא רוכשת כלי חרסינה בשווי 200,000 דולר עבור הבית הלבן (אף שקרן פרטית מימנה את רכישת כלי החרסינה) - בעת שהאומה האמריקאית הייתה בתקופת מיתון. מאחורי הקלעים הייתה לננסי רייגן השפעה רבה על התנהלות הבית הלבן ועל דמותו של בעלה, ואף על מדיניות ארצות הברית בתקופת כהונתו השנייה של בעלה.

רייגן פעלה בקמפיין אמרו לא Just Say No - קמפיין למלחמה בשימוש בסמים בקרב בני הנוער. בשנת 1983 השתתפה רייגן, יחד עם מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר, באופרת הסבון "שושלת" בתפקיד עצמה, וכן בקומדיית המצבים "על טעם ועל ריח" במסגרת הקמפיין שלה למלחמה סמים. בספרו "For The Record From Wall Street To Washington" חשף ראש סגל הבית הלבן לשעבר בממשל רייגן, דונלד ריגן, שרייגן האמינה באסטרולוגיה וקבעה את סדר היום בבית הלבן בהתייעצות עם האסטרולוגית ג'ואן קוויגלי . זו אחת הסיבות להתפטרותו של דונלד ריגן.

במהלך הכהונה השנייה של רונלד רייגן, ראתה ננסי רייגן את הסכנות שבפרשת איראן–קונטראס. בנאומו המכריע של רונלד רייגן בפני הציבור האמריקני, הוא הודה בעסקה שבה נמכר נשק תמורת בני ערובה והודה שטעה בכך. ננסי רייגן ידעה אילו יכולות שכנוע יש לבעלה, ודחפה אותו לשאת ולתת עם מיכאיל גורבצ'וב כדי לסיים את המלחמה הקרה. לו קאנון, שהיה כתב הוושינגטון פוסט בבית הלבן בעת כהונתו של רייגן, מציין בביוגרפיה של הנשיא, כי על אף המהומות שחוללה ננסי רייגן, היא "הפכה לכוח שקידם שלום בבית הלבן". היא נחשבה ליועצת הקרובה ביותר של בעלה והייתה בולטת מאוד בתפקידה בבית הלבן, בין היתר בפעילותה להעלאת המודעות לסרטן השד ובמלחמתה בשימוש בני נוער בסמים. לדברי טומלטי, כמו ליידי בירד, ננסי רייגן שימשה כמווסתת מצבי הרוח של הנשיא. היא ידעה שהוא מתפקד טוב יותר כשהוא בטוח ורגוע, ונוכחותה שיפרה את יכולותיו אלה. כשעזבה את משכן הנשיא, הואשמה רייגן כי היא פועלת מאחורי הקלעים ואוחזת בכוח לא מבוקר על הממשל.

לאחר סיום כהונת בעלה

באוקטובר 1987 חלתה רייגן בסרטן השד ועברה כריתת שד.

קפטן ג'יימס א. סיימונדס מעניק לננסי רייגן את הדגל שכיסה את ארון בעלה בהלווייתו

לאחר תום תפקידו עבר הזוג רייגן לבל אייר בלוס אנג'לס שבקליפורניה, שם טיפלה בבעלה עד מותו ב-5 ביוני 2004 ממחלת אלצהיימר. ננסי רייגן אף לחצה על הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לתמוך במחקר בתאי גזע עובריים בתקווה שהמחקר יביא למציאת תרופה למחלה זו. ב-2002 הוענקו לה מדליית החירות הנשיאותית ומדליית הזהב של הקונגרס (יחד עם בעלה).

ב-6 במרץ 2016 נפטרה בגיל 94 בביתה בבל אייר שבלוס אנג'לס כתוצאה מאי-ספיקת לב.

בית המכירות הפומביות כריסטיס הופקד על מכירת האוסף הפרטי של רונלד רייגן (Ronald Reagan), הנשיא ה-40 של ארצות הברית ורעייתו ננסי רייגן (Nancy Reagan). ההכנסות ממכירת האוסף, הכולל תכשיטים, יצירות אמנות, ספרים, מזכרות ועוד, מיועדות לקרן המכון הנשיאותי ע"ש רונלד רייגן. מחירי הפריטים אשר יימכרו ברצף מכירות פומביות חיות ומקוונות, נע בין 1,000 ל-50,000 דולר. על פי ההודעה לעיתונות של כריסטיס עולה עוד, כי המכירה כולה צפויה להסתכם בלמעלה מ-2 מיליון דולר.

אזכורים בתרבות הפופולרית

בשנת 1987 יצאו שני אלבומים עם שירים המתייחסים ישירות לננסי רייגן:

• האלבום "The Obliterati" של להקת הפוסט-פאנק "מישן אוף בורמה" כולל שיר ששמו "Nancy Reagan's head" (בתרגום מילולי לעברית - "ראשה של ננסי רייגן") הכולל את השורה: "I'm haunted by the freakish size of Nancy Reagan's head / no way that thing came with that body".
• האלבום "Horse Cock Phepner" של להקת הרוק האלטרנטיבי "סאן סיטי גירלז" כולל שיר בשם "Nancy" על שם ננסי רייגן.

לקריאה נוספת

• Chris Wallace, First Lady: a Portrait of Nancy Reagan, St. Martin's Press, 1986 (הספר בקטלוג ULI)
• ננסי רייגן, ויליאם נובק, תורי - זכרונותיה של ננסי רייגן, 1991.
  • ננסי רייגן, תורי, תרגום: נעמי גל, הוצאת עידנים, 1991. (הספר בקטלוג ULI)
• Bernard F. Dick, The President's Ladies: Jane Wyman and Nancy Davis, University Press of Mississippi, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
• Karen Tumulty, The Triumph of Nancy Reagan, Simon & Schuster, 2021 (הספר בקטלוג ULI)
• ניר בכר, כשלסטייל היה סטייל: כשנשות הנשיאים נפגשו, 2016
• פגי נונאן: "האיש שהפיל את מסך הברזל" – סיפורו של רונלד רייגן, 2021. הוצאת סלע מאיר וקרן תקווה.
• ננסי ריגן וויליאם נובק, תורי - זכרונותיה של ננסי ריגן, 1991

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ננסי רייגן בוויקישיתוף

• ננסי רייגן, ברשת החברתית Goodreads
• ננסי רייגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ננסי דייוויס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ביוגרפיה (הקישור אינו פעיל), הבית הלבן
• ביוגרפיה באתר NNDB
• נישואיהם של ננסי ורונלד רייגן
• ביוגרפיה באתר הספרייה של הגברות הראשונות (הקישור אינו פעיל)
• פרידה מננסי רייגן: "את עם אהובך עכשיו", באתר ynet, 6 במרץ 2016
• ננסי רייגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• Biography of Nancy Astor, First Woman Seated in the House of Commons באתר World's Largest Education Resource של People Inc.‎ (באנגלית)