נסרין סוטודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נסרין סוטודה
نسرین ستوده
Nasrin Sotoudeh.jpg
לידה 3 באפריל 1963 (בת 56)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת שהיד בהשתי עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי מחקר מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ברברה גולדסמית לחופש הכתיבה של PEN, פרס סחרוב לחופש המחשבה, פרס אנושות אחת, מדליית ג'וזפה מוטה, Ludovic-Trarieux International Human Rights Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נסרין סוטודה (פרסית: نسرین ستوده; נולדה ב-1963) היא עורכת דין, פעילת זכויות האדם איראנית, שייצגה פעילי אופוזיציה איראנים ופוליטיקאים, שנכלאו וגם אסירים שנידונו למוות על פשעים שביצעו, כאשר הם היו קטינים.[1] היא ייצגה את העיתונאי, עיסא סהרקיז (אנ'), זוכת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי ואת חשמת טברזדי, ראש החזית הדמוקרטית הלאומית (איראן) (אנ'), קבוצת אופזיציה לא חוקית.[2] סוטודה ייצגה גם נשים שנעצרו על הופעה בפומבי ללא חיג'אב, המהווה עבירה פלילית באיראן.[3][4][5]

סוטודה נעצרה בספטמבר 2010 באשמת הפצת תעמולה וקשירת קשר לפגוע בביטחון המדינה[1] והייתה כלואה בבידוד בכלא אווין.[6] בינואר 2011, הרשויות האיראניות דנו את סוטודה ל-11 שנות מאסר, בנוסף שללו ממנה את רישיון עריכת הדין ונאסר עליה לעזוב את איראן במשך 20 שנה. מאוחר יותר באותה השנה, בית המשפט לערעורים הפחית את עונש המאסר לשש שנים, ושלילת הרישיון לעשר שנים.[7]

ביוני 2018 סוטודה נעצרה בשנית וב-12 במרץ 2019 נידונה למאסר בטהרן, לאחר שהואשמה במספר עבירות הקשורות לביטחון לאומי. בעוד ששופט אמר לסוכנות הידיעות של הרפובליקה האיסלמית שעונש שנגזר עליה יהיה שבע שנים, מקורות אחרים ובניהם, המרכז לזכויות אדם באיראן, דיווחו כי על סוטודה נגזר העונש המרבי הכולל 10 שנות מאסר ו-148 מלקות, בצירוף עם עוד שישה פסקי דין מספר שנות המאסר מגיע ל-38.[8]

משפחה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסרין סוטודה נולדה ב-1963 למשפחה דתית, בת המעמד הבינוני האיראני.[9] היא קיוותה ללמוד פילוסופיה אך לא התקבלה והמשיכה ללימודי משפטים אוניברסיטת שהיד בהשתי (Shahid Beheshti University) בטהראן.[10] לאחר שסיימה את התואר במשפט בינלאומי, סוטודה עברה בהצלחה את הבחינות לשכת עורכי הדין ב-1995 אך היה עלייה לחכות שמונה שנים, עד שקבלה את רישיון עריכת דין.[9]

סוטודה נשואה לרזא חנדאן ולזוג שני ילדים.[11] סוטודה הדגישה את תמיכתו של בעלה בעבודתה.[10]

עבודה ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוטודה התחילה את הקריירה שלה במחלקה המשפטית של משרד השיכון האיראני ואחרי שנתיים הצטרפה למחלקה המשפטית בבנק טג'אראט שבבעלות המדינה. במהלך עבודה בבנק היא הייתה מעורבת בכנת החומרים והטיעונים המשפטיים עבור רבים מהדיונים שהתנהלו בטיריבונל בהאג שהוקם ב־1981 לבירור סוגיות שונות בין ארצות הברית לאיראן.[10]

סוטודה הציע לעיתון Daricheh מספר כתבות וראיונות בנושא זכויות נשים. העורך הראשי של העיתון דחה את ההצעה דבר שגרם לסוטודה להיות אפילו יותר נחוש בעבודתה למען זכויות נשים".[9]

ב-1995, בגיל 32, סוטודה עשתה את בחינות לשכת עורכי הדין, עברה אותן בהצלחה והפכה לאחת מהחברות הפעילות ביותר בלשכה.[10] עבודתה כללה הגנה על ילדים מוכים, אמהות ופעלה שאבות מתעללים לא יקבלו משמורת על ילדיהם. היא מאמינה כי רבים מהמתעללים הם קורבנות של התעללות בעצמם או חולים ועל כן זקוקים לטיפול מקצועי ותרופתי.[10]

לפני מעצרה, סוטודה ייצגה פעילים, עיתונאים והמשיכה להגן על ילדים שסבלו מהתעללות ומואשמים בפליליים.[6][10] היא עבדה באופן הדוק עם זוכת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי, ומרכז מגיני זכויות האדם שעבאדי הנשיאה שלו.[12][13]

המעצר והמשפט הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באוגוסט 2010, הרשויות האיראניות פשטו על משרדה של סוטודה. בזמן הפשיטה, סוטודה ייצגה את זהרה ברהמי, אזרחית הולנדית-איראנית שהואשמה בעבירות אחזקת סמים והוצאה להורג. לא ברור אם הפשיטה הייתה קשור לברהמי.[14][15] ב-4 בספטמבר 2010, שלטונות איראן עצרו את סוטודה באשמת הפצת תעמולה ובקשירת קשר לפגוע בביטחון המדינה.[1] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את המעצר "[...] כהגברת הסנקציות על עורכי דין שמגינים על חברי האופוזיציה, פוליטיקאים, פעילים ועיתונאים."[13]

תומכיו של נסרין Sotoudeh להפגין ב - האג, הולנד (2012)

ב-9 בינואר 2011, הרשויות האיראניות דנו אותה ל-11 שנות מאסר באשמת "פעילות נגד הביטחון הלאומי" ו "תעמולה נגד המשטר." בנוסף, נאסר עליה לעסוק בעריכת דין ולעזוב את המדינה במשך 20 שנה.[16] באמצע ספטמבר 2011, בית המשפט לערעורים הפחית את עונשה לעד שש שנות והאיסור לעבוד בעריכת דין הופחת לעשר שנים.[17]

שביתות רעב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בספטמבר 2010, סוטודה החלה שביתת רעב במחאה על כך שנשללו ממנה הביקורים ושיחות טלפון עם משפחתה.[6][12] לדברי בעלה, היא סיימה את שביתת הרעב שלה ארבעה שבועות לאחר מכן, ב-23 באוקטובר.[6] ב-17 באוקטובר 2012, סוטודה החלה שביתת רעב בלתי מוגבלת בעקבות ההגבלות חדשות על ביקורי משפחה.[18] ב-4 בדצמבר 2012 סוטודה הפסיקה את שביתת הרעב אחרי 49 יום, לאחר ביקור קצר של מספר חברי פרלמנט בכלא. הם הכירו בדרישתה לסיים את איסור הנסיעה של ביתה לחוץ לארץ.[19][20]

תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים זכויות אדם בינלאומיים וארגוני זכויות אדם איראנים גינו את של מאסרה של סוטודה וקראו לשחררה.[17][2] מחלקת המדינה של ארצות הברית גם גינתה את פסק הדין ותארה אותו כ"אינו צודק ואכזרי" וכינתה את סוטודה ו"קול חזק לשלטון חוק וצדק באיראן".[21]

ב-26 באוקטובר 2012, סוטודה הוכרזה כזוכת פרס סחרוב יחד עם במאי הקולנוע האיראני ג'עפר פאנאהי.[22] נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, אמר "אישה ואיש אשר לא נכנעים לאיומים ולהפחדה ואשר החליטו לשים את גורל ארצם בפני עצמם".[23] הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קתרין אשטון התייחסה אל הפרס, "אני עוקב אחרי המקרה של נסרין סוטודה ושאר מגיני זכויות אדם בדאגה רבה ... אנו נמשיך לפעול שהאשמות נגדם יבוטלו. אנחנו קוראים לאיראן לכבד את זכויות האדם ...".[22] נשיא צ'כיה לשעבר, ואצלב האוול, וזהרה ראהנאווארד, פעילה למען זכויות נשים ואשתו של מנהיג האופוזיציה, מיר-חסין מוסוי, קראו לשחרורה של סוטודה .[6]

שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בספטמבר 2013, סוטודה שוחררה יחד עם עוד עשרה אסירים פוליטיים, כולל מנהיג האופוזיציה מוחסן אמינזדה (אנ'), ימים ספורים לפני שנשיא איראן, חסן רוחאני, נאם באומות המאוחדות.[24][20] לא ניתן הסבר לה שחרור מוקדם.[25]

המעצר והמשפט השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוטודה נעצרה בשנית ביוני 2018. לדברי עורך הדין שלה, היא הואשמה בריגול, הפצת תעמולה וזלזול במנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.[26] סוטודה ביקרה בצורה חריפה את הממשל על ההחלטה להגביל את הייצוג המשפטי של נאשמים פוליטיים לרשימה של 20 סנגורים מורשים בידי המדינה. היא לא נכללה ברשימה.[4] ב-29 באוגוסט 2018, סוטודה פתחה בשביתת רעב נוספת כדי למחות על תנאי מאסרה והטרדת משפחתה וחבריה על ידי השלטונות.[27][28]

ב-6 במרץ 2019, היא הורשע שלא בפניה, בטהרן, לאחר שסירבה להשתתף במשפט בית המשפט של המהפכה האסלאמית מפני שלא אפשרו לה לבחור את ועורך דינה. היא הואשמה במספר עבירות וביניהן חברות בארגון זכויות האדם, ועידוד שחיתות וזנות".[29] ב-11 במרץ, פורס באירנ"א שסוטודה נידונה לחמש שנות מאסר בעבירות סיכון ביטחון במדינה באמצעות ארגון אסיפות ושנתיים נוספות על העלבת ח'אמנהאי.[26] בעלה, רזא חנדאן, ומקורות אחרים דיווחו כי על סוטודה נגזר העונש המרבי הכולל 10 שנות מאסר ו-148 מלקות, בצירוף עם עוד שישה פסקי דין (קשירת קשר נגד הביטחון הלאומי, תעמולה נגד המדינה, הופעה בפני מערכת המשפט ללא כיסוי הראש, פגיעה בסדר הציבורי, פרסום דברים שקריים) וכי מספר שנות המאסר מגיע ל-38.[30][3] חנדאן נעצר, גם הוא, על פרסום מאסרה בפייסבוק.[4]

תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני לפני גזר הדין סגנית הנציב העליון לזכויות אדם באו"ם, קייט גילמור, ביקרה את סוטודה. ביקור זה היה הראשון אחרי שנים רבות שחוקרי זכויות אדם של האו"ם לא ביקרו באיראן.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נסרין סוטודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Iran opposition lawyer Nasrin Sotoudeh detained". BBC News. 9 בספטמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2010. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Iran: Lawyers' defence work repaid with loss of freedom". Human Rights Watch. 1 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 October 2012. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2011. 
  3. ^ 3.0 3.1 "Nasrin Sotoudeh: Iranian human rights lawyer jailed for 38 years, say family". BBC News. 12 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2019. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 טיימס, ניו יורק (8 במרץ 2019). "היא הגנה על זכויות הנשים שנאבקו במשטר האיראני. כעת היא נלחמת על חירותה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019. 
  5. ^ AP, איראן: 20 שנות מאסר לאישה שהסירה את החיג'אב, ynet, ‏2018-07-10 (בעברית)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 "Jailed Iran Lawyer 'Gets Family Visit, Ends Hunger Strike'". Radio Farda. 26 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-26 October 2012. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2010. 
  7. ^ Yong, William (10 בינואר 2011). "Iran Sentences Human Rights Lawyer to 11 Years". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019. 
  8. ^ אי-פי (11 במרץ 2019). "דיווח: עורכת הדין האיראנית שהגנה על פעילות מחאת החיג'אב נידונה ל-38 שנות מאסר". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019. 
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Azadeh Davachi (15 בספטמבר 2010). "IMPRISONED -- Nasrin Sotoudeh: A Mother, A Lawyer, An Activist". Payvand. אורכב מ-המקור ב-27 October 2012. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2011. 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 Syma Sayyah (29 במאי 2007). "Nasrin Sotoudeh: The Ardent, Passionate and Dedicated Attorney at Law". Payvand. ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 November 2012. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2011. 
  11. ^ "Iran: Demand Release of human rights lawyer, Nasrin Sotoudeh". Amnesty International. 9 בספטמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-29 באוקטובר 2010. 
  12. ^ 12.0 12.1 "Jailed Iranian opposition lawyer on hunger strike". Fox News. Associated Press. 6 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-26 October 2012. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2012. 
  13. ^ 13.0 13.1 "Iran cracking down on lawyers who defend dissidents". The Washington Post. תבנית:Subscription required|last=Thomas Erdbrink|archiveurl=https://web.archive.org/web/20160312093628/https://www.highbeam.com/doc/1P2-26750613.html%7Carchivedate=12 March 2016|deadurl=yes. 16 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2012. 
  14. ^ "Inval bij advocate Bahrami in Teheran". NRC Handelsblad (בהולנדית). 31 באוגוסט 2010. אורכב מ-המקור ב-27 October 2012. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2011. 
  15. ^ Advocaat Zahra Bahrami opgepakt in Teheran (בהולנדית), 7 בספטמבר 2010, אורכב מ-המקור ב-27 October 2012, בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2011 
  16. ^ William Yong (10 בינואר 2011). "Iran Sentences Human Rights Lawyer to 11 Years in Jail". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2011. 
  17. ^ 17.0 17.1 Saeed Kamali Dehghan (14 בספטמבר 2011). "Iranian lawyer Nasrin Sotoudeh has jail sentence reduced". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-27 October 2012. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2012. 
  18. ^ Ramin Mostaghim (18 באוקטובר 2012). "Imprisoned lawyer in Iran goes on hunger strike". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-18 October 2012. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2012. 
  19. ^ "پس از 49 روز، نسرین ستوده بالاخره حق فرزندش را گرفت + خبر تکمیلی « سایت خبری تحلیلی کلمه". www.kaleme.com. 
  20. ^ 20.0 20.1 טיימס, ניו יורק (19 בספטמבר 2013). "איראן שחררה את האסירה הפוליטית הבכירה ביותר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019. 
  21. ^ "Conviction of Human Rights Lawyer Nasrin Sotoudeh". States News Service תבנית:Subscription required|last=Philip J. Crowley|archiveurl=https://web.archive.org/web/20161018204657/https://www.highbeam.com/doc/1G1-246139393.html%7Carchivedate=18 October 2016|deadurl=yes. 10 בינואר 2011. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2012. 
  22. ^ 22.0 22.1 Saeed Kamali Dehghan (26 באוקטובר 2012). "Nasrin Sotoudeh and director Jafar Panahi share top human rights prize". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-26 October 2012. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2012. 
  23. ^ "Jailed Iranians win EU prize". United Press International. 26 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-26 October 2012. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2012. 
  24. ^ "Iran: Nasrin Sotoudeh 'among freed political prisoners'". BBC News. 18 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2013. 
  25. ^ "Iran releases prominent human rights lawyer". Amnesty International. 18 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2013. 
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 Reuters in Geneva (11 במרץ 2019). "Human rights lawyer Nasrin Sotoudeh jailed 'for 38 years' in Iran". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2019. 
  27. ^ "Human rights defender Nasrin Sotoudeh on hunger strike". 
  28. ^ "אין לי ברירה": פעילת זכויות איראנית פתחה בשביתת רעב בכלא, החדשות 13 (בעברית)
  29. ^ Jon Gambrell (6 במרץ 2019). "Iran lawyer convicted after defending women protesters". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2019 – באמצעות Yahoo. 
  30. ^ "Amnesty: Sentencing of Iran lawyer Sotoudeh 'outrageous'". Al Jazeera. 12 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2019.