גבגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גֶבְגֶלְיָה
Гевгелија
Coat of arms of Gevgelija Municipality.svg
סמל גבגליה
Flag of Gevgelija Municipality.svg
דגל גבגליה
Gevgelija čaršija.jpg
מרכז העיר גבגליה
מדינה מקדוניהמקדוניה  מקדוניה
מחוז גבגליה
חבל ארץ הווארדאר
ראש העיר איוון פרנגוב
שטח 483.43 קמ"ר
גובה 60 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 15,685 (2002)
 ‑ צפיפות 47 נפש לקמ"ר (2002)
קואורדינטות 41°8′21″N 22°30′9″E / 41.13917°N 22.50250°E / 41.13917; 22.50250קואורדינטות: 41°8′21″N 22°30′9″E / 41.13917°N 22.50250°E / 41.13917; 22.50250
אזור זמן UTC +1
http://gevgelija.gov.mk/mk

גֶבְגֶלְיָהמקדונית: היא עיר בדרום מזרח מקדוניה, בירת מחוז גבגליה, הסמוכה לגבול יוון, שוכנת לגדות הנהר וארדאר, 165 קילמוטרים מהבירה סקופיה ו-70 קילומטרים מסלוניקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבגליה התפתחה לכדי יישוב עירוני החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873, תקופת שלטונו של הסולטאן העות'מאני אבדילאזיז, נבנתה מסילת רכבת בין סלוניקי לסקופיה אשר עברה דרך גבגליה, דבר שהאיץ את התפתחותה. לפי תעודות עות'מאניות מ-1878 עולה, כי בגבגליה התגוררו 1,191 תושבים ב-248 בתי אב. 1,056 מהם היו בולגרים, 108 היו מוסלמים סונים ו-27 בני רומה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נותרה גבגליה בחזקת העות'מאנים מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה נכבשה העיר על ידי הצבא הבולגרי ובמהלך מלחמת הבלקן השנייה על ידי הצבא היווני. לאחר המלחמה נכללה גבגליה בשטח ממלכת סרביה מתוקף הסכם בוקרשט.

ב-15 בנובמבר 1915, בשלהי המערכה על סרביה במלחמת העולם הראשונה, נכבשה גבגליה שוב על ידי הבולגרים ובהמשך היה האזור זירת לחימה במסגרת החזית המקדונית. לאחר תבוסת בולגריה במלחמה הוחזרה העיר לחזקת ממלכת יוגוסלביה מתוקף חוזה ניי. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבשה גבגליה על ידי גרמניה הנאצית, ולאחר הכיבוש הועברה על ידי הגרמנים לחזקת בעלי בריתם הבולגרים ששלטו באזור עד ספטמבר 1944. לאחר המלחמה נכללה העיר בשטח יוגוסלביה ומ-1991 נכללת בשטח מקדוניה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוחל בפיתוח כלכלי של האזור שהוביל לגידול מואץ גם בכמות האוכלוסין בגבגליה. בין 1953 ל-1961 גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 26.9 אחוזים ובין 1961 ל-1981 בשיעור של 28.3 אחוזים. תהליך התפרקותה של יוגוסלביה ובהמשך עצמאותה של מקדוניה, לווה במשבר כלכלי אשר מיתן את קצב גידול האוכלוסין. בין 1991 ל-2002 גדלה אוכלוסיית העיר בשיעור של 4.28 אחוזים. שיעור הילודה גדול ב-1.05 אחוזים משיעור התמותה. מבחינת התמהיל האתני של האוכלוסייה עולה כי 96.22 אחוזים הם מוצא מקדוני.[1]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגבגליה שורר אקלים ממוזג עם השפעות ממתנות מכיוון הנהר וארדאר והים האגאי המעניקות מאפיינים מסוימים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 14.3oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-3.2oc בינואר ועד 25.7oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 745 מילימטרים.

יהודי גבגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במרץ 1941 הצטרפה ממלכת בולגריה להסכם התלת-צדדי והפכה לבעלת בריתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בו ביום נכנס הוורמאכט לשטחי בולגריה ובהמשך השתמש באדמת בולגריה כבסיס יציאה לכיבוש ממלכת יוגוסלביה. לאחר הכיבוש העבירו הגרמנים לחזקת בולגריה את שטחי מקדוניה הווארדארית ובכלל זה העיר גבגליה והבולגרים מנעו מיהודי החבל אזרחות בולגרית באמצעות חקיקה מיוחדת. לפי נתוני משרד הפנים הבולגרי התגוררו בגבגליה במועד זה 30 יהודים, אשר כפי הנראה הגיעו לעיר בראשית המאה ה-20 כפליטי מלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה.[2] ב-22 בפברואר 1943 חתם אלכסנדר בלב בשם ממשלת בולגריה הסכם עם תיאודור דנקר בשם גרמניה הנאצית על גירוש 20,000 יהודים משטחי תראקיה ומקדוניה אל מחנות ההשמדה.

ב-11 במרץ 1943 ביצעו שוטרים וחיילים בולגרים אקציה בכל רחבי מקדוניה ועצרו אלפי יהודים. לפי נתוני משרד הפנים הבולגרי 26 מהעצורים היו תושבי גבגליה, וראניה, ולס וסטרומיצה. העצורים הובלו למחנה המעצר "מונופול" שבסקופיה ומאוחר יותר גורשו אל מותם במחנה טרבלינקה.[3] בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 התגורר בגבגליה יהודי אחד.[4]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר גבגליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דמוגרפיה של גבגליה, באתר הרשות המקומית גבגליה (באנגלית).
  2. ^ ג'ני לבל, שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פורסם ב"פעמים", 27, תשמ"ו 1986, עמוד 65. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר מה-יא"הקובץ PDF.
  3. ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
  4. ^ Yale Strom, The Expulsion of the Jews: Five Hundred Years of Exodus , עמוד 18, באתר גוגל ספרים (באנגלית).