ג'עפר פאנאהי

ג'עפר פאנאהי
جعفر پناهی

ג'עפר פאנאהי ב-2007
ג'עפר פאנאהי ב-2007
לידה	11 ביולי 1960 (בן 63) מיאנה, המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה	איראן
עיסוק	במאי קולנוע ותסריטאי
מקום לימודים	University of Islamic Republic of Iran Broadcasting אוניברסיטת טהראן
צאצאים	Panah Panahi
פרסים והוקרה	פרס סחרוב לחופש המחשבה (2012) פרס מרכבת הזהב (2011) דוב הכסף לתסריט הטוב ביותר (2013) פרס דב הזהב (2015) Preis für die Freiheit und Zukunft der Medien (2015) דוב הכסף (2006) פרס אריה הזהב (2000) Un Certain Regard (2003) פרס מצלמת הזהב (1995) פרס התסריט הטוב ביותר של פסטיבל קאן (2018) נמר הזהב (1997) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שטרסבורג
פרופיל ב-IMDb

ג'עפר פאנאהי (בפרסית: جعفر پناهي; נולד ב-11 ביולי 1960) הוא במאי קולנוע ותסריטאי איראני, מהמשפיעים ביותר על הגל החדש האיראני. הוא זכה להכרה מהתאורטיקנים ומבקרי הקולנוע ברחבי העולם וזכה בפרסים רבים ובהם פרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה ופרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

ב-20 בדצמבר 2010 נכלא פאנאהי לשש שנות מאסר ונאסר עליו למשך 20 שנים להפיק סרטים, לכתוב תסריטים, או להעניק כל סוג של ריאיון לתקשורת באיראן ולתקשורת הזרה, כמו גם לעזוב את מדינתו. עוד קודם לכן, בפברואר 2010, איראן מנעה את השתתפותו בפסטיבל הקולנוע בברלין.

קורות חיים

פאנאהי הוא בנו של צייר, הוא גדל באחד האזורים העניים של טהראן. לאחר לימודי קולנוע בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה בטהראן, עשה כמה סרטים עבור הטלוויזיה האיראנית, היה עוזר במאי של עבאס קיארוסטמי בסרטו "דרך עצי הזית". על סרטו הראשון, "הבלון הלבן", זוכה פאנאהי בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן 1995.

שניים מסרטיו עוסקים בנושא השוויון והיעדר החירות בחברה האיראנית: "המעגל" (Dayereh, זוכה פרס אריה הזהב בוונציה בשנת 2000) וסרטו "זהוב ארגמן" (Talay Sorkh, זוכה פרס חבר השופטים "מבט מיוחד" 2003). שני הסרטים הוחרמו על ידי ממשלת איראן בגלל נושאיהם. "המעגל" דן במעמד הנשים באיראן ובמיוחד במעמדן של הזונות, ו"זהוב ארגמן" מספר את סיפורו של חייל ותיק במלחמת איראן–עיראק המתמודד מול חוסר הצדק החברתי.

שניים מסרטיו הוקרנו בפסטיבל הקולנוע ירושלים בשנת 2011:

• "המראה" הוא סרט משנת 1997. זהו סיפורה של ילדה בת שש, שאמהּ לא באה לאסוף אותה מבית הספר והיא מתחילה ללכת לבדה בחזרה הביתה. כך מתעד פאנאהי את המציאות הקשה של רחובות טהראן, וגם מציג דיוקן של נשיות חזקה בהתהוותה, למרות שמדובר בילדה קטנה. הוא מביא את הסיפור מנקודת מבט ביקורתית על היחס הגרוע לנשים באיראן. הבמאי יוצר קשר בין המציאות לאמנות הקולנועית המתעדת אותה. הוא מייצר טשטוש תמידי בין הקולנוע העלילתי לתעודי.
• "זהוב ארגמן" משנת 2003, תסריט מאת עבאס קיארוסטאמי, הוא סיפורו של חייל שסובל מבעיות רפואיות שהחלו אצלו בזמן מלחמת עיראק-איראן, שעה שהוא עובד כשליח בפיצריה.

בשנת 2012 זכה פאנאהי בפרס סחרוב לחופש המחשבה ביחד עורכת הדין פעילת זכויות האדם האיראנית, נסרין סוטודה. נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, אמר "אישה ואיש אשר לא נכנעים לאיומים ולהפחדה ואשר החליטו לשים את גורל ארצם בפני עצמם".

בשנת 2015 יצא הסרט "טקסי" בבימויו ובכיכובו, עליו זכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

בשנת 2022 בית המשפט באיראן גזר שש שנות מאסר על פאנאהי, זאת לאחר שפרסם פוסטים שמבקרים את השלטון ואת מעצרו של במאי אחר, מוחמד ראסולוף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'עפר פאנאהי בוויקישיתוף

• ג'עפר פאנאהי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'עפר פאנאהי, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'עפר פאנאהי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

• שש שנות מאסר נגזרו על הבמאי האיראני ג'עפר פאנאהי לאחר שביקר את השלטון באתר הארץ, 20 ביולי 2022
• ג'עפר פאנאהי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)