גדליהו אקסלרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדליהו אקסלרוד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוגוסט 1941 (בן 82)
ה' באלול תש"א
רמת גן, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב גדליהו אקסלרוד (נולד בה' באלול תש"א, 28 באוגוסט 1941) הוא רב קהילת חב"ד בעיר חיפה ומחבר ספרי הלכה. בעבר כיהן כאב בית דין חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברמת גן לחיה שרה ולרב משה אקסלרוד, רב העיירות בליוב וז'לובין סורא'ז ולאחר שעלה ארצה רב קהילת חב"ד ברמת גן. למד בישיבת פוניבז', בישיבת תומכי תמימים בלוד ובישיבת אור ישראל בפתח תקווה. לאחר פטירתו של אביו בשנת תש"כ מינהו הרבי מלובביץ' לרב קהילת חב"ד ברמת גן[1]. היה חבר לשכת הרבנות בעיר ורב בית הכנסת "סוכת שלום" שהקים אביו בעיר על שם רבי שלום דובער שניאורסון. בסיון תשכ"ג התחתן עם ציפורה לבית כהן.

בשנת תשמ"א עבר לחיפה והתמנה לדיין בבית הדין הרבני במקום, ובהמשך לאב בית דין. ואת מקומו ברמת גן החליף הרב שלום דב ליפשיץ. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה יוסף זוין.

דעותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה חבר בתנועת ארץ ישראל שלנו והמטה העולמי להצלת העם והארץ. בשנת 2013 פרש ממנו בעקבות תמיכת הארגון במפלגת הבית היהודי. הוא נמנה עם רבני הזרם המשיחיסטי בחב"ד.

בשנת תש"ע פרסם מכתב לחסידי חב"ד שבו קרא לא להשתתף בכינוס שארגן הרב זמרוני ציק, כיוון שלטענתו התברר לו כי ציק אוכל בצומות ומתנהג בתחומים נוספים בניגוד לשולחן ערוך, ולדבריו בהשקפתו יש אפיקורסות. עוד כתב שראוי להטיל עליו חרם ונידוי[2].

בשנת תשע"ב הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר בחלק מבתי הקברות קבורה חינם אלא רק 'קבורת קומות'[3]. הרב אקסלרוד התנגד להחלטה[4] ופרסם חוברת בנושא[5].

בקיץ תשע"ו יצא נגד הסכם של חסידות חב"ד עם צה"ל המסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד ומאפשר להם לצאת לשנת לימודים ב־מרכז חב"ד העולמי – 770 בתמורה לכך שחלקם יתגייסו לאחר מכן לשירות מקוצר. הוא טען כי מדובר ב"כסף שלמונים שניתן לאותם ראשי ישיבות"[6] ואמר שיש להעביר תלמידים בישיבות שחתמו על ההסכם לישיבות אחרות[7].

כינה את הגיורים של בית הדין של הרב דרוקמן "גיורים מזויפים", מפני שלדעתו נעשו ללא קבלת מצוות[8]. משנת תשע"ח הוא מפרסם בקביעות שיעורים בספר התניא.

באדר א' תשפ"ב בעקבות פגישת ראש הממשלה נפתלי בנט עם נציגי הרפורמים, הוא תקף את סמכותו וטען שלכיפה שלו אין דין של כיסוי ראש, ואסור להתפלל ולא לעלות לתורה ולא להיכנס לבית כנסת[9].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב אקסלרוד שישה בנים

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת מגדל צופים, 9 כרכים, חיפה תשנ"ב-תשע"ח
  • מגדל צופים על התורה, חיפה תשס"ה
  • שלהבות התניא, ביאורים בספר התניא בשילוב סיפורי חסידים, מחשבת החסידות וענייני הגאולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גפן, "הפקדתי שומרים", עיתון עונג שבת של יום ליום, כ"ז באדר תשפ"א מס' 1713 עמ' 11–15

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]