לדלג לתוכן

ג'ני סימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ני סימס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 באפריל 1994 (בת 30)
מרילנד, ארצות הברית
עמדה קלעית
גובה 1.83 מטר
מספר 7
מכללה אוניברסיטת וירג'יניה המערבית
אוניברסיטת אולד דומיניון
דראפט מקום 18, דראפט ה-WNBA2017
וושינגטון מיסטיקס
קבוצות כשחקנית
2017
2017
2017
2018-2017
2019-2018
2020-2019
2021-2020
2022-2021
2022
2023-2022
2023
2023
2023-
וושינגטון מיסטיקס
אינדיאנה פיבר
אליצור רמלה
הפועל פתח תקווה
בני יהודה
אלקזרס (ספרד)
א.ס. רמת השרון
הפועל ראשון לציון
פיניקס מרקורי
אליצור חולון
פיניקס מרקורי
וושינגטון מיסטיקס
אליצור רמלה
הישגים כשחקנית
אליפות ליגת העל בכדורסל נשים (2024)
גביע מדינה (2022)
שחקנית העונה בליגת העל (2022)
שחקנית השנה של קונפרנס יו.אס.איי. (2017)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ני סימס (באנגלית: Jennie Simms; נולדה ב-21 באפריל 1994) היא שחקנית כדורסל אמריקאית-ישראלית המשחקת בעמדת הקלעית באליצור רמלה מליגת העל ובנבחרת ישראל. סימס שיחקה כדורסל מכללות באוניברסיטת וירג'יניה המערבית ובאוניברסיטת אולד דומיניון. היא נבחרת במקום ה-18 בדראפט ה-WNBA ב-2017 על-ידי הוושינגטון מיסטיקס.

סימס הגיעה לראשונה לישראל ב-2017 ומאז שיחקה במספר קבוצות בליגת העל. היא זכתה באליפות עם אליצור רמלה ובגביע המדינה עם הפועל ראשון לציון. ב-2023 ערכה סימס את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ישראל.

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימס גדלה במדינת מרילנד והוריה החלו לאמן אותה בכדורסל בגיל 12. בגיל 17 החלה לשחק לראשונה במסגרת רשמית, בתיכון ריברדייל בפטיסט. היא העמידה ממוצעים של 12 נקודות ו-14 ריבאונדים למשחק. ב-2012 הצטרפה סימס לאוניברסיטת וירג'יניה המערבית אך בשל קשיי התאקלמות עברה כעבור שנה לאוניברסיטת אולד דומיניון.[1]

חוקי המכללות אסרו עליה להשתתף במשחקים רשמיים בעונתה הראשונה באולד דומיניון. היא שבה לשחק בעונת 2014/15 וגילתה שיפור ביכולתה. בעונתה האחרונה במכללות העמידה סימס ממוצע של 26 נקודות למשחק והיא נבחרת לשחקנית השנה של קונפרנס USA.[2]

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

WNBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-WNBA ב-2017 נבחרה סימס במקום ה-18 (סיבוב שני) על-ידי הוושינגטון מיסטיקס. סימס שותפה בעשרה משחקים במדי המיסטיק ולאחר שנופתה מהקבוצה עברה לאינדיאנה פיבר אשר בשורותיה שיחקה ארבעה משחקים. ב-2022 הצטרפה סימס לפיניקס מרקורי בחוזה זמני במקום שחקניות שנפצעו ושותפה ב-23 משחקים. בעונת 2023 היא הצטרפה שוב לפיניקס בחוזה זמני ושותפה בשישה משחקים. בהמשך עונת 2023 שבה סימס לוושינגטון בחוזה זמני, אך לא שותפה במשחקים.

