יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג
לידה	1 בספטמבר 1887; בילה צרקווה, האימפריה הרוסית
פטירה	22 ביוני 1947 (בגיל 59); תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
שפות היצירה	עברית, יידיש
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1937)

ערך זה עוסק בסופר, משורר ומחזאי יידי-עברי. אם התכוונתם לחבר כנסת ושר לשעבר מן השמאל, ראו יעקב צור (שטיינברג).

יעקב שטיינברג (1 בספטמבר 1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

קורות חייו

נולד בי"ב באלול תרמ"ז (1887) לשלמה, שוחט ובודק, ולמיכל בת הרב ישעיהו בירברייער בעיירה בְּיֶילַה צֶרְקוֹב ("שדה לבן", כיום בילה צרקווה באוקראינה) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית. למד בחדר ובישיבה והשכלה כללית רכש בעצמו.

בשנת 1901, בגיל 14, ברח לאודסה, שם פגש בחיים נחמן ביאליק והתוודע לשירה העברית. באותה שנה התפרסם שירו הראשון, "עולם קטן". ב-1903 עבר מאוקראינה לוורשה, שם שהה במחיצת י"ל פרץ. בשנת 1910 עבר לשווייץ, ולמד באוניברסיטאות ברן ולוצרן. שטיינברג הרבה לכתוב ביידיש, וכתב בעיתון היידי "דער פֿרײַנד".

בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, עלה לארץ ישראל. מאז עלה ארצה, החל לכתוב בעברית בלבד^[1]. הוא הרבה לפרסם בעיתון "דבר", ונמנה עם עורכי ביטאון "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים. בין השנים 1923-1925 התגורר בברלין, שם הכיר את רעייתו לעתיד, ליזה, אחותו של חיים ארלוזורוב. השניים נישאו והגיעו ארצה. לשניים נולדו בן ובת (יונתן שאול ואיה (גולדהמר)). ליזה עבדה כמורה למוזיקה. שטיינברג ערך את כתבי גיסו, ד"ר חיים ארלוזורוב ב-7 כרכים, וכן משנת 1936 ערך יחד עם צבי וויסלבסקי את ספרי שירה ומחשבה של מוסד ביאליק. משנת 1942 שימש כעורך כתב העת מאזניים.

בגין יצירתו זכה שטיינברג בשנת 1937 בפרס ביאליק. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "תוכני שירתו של יעקב שטינברג, וגם לשונו וסגנונו, מושרשים עמוק ביצירת הדורות שלנו. חוט של פכחון עובר בכל שיריו ולבטי האדם באשר הוא אדם הם לבטיו וסבלות היחיד סבלותיו. יעקב שטינברג הוא מטובי מספרינו העומדים ביצירתם על קרקע המציאות הישראלית".

יעקב שטיינברג נפטר בתל אביב ב-22 ביוני 1947 (ד' בתמוז תש"ז), ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבעיר. רעייתו, ליזה, נפטרה בנובמבר 1974 ונטמנה לצידו.

ארכיונו האישי שמור במכון גנזים של אגודת הסופרים^[2].

אילן יוחסין

שאול ארלוזורוב

ליזה

מיכל

ירום

עידו רוזוליו

חיבוריו

שירים (1905)
הגליונות האדומים (1905)
הנשיקה (1905) — תלאות ילד יתום.
ספר הסאטירות (1910)
על שפת הנהר (1911) — הרפתקאות ילד אוהב-טבילה.
עץ הדובדבנים (1911) — יומנו של נער בן-עיירה.
מגילת הרעב (1912) — פגישה בין המספר וילד עני.
העיוורת (1912)
סיפורים (1922)
שירים (1923)
רשימות (1928)
כתבי יעקב שטיינברג (1937)
דמויות וחזיונות (1939)
שירים אחרונים (1948)
רשימות אחרונות (1948)
כל כתבי יעקב שטיינברג (1957)
מבחר ליריקה ורשימות (1963)
ילקוט הסיפורים (1966)
שירים, סיפורים ומחזות (1976)
דיוקנאות וערכים (1979)
סיפורים (1980)
הצעיף האדום (1997)

מתרגומיו

יעקב בורקהרדט,"תרבות הריניסאנס באיטליה", מוסד ביאליק, תשכ"ו.
ויקטור הוגו, "עלובי החיים", אמנות, 1934.

