בן כספית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בן כספית
בן כספית, 2012
בן כספית, 2012
לידה 18 באוקטובר 1960 (בן 57)
תל אביב
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי, פרשן מדיני ופרשן פוליטי
מעסיק מעריב השבוע
סוג כתב עיתונאי, פרשן ופובליציסט
תחום סיקור אקטואליה ופוליטיקה

בן כספית (נולד ב-18 באוקטובר 1960 בתל אביב) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי. שימש ככתב המדיני של מעריב, כותב טורי דעה, מגיש מספר תוכניות טלוויזיה וכתב ספרים. כיום הוא פרשן וכתב בכיר בעיתון "מעריב השבוע" ובאתר החדשות "אל-מוניטור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספית נולד ב-1960 בתל אביב, בן ליצחק כספית, לימים חבר מרכז הליכוד וסגן יו"ר התאחדות הגמלאים. גדל בחולון. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1979 שובץ בחיל השריון. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים ושימש כמפקד טנק מרכבה בגדוד 82 של חטיבה 7[1]. בשנת 1982 השתחרר מצה"ל. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. עבד כחוקר פרטי ועסק בחקירות כלכליות וחקירות ביטוח.

בשנת 1985 התקבל ל"מעריב" בהמלצת חברו לכיתה בתיכון אילון בחולון, עמנואל רוזן, תחילה ככתב ספורט. בהמשך שימש כתב מוניציפלי, כתב לענייני משטרה, ובמשך ארבע שנים היה שליח "מעריב" בניו יורק. כשחזר לישראל הפך לכתב המדיני של העיתון. בנובמבר 2012, כחלק מתהליך רכישת "מעריב" על ידי שלמה בן צבי, פוטר כספית מהעיתון, יחד עם עובדים נוספים[2].

זמן קצר לאחר פיטוריו נמנה, יחד עם אחדים ממפוטרי "מעריב", עם ראשוני השבועון החדש, "סופהשבוע". במאי 2014 לאחר רכישת עיתון "מעריב" ואיחודו עם "סופהשבוע" בידי קבוצת ג'רוזלם פוסט חזר לעבוד בעיתון החדש-ישן שעתה נקרא מעריב השבוע והוא משמש כעורך מדור החדשות שלו, ואחד הפרשנים הבכירים בעיתון הכותב טורי דעה מספר פעמים בשבוע בקונטרס הראשי ובמוסף מעריב סופהשבוע.

בעבר שימש כנציג הציבור בהתאחדות לכדורגל, ויו"ר ועדת חינוך והסברה מטעמה.

החל מ-2012 מגיש כספית תוכנית רדיו יומית בתחנת "רדיו ללא הפסקה". בתחילה הוא עשה זאת יחד עם עמנואל רוזן ובשנת 2013 עבר להגיש את התוכנית עם אריה אלדד והילה קורח לסירוגין.

החל מ-2012 משמש פרשן באתר החדשות אל-מוניטור[3]. כספית נחשב למתנגד חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו.[4]

נשוי בשנית ואב לשלושה.