ליגת העל והליגה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2017 הצטרפה סימס לאליצור רמלה.[3] בדצמבר 2017 אלכסיס ג'ונס הוחתמה ברמלה וסימס עברה להפועל פתח תקווה במקומה של בריטני סייקס.[4] סימס סיימה את עונת 2017/18 עם ממוצעים של כ-17 נקודות וכ-7 ריבאונדים בממוצע למשחק ובקיץ 2018 הצטרפה לבני יהודה. סימס נפצעה בבירכה במהלך העונה ובינואר 2019 טסה לארצות הברית לטיפולים והוחלפה על-ידי לוריין גודויין.[5]

בעונת 2019/20 שיחקה סימס בקבוצת אלקזרס בליגה הספרדית. פעילות הליגה הופסקה במהלך העונה בשל פרוץ מגפת הקורונה. לקראת עונת 2020/21 הצטרפה סימס לרמת השרון,[6] אשר בשורותיה קלעה כ-22 נקודות במשחק.

בעונת 2021/22 שיחקה סימס בהפועל ראשון לציון. סימס זכתה עם ראשון לציון בגביע המדינה, לאחר ניצחון במשחק הגמר על אליצור חולון. ראשון לציון גם סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון אך הפסידה לרמלה בחצי גמר הפלייאוף. סימס נבחרה לשחקנית המצטיינת של העונה וקלעה כ-27 נקודות בממוצע למשחק.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג ורעייתו מיכל מעניקים את גביע המדינה לג'ני סימס לאחר שהפועל ראשון לציון גברה על אליצור חולון במשחק הגמר, 2022

בעונת 2022/23 שיחקה סימס באליצור חולון. היא הגיעה עם הקבוצה לשמינית גמר היורוקאפ ובליגת העל קלעה כ-22 נקודות בממוצע למשחק. עונה לאחר מכן חזרה סימס לרמלה וזכתה עמה באליפות המדינה לאחר ניצחון בסדרת הגמר על הפועל לב ירושלים. רמלה גם העפילה לגמר גביע המדינה, שם הפסידה ללב ירושלים. סימס סיימה את העונה עם ממוצע של כ-17 נקודות למשחק.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד הכדורסל, בעידודו של מאמן נבחרת הנשים, שרון דרוקר, פעל לאזרוחה של סימס בכדי שתוכל לשחק בנבחרת ישראל. בקיץ 2022 הושלם תהליך אזרוחה והיא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת ישראל בפברואר 2023 במסגרת מוקדמות היורובאסקט[7][1]. סימס השתתפה עם הנבחרת ביורובאסקט בקיץ 2023. היא נפצעה במהלך הטורניר והחמיצה את המשחק השלישי והאחרון בשלב הבתים.[8] בשני המשחקים בהם שותפה קלעה כ-10 נקודות בבמוצע למשחק. נבחרת ישראל הודחה לאחר שלב הבתים. סימס המשיכה לשחק בנבחרת במסגרת מוקדמות יורובאקסט 2025.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל השחקנית באתר פיב"א

פרופיל השחקנית באתר WNBA

פרופיל השחקנית באתר איגוד הכדורסל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אריה ליבנת, "אעשה הכל כדי לנצח": מבחינת ג'ני סימס, הבכורה שלה בנבחרת ישראל היא רק ההתחלה, באתר הארץ, ‏9 בפברואר, 2023
  2. ^ Jennie Simms, ODU Sports
  3. ^ שי ברק, זרה ראשונה לאליצור רמלה, באתר ארכיון ספסל, ‏5 ביולי, 2017
  4. ^ רענן וייס, כדורסל נשים: ג'ונס ברמלה, סימס בפתח תקווה, באתר YNET, ‏28 בדצמבר, 2017
  5. ^ אלכס בנטלי הצטרפה לחולון. לורן גודווין לבני יהודה, באתר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל, ‏10 בינואר, 2019
  6. ^ חיזוק כפול לרמת השרון: אלאינה קואטס וג'ני סימס חתמו, באתר ספורט 1, ‏13 בספטמבר, 2020
  7. ^ רענן וייס, השחקנית האמריקאית הכי ישראלית שיש: "פה זה ביתי השני", באתר YNET, ‏9 בפברואר, 2023
  8. ^ תומר גבעתי, רק כמעט: נבחרת הנשים הפסידה לצ'כיה 61:52 והודחה מהיורובאסקט, באתר ישראל היום, ‏18 ביוני, 2023