ג'רג' יוסטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' יוסטוס
Justus György
אין תמונה חופשית
לידה 6 במאי 1898
בודפשט מחוז VI, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1945 (בגיל 46)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Justus György עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 16 בינואר 1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'רג' יוסטוס, (בהונגרית: Justus György; בודפשט, 6 במאי 1898[1] [2] – בודפשט, 16 בינואר 1945) היה מלחין, אסתטיקן מוזיקה, מנצח מקהלה. דודו, יעקב יוסטוס, היה רופא עור בולט ומפורסם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' יוסטוס נולד במשפחה יהודית כבנם של דיולה יוסטוס (18681925)[3] [4] סוכן נוסע, ואחר כך פקיד ושל לאונה קליין. הוא החל ללמוד באופן פרטי קומפוזיציה וכינור. הוא למד את יסודות הקומפוזיציה אצל אלברט שיקלוש ולאחר מכן המשיך למוד בברלין בתחילת שנות ה-20. שם התוודע לתורת הסוציאליזם ב"ארגוני הפועלים הפרבריים" והצטרף לעבודתם של חברי הסתדרות העובדים. יוסטוס חזר הביתה לבודפשט ב-1927. באמצעות המנצחת פירושקה סלמאש (מקודם סטרו - Stroh ואחרי נישואיה פישר) בא בקשר עם תנועת הפועלים ההונגרית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1928 לבין 1934 ארגן את המקהלה של "חוג העבודה קשאק", שתיפקדה כמקהלת שירי עם של "הסטודיו לתרבות העבודה" (Munka Kultúrstúdió Népdalkórusa). ההופעות שלהם כללו בעיקר תמונות מוזיקליות, עיבודי שירי עם ושירי תנועה עם המוזיקה והניצוח של יוסטוס.

  • הוא היה הראשון שביצע את שיריו של המלחין ההונגרי הגדול בלה ברטוק בערבי תרבות פועלים.[5]
  • ב-1929 הוא תרגם והציג את המחזה אופרה בגרוש של קורט וייל ושל ברטולט ברכט, לפי הטקסט המקורי שתורגם להונגרית על ידו ועל ידי המשורר והעיתונאי יוז'ף נאדאש (מקודם נוסבאום). גם הוא עצמו השתתף בקביעות במחזה.
  • בשנת 1932 כתב מחזמר בשלוש מערכות בשם "המשחק שבו אפילו נסיך מפסיד" (Játék, amelyben még egy herceg is elkallódik) המחזמר לא התקבל על ידי מנהל תיאטרון הקומדיה של בודפשט, דניאל יוב. חלקיו הוצגו על ידי הסטודיו לתרבות העבודה. כתב היד שלו אבד.
  • יוסטוס הלחין מחזה מוזיקלי נוסף שכתב עם המשורר, סופר ועיתונאי זוכה פרס אטילה יוז'ף לאסלו הארש (מקודם הרצוג), בשם "ענבים".
  • הוא זכה במקום ראשון עם שירו של מיהאי צ'וקונאי ויטז (Csokonai Vitéz Mihály) בתחרות שירים ארצית.
  • יוסטוס חיבר מוזיקה לשיריהם של מיהאי ורשמארטי, אנדרה אדי, לאיוש קשאק, אטילה יוז'ף ושל זולטאן קרמנדי (מקודם פרים) שניספה בשואה גם הוא.
  • ב-1934 כתב קנטטה לזכר מרד הפועלים בווינה.
  • כבר ב-1928 הוצגה סוויטת הג'אז שלו, שהולחנה לפסנתר, המתארת ברגישות את חמשת סוגי הסגנון הבסיסיים של הסוגה.[6] "סוויטת הג'אז" זו מופיעה באלבום מ-2008 בשם In Memoriam: Hungarian Composers, Victims Of The Holocaust.
  • שלושה משירי המשורר הצרפתי הגדול (הגנב והרוצח) של ימי הביניים פרנסואה ויון שהולחנו על ידו בוצעו ב"בית הקולנוע ההונגרי" בדצמבר 1937 שאורגן כערב שירטי ויון על ידי "אגודת הסופרים, האמנים ותומכי האמנות ההונגרים".
  • הוא השתלב בעבודתה של מקהלת סלמאש מתחילת שנות ה-30.
  • ב-1935 ניצח לזמן קצר על "תזמורת גוטנברג" של "הסתדרות פועלי הדפוס".
  • ב-23 באוגוסט 1941 קיבל לידיו את ניהול המקהלה.

כתביו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשלושים מאמרים על תאוריית המוזיקה, ביקורות, אסתטיקה וכתבות דיווח של יוסטוס פורסמו בנושאי מוזיקה, אמנות יפה, מחול ואמנויות הבמה בכתבי העת:

  • תיעוד (Dokumentum)
  • עבודה (Munka)
  • האולפן התרבות של העבודה (Munka Kultúrstúdiója)
  • עידן שלנו (Korunk) בקלוז'-נאפוקה
  • סקירה עצמאית (Független Szemle)
  • גלריית השירים והמוזיקה של הפועלים (Munkások Dal- és Zeneközlönye)

יוסטוס עסק בעיקר בסוגיות של חקר שירי עם והקמת מקהלות שירי עם.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1943 גורש לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) בטרנסילבניה. הוא ברח הביתה ב-1944 והסתתר בבודפשט. בנובמבר הוא נתפס על ידי אנשי מפלגת צלב החץ בדירתו ונרצח כחודשיים לאחר מכן, יומיים לפני שחרור בודפשט על ידי הצבא האדום.[7] ערב מחברים לזכרו נערך ב-1946 בגן קארואי.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה מרגיט פרייליך, איתה התחתן ב-7 במאי 1931, ולאחר מכן התגרש ב-1936.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 1291/1898. folyószáma alatt".
  2. ^ Kritika 1982 Page 10 "Justus György (1898–1945) zeneszerző, zeneesztéta, a Kassák-féle Munkakör keretén belül működő a Munka Kultúrstúdiójá- nak ..."
  3. ^ "Justus Gyula halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 450/1925. folyószáma alatt".
  4. ^ "Justus Gyula gyászjelentése (1925. március 29.) Az Est, 16. évfolyam, 72. szám".
  5. ^ Múltunk – politikatörténeti folyóirat 49. (Budapest, 2004), 1. szám Online elérés
  6. ^ Dalos Anna: Egy másik magyar zenetörténet (2008. november 1.) Muzsika, 51. évfolyam, 11. szám, 30. oldal Online elérés
  7. ^ Emlékezés a Holokauszt áldozatául esett magyar zeneművészekre (parlando.hu) Online elérés
  8. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 661/1931. folyószáma alatt".