גדעון קצנלסון
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1914 ברנוביץ', בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1989 (בגיל 74) רמת גן, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מעסיק |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
גדעון קצנלסון (28 בדצמבר 1914 – 18 במאי 1989) היה מבקר ספרות ישראלי, שנודע בביקורתו החריפה כנגד השירה העברית שחוברה בישראל הצעירה של שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר ברנוביץ' בי"א בטבת תרע"ה (28 בדצמבר 1914). למד בגימנסיה עברית ופולנית ועלה לארץ ישראל בשנת 1934. סיים תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן התפרנס כמורה בבתי-ספר תיכוניים, וכמרצה באוניברסיטת תל אביב. את התואר השלישי שהיה חיבור מקיף על שירת אורי צבי גרינברג, אותו העריץ, לא הצליח להשלים[1].
כמבקר ספרות, מתוך אמת-מידה של ערכי היהדות ושל צורות ספרותיות קלאסיות, יצא בפולמוס כנגד השירה הלירית המודרנית שחוברה בישראל בשנות ה-40 ובשנות ה-50, והחשיבה כניהיליזם ואנטי-שירה, כהתחכמות והרגשת הפקר, זאת למעט מעט משוררים. מסותיו על משוררי ישראל הצעירה רוכזו בספר " לאן הם הולכים?: חתך בשירתה של ישראל הצעירה", מסות שהביאו לוויכוח ספרותי ולהגלייתו מרוב הבמות הספרותיות-ביקורתיות[1]. כן תקף את גישת החוקרים והמבקרים הספרותיים של מדע הספרות המודרני, וטען שהם מוציאים את הטקסט מפשוטו במקום שהוא פשוט, ומפשטים אותו במקום שהוא מורכב, תוך הפיכת כל קודש לחול, את שירת טשרניחובסקי ל"שירת מוקיון", ואת שירת ביאליק ל"שירת זימה", ובכך מענים ומפרקים את הספרות העברית[2].
נפטר בי"ג באייר תשמ"ט (18 במאי 1989) והובא לקבורה בבית העלמין הדרום[3].
עם מסותיו החשובות נמנות: 'חמישים שנה ל"הבריכה" של ביאליק', "אני אחד שהם שניים" - על שירת ש. שלום[4], ומסותיו החלוציות על שירת אורי צבי גרינברג.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלחמה הספרותית בין החרדים והמשכילים: פרקים בתולדות הספרות העברית ברוסיה בשנות הששים והשבעים, תל אביב: דביר, 1954
- לאן הם הולכים?: חתך בשירתה של ישראל הצעירה, תל אביב: אל"ף, תשכ"ח 1968
- גולף הכלים של הכוסף: מסות על שירת אורי צבי גרינברג, בעריכת אבידֹב ליפסקר, תל אביב: ירון גולן, 1993
ממסותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הליריקן הראשון בשירה העברית החדשה (מאה שנה למותו של מיכ"ל), הארץ, 20 ביוני 1952.
- חמישים שנה ל"הבריכה" של ביאליק, מאזנים, שבט תשט"ו (פברואר 1955), ע' 48–52.
- ישראל הצעירה שרה שירי טבע, מאזנים, ניסן-אייר תשי"ח (אפריל-מאי 1958), ע' 388–396.
- תוכחה ונסתרות בה, מאזנים, אלול תשכ"ה - תשרי תשכ"ו (ספטמבר-אוקטובר 1965), ע' 307–314.
- הדעת והדמיון בשירת "רחובות הנהר", תשרי תשל"ד (אוקטובר 1973), ע' 350–354.
- "בת הרב" - מקורות והערכה, מאזנים, תשרי תשכ"ט (אוקטובר 1968), ע' 343–349.
- אחרונים לשקיעה - הערות בשולי "פאנדרי הגיבור", מאזנים, ניסן-אייר תשי"ט (אפריל-מאי 1959), ע' 381–386.
- תדמית וחידושיה - למקומה של שירת שלונסקי בשירה העברית של המאה העשרים, מאזנים, ניסן-אייר תש"ל (אפריל-מאי 1970), ע' 384–390.
- מונוגראפיה על יעקב שטיינברג, מאזנים, שבט תשל"ד, ע' 169–177.
- אני אחד שהם שניים: על "שער החמישים" של ש. שלום ושירת המסתורין שלו, מאסף, כרך ה-ו (תשכ"ה-תשכ"ו).
- השיר והמשורר - במלאות ששים שנה לש. שלום, הארץ, 22 אפריל 1965
- שלבים בסולם של רגשנות (על שירת האהבה של לאה גולדברג), מאזנים, חשוון-כסלו תשט"ז (נובמבר 1955), ע' 178–185.
- על שיריו החדשים של חיים גורי: עם הופעת "שושנת הרוחות", מאזנים, אדר תשכ"א (מרץ 1961), ע' 277–281.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדעון קצנלסון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מידע על גדעון קצנלסון בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של גדעון קצנלסון, באתר "סימניה"
- "סלקו ידיכם מהר המוריה", היום (עיתון ישראלי), 21 בינואר 1966
- בליסטראות בערב עיון, מעריב, 18 בנובמבר 1966
- רינה בראודה, להגנת גדעון קצנלסון, מעריב, 3 במאי 1968
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 גדעון קצנלסון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ^ בליסטראות בערב עיון, מעריב, 18 בנובמבר 1966
- ^ גדעון קצנלסון באתר GRAVEZ
- ^ מסת מופת לדעת אבידֹב ליפסקר.
| בקרת זהויות |
|
|---|