גדעון לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון לוין
גדעון לוין.jpg
לידה 24 בספטמבר 1921 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2004 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מחנך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גדעון לוין (24 בספטמבר 192128 באוגוסט 2004) היה מחנך ותאורטיקן ישראלי, איש קיבוץ להבות הבשן, שהקדיש את מרבית פועלו לחינוך בגיל הרך. הוגה שיטת "גן זורם" ומהחוקרים הבולטים בחינוך הפרוגרסיבי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בסתיו 1921 בעיר ברסלאו שבגרמניה. היה חבר בתנועת נוער ציונית, ובשנת 1937 עלה לארץ עם חבריה והגיע לקיבוץ אפיקים. היה חבר בקבוצה שייסדה בשנת 1940 את קיבוץ להבות הבשן שעלה לקרקע בשנת 1945. ארבע שנים לאחר מכן הצטרף להנהלתו,[1] והיה חבר בו עד לפטירתו. בשנת 1949 הצטרף למחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי, והיה חבר בה עד לשנת 1972.

בין השנים 19491952 הדריך וסייע בקיבוצים צעירים בנושא הקמת בתי ילדים וארגון מערכת החינוך. אל תחום החינוך לגיל הרך הגיע כבר בקיבוצו. בשנת 1953 החל ללמד פסיכולוגיה בסמינר הקיבוצים ומאוחר יותר בסמינר אורנים, תפקיד אותו ביצע במשך 35 שנה.

במהלך פעילותו באורנים פנה מתורתו של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד אל תורתם של אריקסון ופיאז'ה ופיתח את תורת "הגן האחר" (או "הגן הזורם").

בשנת 1975 הקים את "המרכז ללימוד פעילויות הילד" באורנים, אותו ניהל ובו חקר את מהות הפעילות של הילדים וההשלכות על העבודה מולם בגן הילדים, תפקיד שנשא בו עד לפרישתו בשנת 1988.

לוין התמקד בפעילות הילד ומהות הגן, הוא לימד שיטות להבחנה בעקרונות פעילות זו וגיבש פעולות שיש לעשות על מנת לקדמה. במהלך פעילות ב"מרכז ללימוד פעילויות הילד" גיבש את גישת "זרימה חופשית" ובהמשך את "זרימת פעילות" ולבסוף את תורת "גן אחר", המאפשרת לילד מעבר בין פעילויות בגן בהתאם להעדפותיו ויכולותיו, כאשר תפקידם הפדגוגי של המחנכים בגן הוא בהענקת דוגמה חינוכית בתחומי הפעילות השונים.

לוין התמודד עם הדילמות של החינוך בגיל הרך בתנועה הקיבוצית ובהן התייחסות לצורכי החברה המעוגנים בערכי הקיבוץ אל מול צורכי הילדים וזכותם לצרכים כערך עליון. "גדעון ביקש לגשר על פני מה שנראה לעתים כצרכים מנוגדים, זאת על ידי פיתוח גישה חינוכית, ממנה גזר שיטות ייחודיות לחינוך בגיל הרך. את אלה ביסס על אינטרפרטציה נוספת של התאוריות הפסיכולוגיות הרווחות (פרויד, אריקסון, פיאז'ה), שהתייחסו לסוגיות שעמדו בפניו. בכך בוודאי העשיר והרחיב את הדיון בתאוריות אלה ותרם לתובנתן.[2]"

לוין פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי הגיל הרך, מרביתם בביטאונים "החינוך המשותף" וב"הד הגן". הכשיר עשרות עובדי הוראה והיה חוקר ומחנך לפי גישת החינוך הפרוגרסיבי. לוין התייחס לסָפֵק כאל חלק חשוב מעבודת המחנך שעליו להתלבט במציאת פתרונות שונים, והאמין כי מחנכים יכולים להשתנות.

לוין נפטר ב-28 באוגוסט[3] 2004. החל משנת 2009 מתקיימים לזכרו ימי כנסים לגיל הרך.[4][5][6][7][8]

בנו, האלוף עמירם לוין, כיהן כמפקד פיקוד הצפון, המשנה לראש המוסד ויושב ראש החברה הלאומית לדרכים.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פחדי ילדים, הוצאת הסתדרות המורים בישראל, 1963
  • השפעת בית הספר על האישיות, תרבות וחינוך, 1966
  • תינוקות מחייכים -פרקים בחינוך ובפסיכולוגיה של גיל הינקות, ספרית פועלים, 1972
  • הפעילות באזור שולחן המים בגן הילדים, הוצאת המרכז ללימוד פעילות הילד, 1977
  • פעילות בניה ; ראשיתה וחוקיותה, הוצאת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך, 1977
  • פעילות והתנהגות -פרקים בפסיכולוגיה של גיל הגן, אוצר המורה, 1978
  • הפעילות בעץ בגן הילדים, המרכז ללימוד פעילות הילד, 1980
  • "בואו נשחק על באמת" על פעילותם של ילדי הגן, יחד עם ציפורה ניר, ספרית פועלים, 1982
  • הפסיכולוגיה של הפעילות, אורנים, 1982
  • הכדור-פעילות פעוטות בכדור, המרכז ללימוד פעילויות הילד, 1983
  • זרימת הפעילות בגן הילדים : קורס השתלמות לגננות, המרכז ללימוד פעילות הילד, 1984
  • אחד ועוד אחד – סוגיות בחינוך תאומים בגיל הרך, המרכז ללימוד פעילויות הילד, 1985
  • מצרפים : הפעילות בשולחן הדבקות בגן, המרכז ללימוד פעילות הילד, 1985
  • גננות משוחחות בעקבות התבוננות בפעילות ילדים, ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 1985
  • גננו, ספרית פועלים, 1985
  • פעוטות פעילים – סוגיות בחינוך פעוטות, ספרית פועלים, 1986
  • זרימת פעילות, אורנים, 1987
  • מעורבות משתתפת. (לקראת שינוי בפעילות הגננת), אורנים, 1987
  • גן הילדים לטובת הילד, הוצאת רשפים, 1987
  • להיות תינוק, הוצאת רשפים, 1989
  • שיחות עם הורים, ספרית פועלים, 1989
  • גן אחר : תורת הגן של זרימת הפעילות, הוצאת אח, 1989
  • שנת החיים השניה, מרכז ללימוד פעילויות הילד, 1990
  • מדע לוחם וצוחק : שינויים בחינוך המשותף בגיל הרך בשנים 1990-1980, הוצאת יד-יערי, 1993
  • לעבוד עם פעוטות, הוצאת דיונון, 1993
  • המשפחה, המעון וגן הילדים, הוצאת רשפים, 1993
  • לומדים בגיל הרך : על הלמידה הלא-פורמלית, הוצאת אח, 1995
  • לחנך אחרת, דיונון/פפירוס/אוניברסיטת תל אביב, 1995
  • תינוקות ופעוטות : מי מחנך אותם ?, הוצאת אח, 1996
  • המאבק נגד האלימות : כישלונה של התרבות, המרכז ללימוד פעילות הילד – מכללת אורנים, 1999

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחנך אחר: ד"ר יעל דיין משוחחת עם גדעון לוין; עריכה: שמעון ריקלין, תל אביב: דיונון – אוניברסיטת תל אביב, 2001. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]