לקריאה נוספת

ישראל כהן, יעקב שטיינברג: האיש ויצירתו, ביוגרפיה, הוצאת דביר, תשל"ב/1972, 471 עמודים.
יעקב פיכמן, יעקב שטיינברג (פרקי מסה), ב-"מאזנים" ב'-ג' תרצ"ח, ע' 113-121; ד' תרצ"ח, ע' 357–363.
אברהם קריב, יעקב שטיינברג, ב-"מאזנים" י"ב בתשרי תש"ח, ע' 6–9.
שלום קרמר, שירת יעקב שטיינברג, ב-"מאזנים" כסלו-טבת תשכ"ד, ע' 16–26.
גדעון קצנלסון, מונוגראפיה על יעקב שטיינברג, ב-"מאזנים" שבט תשל"ד, ע' 169–177.
'הר־אבן (שטינברג), יעקוב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 183–184. (הספר בקטלוג ULI)
אברהם שאנן סופר, מלון הספרות החדשה, הוצאת יבנה, תשי"ט-1959.^{[דרושה הבהרה]}
אהרן קומם, יצירתו הסיפורית ביידיש של יעקב שטיינברג. בתוך: יעקב שטיינבערג: געזאמעלטע דערציילונגען. ירושלים: הוצאת מאגנס, 1986.
נורית גוברין, "חפצה בחיים ובחרה במוות - על 'בת הרב' ליעקב שטיינברג". בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, כרך א', עמ' 287 - 289.
נורית גוברין, "כי נגע בהם המוות ולא המיתם - יעקב שטיינברג: 'ישמעאל'". בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, כרך ב', עמ' 288 - 291. לראשונה: 'הפועל הצעיר', 17.1.1967.
יהודית בר-אל, "מחזור ה'סוניטות מבית הקפה' ליעקב שטיינברג: לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי", מחקרי ירושלים בספרות עברית א, תשמ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
רוחמה אלבג, יקום דור חדש וצעיר אך אנו לא נהנה מדרורו. הארץ-מוסף תרבות וספרות, 10 באוקטובר 2017

קישורים חיצוניים

יעקב שטיינברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
כתבי יעקב שטיינברג בפרויקט בן-יהודה
יעקב שטיינברג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
דוד תדהר (עורך), "יעקב שטיינברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2867
שלום שטרייט, יעקב שטינברג, בפרויקט בן-יהודה
ישראל כהן, יעקב שטיינברג, בפרויקט בן-יהודה
ישראל כהן, במחיצתו של שטיינברג, בפרויקט בן-יהודה
ישראל כהן, יעקב שטיינברג בראשיתו, בפרויקט בן-יהודה
עמנואל בן-גריון, יעקב שטיינברג, בפרויקט בן-יהודה
דינה ציונית, יעקב שטיינברג, באתר מט"ח
מוטי שלגי, על הסמליות בסיפור "העיוורת" ליעקב שטיינברג, באתר של תיכון "אהל-שם"
האזנה לשירי יעקב שטיינברג, באתר זמרשת
אהרן קומם, החכם והכסיל, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
רן יגיל, שקט בשדה לבן - על סיפוריו של יעקב שטיינברג, "בננות Blogs", ‏5 בנובמבר 2008
יעקב שטיינברג, הסיפור "העיוורת" + שיחה עם פרופ' גרשון שקד ושיחה עם פרופ' חנה נוה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על קריאה בשירי יעקב שטיינברג‏, 29 באוקטובר 2012
טלי לטוביצקי, עבודת דוקטורט על יעקב שטיינברג: "אֹור נֶפֶׁש נִפְ רֶ דֶ ת" – הפואטיקה של המלנכוליה: קריאה בין-סוגתית ביצירתו העברית של יעקב שטיינברג. 2015.
יעקב שטיינברג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יעקב שטיינברג, באתר זמרשת
יעקב שטיינברג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יעקב שטיינברג, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב שטיינברג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ אהרן קומם, עמ' ט.
^ אוסף יעקב שטיינברג, באתר הספרייה הלאומית.

הקודם: דוד שמעוני	פרס ביאליק 1937	הבא: יעקב כהן

[1] אהרן קומם, עמ' ט.

[2] אוסף יעקב שטיינברג, באתר הספרייה הלאומית.

[1]

[2]