הישגים עיתונאיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים שנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעקבות כתבה מאת כספית שפורסמה ב-21 ביולי 1995 ובה התקפה על התנועה לאיכות השלטון ואליעד שרגא העומד בראשה, נאלץ "מעריב" לפרסם התנצלות בולטת, שבה נאמר, בין השאר, "העובדות הפוגעות אין בהן אמת ונתפרסמו ללא בדיקה ראויה"[7].
  • בשנת 1999 פרסם כספית מידע המעיד על קבלת שוחד מיני על ידי שופט בית המשפט העליון תאודור אור, בעת שזה כיהן בתפקיד שופט בית המשפט השלום ("פרשת אוחנה"). בהמשך, המידע הופרך[8].
  • בסרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין", תועד כספית חוזר בשידור, כמעט מילה במילה, על מה שאמר לו חבר הכנסת גדעון סער קודם לכן בשיחת טלפון, כדברי פרשנות מלומדה וחסרת פניות.
  • ביוני 2009 הוציא דובר שגרירות ארצות הברית בישראל הכחשה לידיעה שפורסמה על ידי כספית, ובה הביא ציטוטים כביכול של הסנאטור לשעבר ג'ורג' מיטשל בגנות אופי יחסי ישראל וארצות הברית. הדובר כינה את ידיעתו של כספית "המצאה מוחלטת" ו"שערוריה" וציין כי הוא שותף לכעסו של מיטשל[9]. בתגובה, פרסם בן כספית מאמר שכותרתו: "ג'ורג' מיטשל מכחיש – המציאות מוכיחה אחרת", ושם הציג מברק שנשלח מנציגות ישראלית גדולה בארצות הברית, שמאשר את גרסתו[10].
  • בינואר 2010 פרסם בהבלטה את טענותיה של תנועת "אם תרצו" כנגד "הקרן החדשה לישראל"[11]. הטענות הוכחשו על ידי הקרן[12].
  • בשנת 2010 הגיש יוני קורן, עוזרו של שר הביטחון, תביעת דיבה נגד כספית ו"מעריב". בפשרה נקבע ש"מעריב" יפרסם התנצלות במדורו של כספית ויתרום 10,000 ש"ח לאגודה למען החייל[7].
  • בשנת 2013 פרסם תחקיר ובהמשך אף כתב על כך פרק בספרו "החמקן", בנושא חטיפתו של גלעד שליט שלטענתו לא עשה מספיק בזמן החטיפה כדי לנסות למנוע אותה[13]. כספית ספג ביקורת רבות בנושא ואף פורסם סרטון תגובה סאטירי בעמוד הפייסבוק של גלעד שליט[14].
  • בשנת 2010 הגישה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, תביעה בגין לשון הרע בשל פרסום כוזב בעיתון מעריב בו טען כספית כי נתניהו הייתה מעורבת בפיטורם של אנשי משק בבית ראש הממשלה, בהם אב שכול. באוקטובר 2017 הושג הסכם גישור בו נקבע כי על כספית לפרסם התנצלות[15] וכי מעריב ישלם 50,000 ש"ח לכיסוי ההוצאות המשפטיות.[16]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספית הגיש מספר תוכניות טלוויזיה, בהן:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן כספית, הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, מעריב השבוע, 25 באוגוסט 2014
  2. ^ לי-אור אברבך, ‏בן כספית: "בן-צבי נפטר ממני בדרך עלובה; 'מעריב' ייקבר קבורת חמור", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2012
  3. ^ מאמריו של כספית באתר אל-מוניטור
  4. ^ "נתניהו מסית נגד שופטי העליון, התקשורת, ואפילו נגד ראש מוסד מנוח" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2017. 
  5. ^ בן כספית, חשש לניגוד עניינים חמור בוועדה לאיתור היועמ"ש, באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2009
    בן כספית, מינוי היועמ"ש החדש: פשיטת רגל מוסרית, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2009
  6. ^ עתם (י-ם) 43334-02-17 בן כספית נגד עיריית ירושלים ואחרים, ניתן ב-20 באוגוסט 2017
  7. ^ 7.0 7.1 דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמ' 209
  8. ^ משה גורליאחרון שותפיו הרעיוניים של ברק בעליון, באתר הארץ, 15 במרץ 2004
  9. ^ מיטשל זועם: פרסום שיקרי בעיתון מעריב, באתר "ישראל היום", 9 ביוני 2009
  10. ^ בן כספית, ג'ורג' מיטשל מכחיש – המציאות מוכיחה אחרת, באתר nrg‏, 10 ביוני 2009
  11. ^ בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, nrg מעריב, 30 בינואר 2010
  12. ^ מרלן-אביבה גרינפטר, הקרן החדשה לישראל משיבה לתחקיר "אם תרצו", באתר אפוק טיימס, 25 בפברואר 2010
  13. ^ בן כספית, הסיפור האמיתי: כל מה שסיפר שליט לחוקריו בצה"ל אחרי שחזר מהשבי, באתר מעריב השבוע, 25 במרץ 2013
  14. ^ לירון שמם, ‏גלעד "רמבו" שליט: סרטון התגובה לתחקיר של בן כספית, באתר ‏mako‏‏, ‏12 במאי 2013‏
  15. ^ ההתנצלות פורסמה בטורו של כספית ב"מעריב" ב-20 באוקטובר 2017
  16. ^ nrg חדשות, בן כספית יתנצל: שרה נתניהו תקבל 50 אלף שקל, באתר nrg
  17. ^ בנעלי בית, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
  18. ^ מבט בשניים, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית