ג'ק וולטון (מושל אוקלהומה)

ג'ק וולטון
Jack C. Walton
	ג'ק וולטון
לידה	6 במרץ 1881; גרינסבורו, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	25 בנובמבר 1949 (בגיל 68); אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
שם מלא	ג'ון קאלווי וולטון
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות רוז היל, אוקלהומה סיטי, אוקלהומה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	9 בינואר 1923 – 19 בנובמבר 1923; (45 שבועות)
סגן מושל אוקלהומה	מרטין טראפ
	→ ג'יימס רוברטסון מרטין טראפ ←
	7 באפריל 1919 – 9 בינואר 1923; (3 שנים ו־39 שבועות)
	→ ביירון שיר מייק דונלי ←

ג'ון קאלווי "ג'ק" וולטון (באנגלית:John Calloway "Jack" Walton;‏ 6 במרץ 1881 – 25 בנובמבר 1949) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אוקלהומה החמישי מינואר ועד נובמבר 1923. הוא היה מושל אוקלהומה שכיהן במשך תקופת הכהונה הקצרה ביותר והראשון בתולדות המדינה שהודח מתפקידו.

לאחר הדחתו הוא ניצח בבחירות המקדימות של מפלגתו על מושב בסנאט של ארצות הברית, אך נוצח בבחירות הכלליות על ידי הרפובליקני ויליאם פיין. ב-1932 הוא נבחר לנציבות התאגידים של אוקלהומה, שם הוא שירת עד 1939. הוא התמודד שוב למשרת המושל ב-1934 וב-1938.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק וולטון נולד בעיירה גרינסבורו שבאינדיאנה. כשהיה בן שש עברה המשפחה ללינקולן, נברסקה. ב-1897, כשהיה בן 16 התגייס וולטון לצבא ארצות הברית, ושירת בו שש שנים. במלחמת ארצות הברית-ספרד הוא לא השתתף בקרבות, אך הוא הוצב במקסיקו לזמן מה.

לאחר שחרורו מהשירות ב-1903, עבר וולטון לטריטוריית אוקלהומה כדי להתפרנס כקבלן בניין. הוא קבע את מושבו בעיר המשגשגת של אוקלהומה סיטי. ב-16 בנובמבר 1907, בעת שהתגורר שם, התקבלה אוקלהומה כמדינה בארצות הברית. ב-1910 עברה בירת המדינה מהעיר גתרי לאוקלהומה סיטי.

וולטון הצטרף לשורות המפלגה הדמוקרטית והיה למשתתף פעיל בענייני הפוליטיקה של המדינה. ב-1917, בתקופת ממשלו של רוברט ויליאמס, נבחר וולטון למשרתו הפוליטית הראשונה. בשל ניסיונו בענף הבנייה, הוא נבחר בקלות למשרת נציב העבודות הציבוריות של אוקלהומה סיטי. לאחר הצלחתו בתפקיד זה, הוא נבחר שנתיים לאחר מכן כראש עיריית אוקלהומה סיטי, תפקיד בו הוא כיהן עד 1923.

לקראת תום כהונתו כראש העיר, הגיש וולטון את מועמדותו לבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למשרת מושל אוקלהומה במקומו של ג'יימס רוברטסון. לאחר שזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, נסע וולטון ברחבי המדינה וניהל את מסע הבחירות התוסס ביותר שהיה עד אז באוקלהומה. בבחירות הכלליות ניצח וולטון, על אף פרסומים מצד דמוקרטים שמרנים שהאשימו אותו ב"סובייטיזם" ובסוציאליזם.^[1] טקס ההשבעה ונשף ההשבעה שלו היו מלאי חיות כמו מסע הבחירות שלו.

מושל אוקלהומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בינואר 1923 הושבע וולטון כמושל אוקלהומה החמישי. הוא ייצג את האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית והדבר השתקף במדיניותו. על אף זאת, רבים מצעדי מדיניות הפנים שלו התקבלו על ידי בית המחוקקים המדינתי, ו-1923 הייתה אחת השנים הפרוגרסיביות ביותר בהיסטוריה החקיקתית של המדינה. בין הרפורמות של וולטון היו תוכנית נרחבת לסיוע למשקים חקלאיים בקשיים, עדכון החוק לפיצויי עובדים לשיפור תנאיהם, וחוק קפדני יותר לפיקוח על המחסנים כדי לספק את שביעות רצונם של מגדלי הכותנה והחיטה.

וולטון שאב רבים מרעיונותיו מקודמו בתפקיד. כפי שנושא החינוך היה חלק מרכזי בפועלו של רוברטסון, כך היה הדבר אצל וולטון. הוא העביר בבית הנבחרים את התוכנית הראשונה של אוקלהומה לאספקת ספרי לימוד בחינם והעברת מענקים בהיקף של מיליון דולר מכספי המדינה לבתי ספר נחשלים. בגישה פרוגרסיבית אמיתית, הנהיג וולטון עונשים כבדים יותר על הפרת חוקי המדינה ותקנותיה, הרחיב את ההוצאה על תוכניות רווחה, וויזם תוכנית לייצוב המשקים החקלאיים בפיקוח מועצת החקלאות של המדינה.

צרותיו של וולטון החלו כאשר הוא החל לזגזג בין הפרוגרסיבים שתמכו בתוכניותיו לבין השמרנים שהתנגדו להן. הוא החל לאבד את השליטה על בית המחוקקים ובניסיונותיו לפנות לשני הצדדים, הוא איבד את כלל התמיכה. מתוך תקווה להשיב לעצמו את התמיכה, ניסה וולטון להשיג את תמיכת הסיעות באמצעות מינויים למנהיגי הסיעות למשרות ממשלתיות וחינוכיות גבוהות יותר. על אף שראה הצלחה מועטת בתוכניותיו, בטווח הארוך הם הוכחו כחסרות תועלת.

ב-1921 צמחו כבר ממדיו של ארגון העליונות הלבנה הקו קלוקס קלאן באוקלהומה באופן מסוכן, וכתוצאה מכך התחולל הטבח בטולסה, שבו פשטו לבנים זועמים על שכונות האפרו-אמריקאים, וביצעו מעשי אלימות ורצח. האלימות המשיכה גם בתקופת ממשלו של וולטון. כדי לפצח את הקלאן, הכריז וולטון על ממשל צבאי במחוזת אוקמולגי וטולסה, והשעה את צו הביאס קורפוס במחוז טולסה.

הדחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת אוקלהומה אוסרת במפורש על ביטולו של צו הביאס קורפוס ובית המחוקקים זעם על מעשיו של וולטון. בתגובה לכך, הוקם באוקלהומה סיטי חבר מושבעים גדול שעליו הוטל לנהל חקירה. ב-5 בספטמבר 1923 בעקבות ההכרזה על הקמת חבר המושבעים, הכריז וולטון על "ממשל צבאי מוחלט" בכל רחבי המדינה. הדרישות להליך הדחה נגד וולטון מילאו את הקפיטול המדינתי ומנהיגי בית הנבחרים והסנאט של אוקלהומה קראו לכינוס מושב מיוחד ב-2 באוקטובר.

מתוך תקווה למנוע את קידום הליך ההדחה, כינס וולטון את בית המחוקקים למושב מיוחד ביוזמתו ב-11 באוקטובר, כשהנושא על סדר היום היה הקו קלוקס קלאן. בית המחוקקים סירב להתכנס והתפזר עד 17 באוקטובר, כאשר עד אז הוכנו האישומים להליך ההדחה. בפיקוחו של יושב ראש בית הנבחרים ויליאם דלטון מק'בי, הציג בית הנבחרים 22 סעיפי אישום נגד וולטון, והצביע בעד הדחתו. זמן קצר לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הושעה וולטון מתפקידו וסגן המושל מרטין טראפ היה למושל בפועל.

חבר בית הנבחרים ווסלי דיסני פעל כתובע בסנאט שהתכנס לטובת הליך ההדחה, ובראשו ישב נשיא בית המשפט העליון של אוקלהומה. מתוך 22 סעיפי האישום, התקבלו 11 סעיפים, כולל "איסוף בלתי חוקים של כספי מערכת הבחירות, הגדלת השכר הציבורי, השעיית חוק הביאס קורפוס, שימוש נרחב בסמכות החנינה, וחוסר מיומנות כללי". ב-19 בנובמבר 1923 הורשע וולטון והודח מתפקידו. סגן המושל טראפ החליפו ובאותו יום הושבע כמושל אוקלהומה השישי.

נאמר שהחלה ההדחה של וולטון הכניס את אוקלהומה לדפוס הצבעה בבחירות שאמור היה למנוע מינויים לקבוצות מיעוט. וולטון קיבל אחוזים קטנים בבחירות המקדימות של מפלגתו, אך עדיין נבחר כמועמדה למשרת המושל. מצב זה שנתפש על ידי בית המחוקקים כאי-צדק, הוביל אותו לאמץ שיטת בחירות שונה. בסופו של דבר נוצרה מערכת הבחירות המקדימות של אוקלהומה.^[2]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 פרש מתפקידו הסנאטור רוברט לתאם אוון. אוון ייצג את אוקלהומה בסנאט מאז קבלתה כמדינה ב-1907. וולטון מייד הציג את מועמדתו בבחירות המקדימות וזכה במועמדות המפלגה עם 30 אחוזים בלבד מקולות המצביעים, והביס את חבר בית הנבחרים של ארצות הברית אברט האוורד. הסיבה לניצחונו של וולטן זמן כה קצר לאחר הדחתו הייתה ככל הנראה שהוא היה המועמד הדמוקרטי היחידי שגינה בפומבי את הקו קלוקס קלאן. על כל פנים, בבחירות הכלליות נחל וולטון תבוסה כאשר ב-62 אחוזים מהקולות זכה מועמד הרפובליקנים ויליאם פיין, מול 35 הקולות שהצביעו לוולטון. בתגובה לתבוסתו של וולטון, הנהיגו מנהיגי הדמוקרטים באוקלהומה "הצבעה מדורגת" (Ranked voting), על פיה נספרו רק פתקי הצבעה בהם סומנו מועמדים בעדיפות שנייה ושלישית, כלל שבסופו של דבר נפסק שהוא נוגד את החוקה.

ב-1932 נבחר וולטון לנציבות התאגידים של אוקלהומה, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1933–1939. בשנים 1934 ו-1938 הוא ניסה להתמודד שוב על משרת המושל, אך בשתי הפעמים נוצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. לאחר סיום כהונתו בנציבות התאגידים פרש וולטון מן החיים הפוליטיים והעביר את שנותיו הבאות בעריכת דין באוקלהומה סיטי.

ג'ק וולטון נפטר באוקלהומה סיטי ב-25 בנובמבר 1949, בגיל 68. הוא נטמן בבית הקברות רוז היל שבעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'ק וולטון בוויקישיתוף

ג'ק וולטון באנציקלופדיה להיסטוריה ולתרבות של אוקלהומה (באנגלית)
ג'ק וולטון באתר האגודה ההיסטורית של אוקלהומה (באנגלית)
ג'ק וולטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "A Democratic Vote For Fields Is A Protest —Against 'The March of the Iron Battalions of Sovietism'" full-page advertisement The Morning Tulsa Daily World, November 05, 1922, Society Section p. 17

[2] Barth, H A (July 1925). "Oklahoma Adopts Preferential Voting in the Primary". National Municipal Review. United States: National Municipal League. 14 (7): 410–413.

[1]

[2]