היום (עיתון ישראלי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער גיליון מספר 300 של "היום" מתאריך 4 בינואר 1967

היום היה יומון ישראלי, בטאונה של מפלגת גח"ל שהתקיים בין השנים 19651969.

הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת גח"ל הורכבה ממפלגת "חרות" שהחזיקה עיתון בשם זה, ו"המפלגה הליברלית הישראלית" שהייתה קשורה לעיתון הבקר. בשנת 1965 מוזגו שני עיתונים אלו ליומון "היום".

המערכת והדפוס של "היום" שכנו במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב. בקומה מספר 4 שכנה מערכת העיתון, בקומה מספר שלוש מכונות הסדר מדגם 'לינוטייפ', חדר מנהל הדפוס וחדר המגיהים. הדפוס, שהיה גוף כלכלי עצמאי בשם" דפוס המצודה בע"מ" שכן היה בקומת המרתף. החומר הערוך הורד במצבט שהיה בקצה חבל ששולשל אל חדר הסדר ושולחנות העימוד דרך פתח בתקרה.
הגיליון הראשון של "היום" ראה אור ביום שלישי, י"ט בטבת תשכ"ו (11 בינואר 1966).[1]
בספטמבר 1969, בוצעו שינויים בפורמט והעיתון יצא לאור בדומה לעיתוני הערב "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".[2]
מנהל תקציבי העיתון היה אברהם אלדן. ארכיון מערכת "היום" לא נשמר. אולם כל גיליונותיו מצויים בארכיון מכון ז'בוטינסקי.

מתכונת העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמרת לילה בעיתון "היום" בתל אביב, 1969. במרכז: העורך יוסי אחימאיר

מתכונת העיתון לרוב הייתה קבועה: קריקטורה של הצייר בוכוואלד בעמוד הראשון, המדור "שיחות היום" – רכילות וסיפורים קטנים על אישים, מקומות ונושאים הודפס בעמ' 2. בעיתוני יום שישי וערבי חג, פורסמו מאמרים על נושאים מדיניים, כלכליים וחברתיים על ידי חברי הנהלת גח"ל כגון: מנחם בגין, ד"ר יוחנן בדר, פרץ ברנשטיין, יוסף ספיר ואחרים. צורף אליו דף מיוחד של שבועון הסיעה – גוש חרות ליברלים בהסתדרות הכללית. (לימים, יצא לאור הדף בעיתון נפרד בשם "תכלת-לבן", ביטאון סיעת "תכלת-לבן" בהסתדרות העובדים הכללית).

מאמר המערכת נכתב בחודשים הראשונים על ידי ראשי התנועה. אבל בהמשך ניתנה לעורך יד חופשית יותר בהתנהלות העיתון ובקביעת דרכו הרעיונית. במאמר המערכת הודגש, כי העיתון שונה משני קודמיו בכך שהוא עצמאי. משמע, העיתון מייחד עצמו משאר העיתונים המפלגתיים שעדיין היו חלק מנוף העיתונות במדינת ישראל. כן נכתב במאמר המערכת, כי בכוונת העיתון להביא לציבור הקוראים מידע תמציתי מלא ונאמן על המתרחש בארץ ובעולם; ובכל הנושאים – עיתון אמיתי, כזה שיאפשר לאזרח "על בסיס אינפורמציה אובייקטיבית ... לקבוע באופן עצמאי וחופשי את יחסו לבעיות העומדות על הפרק".

מערכת ועיתונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורך האחראי של "היום" היה ח"כ יוסף קרמרמן. העורכים בפועל היו גרשון הנדל (הל) (ינואר 1966 – אוגוסט 1968) ויצחק (איז'ו) רגר (ספטמבר 1968 – דצמבר 1969). עורכי לילה: שלמה (סאלק) אוקון, יוסי אחימאיר וזיזי ברנדמן. עם חברי המערכת והכותבים נמנו: שלמה ('סאלק') אוקון, זיזי ברנדמן, יוסף בורן (מזכיר המערכת), זיסי סתוי, גרשון הנדל (הל), הרב פרופ' ל"י רבינוביץ, ד"ר מאיר (מארק) קהאן, ד"ר בנימין זאב וולפגאנג פון-וייזל, פרופ' אנדרה שוראקי, ד"ר ישראל אלדד, פרופ' בנימין אקצין, ד"ר אברהם הלר, פרופ' יוסף נדבה, אריה נאור, משה שי, מ' גפן, א' גילת, י' מלאכי, גדעון פורמן (לימים גדות), ישראל הראל, יהודית וינקלר, שרה פרנקל, רחל מרידור (קרמרמן), יוסי אחימאיר, יהודה אידלשטיין, אליהו אריאלי, ישראל גולדמן, עמנואל דודאי, שלמה הלוי, יגאל דרוקר, ישראל גולדמן ונחום קורלניק. עם עורכי המדורים לספרות ולאמנות נמנו אלכס זהבי, יוחנן ארנון, מרים טל, לב חקק, גדעון אלון, יעקב חורגין ויוסף פרידלנדר. מדור "מבית ומחוץ" נערך על ידי יצחק זיו-אב; מדור קולנוע ומדריך לסרטי השבוע על ידי זאן סלביק; מדור קולנוע על ידי מ' שין; "המאזין והמקליט" על ידי יהונתן גולני; "בטלוויזיה" על ידי צביה גינור; "עולם הבמה" על ידי שרה פרנקל; "תיאטרון ותערוכות" על ידי אליקים ירון; "עולם הבול" על ידי חיים לנגלבן; "עולם האישה" על ידי יהודית וינקלר; "מדור הספורט" על ידי מרדכי רינקובסקי ומשה קשטן; "שחמט" על ידי מרדכי רוזנפלד; "מדורה של רות" על ידי רות קירש. ידיעות מרחבי הארץ והעולם הובאו על ידי אברהם בנמלך, סופר "היום" בירושלים, אהרן בן-אביגדור, סופר "היום" בפריז, דוד הורוביץ, סופר "היום" בארצות הברית, מ' כהן, סופר "היום" בחיפה, יוסי בר, סופר "היום" באזור השרון, י' וקסמן, סופר "היום" בגליל, שלום מסורי, סופר "היום" בשומרון, יצחק שתיל, סופר "היום" בבאר שבע ובנגב. אלכס ליבק היה צלם העיתון. מנהל מחלקת המודעות היה אייזיק אולקניצקי, ויחד עמו עבד איתמר בנעט. בין המגיהים שימשו: שרה אולקניצקי, אברהם פורמנד, אברהם (אברשה) בן-משה, יוסף קיסטר ואחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליזה ז'זק, "היום" – הגיליון הראשון (11 בינואר 1966), בתוך: ספר השנה של העורכים והעיתונאים בכתבי-העת בישראל, (עורך: יוסף קיסטר),תל אביב, הוצאת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, תשנ"ד – 1994, עמ' 225 – 227.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיליון היה בן 6 עמודים ומחירו 30 אגורות. לעתים הופיע בימי חול ב-8 עמודים. במתכונת זו הופיע העיתון בימי חול, כמעט ללא שינוי, עד לסגירתו ביום שני, גיליון מס' 1798, ה' בטבת תש"ל (15 בדצמבר 1969). מחירו היה 35 אגורות בימי חול ו-60 אגורות בימי שישי ובערבי חג.
  2. ^ באותה תקופה, בימי שישי יצא העיתון בהיקף של 12 – 16 עמודים.