לדלג לתוכן

גואה טראנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גואה טראנס
Goa Trance
מקורות סגנוניים טראנס,Electronic body music, רוק פסיכדלי, אסיד האוס, ניו ביט, מוזיקה קלאסית הודית
מקורות תרבותיים תחילת שנות ה־90, גואה, הודו
מוצא הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
כלים מכונת תופים, סינתסייזר, סמפלרים
פופולריות מיינסטרים אירופה, ישראל, יפן, ברזיל, בעיקר בשנות ה־90
נגזרות טראנס פסיכדלי, ניצחונות
סוגות היתוך
Psybient
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גואה טראנסאנגלית: Goa Trance) הוא ז'אנר מוזיקלי של מוזיקה אלקטרונית שהתפתח בתחילת שנות ה־90 במדינת גואה שבהודו.[1] הסגנון נחשב לאחד המקורות המרכזיים להתפתחותו של טראנס פסיכדלי, שהתפתח ממנו בהמשך.[2]

שורשיו של הגואה טראנס נעוצים במעמדה של גואה כמוקד משיכה להיפים בשלהי שנות ה־60 ובשנות ה־70. במהלך שנות ה־80 נוגנה באזור מוזיקה ששילבה יסודות של אינדסטריאל, ניו ביט, Electronic body music (או EBM) ומוזיקה אלקטרונית נוספת, על רקע ההשפעה של התרבות הרוחנית בהודו; עם זאת, הגואה טראנס כז'אנר מובחן התגבש רק בתחילת שנות ה־90.[1][3]

עד תחילת שנות ה־90, המסיבות בגואה נשענו על קלטות שהועברו בין די.ג'ייז ואספני מוזיקה, והסצנה פעלה במידה רבה מחוץ לתעשיית המוזיקה הממוסדת.

בשנים 1990–1991 הפכה גואה ליעד בולט יותר למסיבות, והסצנה המקומית החלה להתפשט אל מחוץ להודו. החל מ־1993 החלו מסיבות בסגנון גואה להופיע גם במדינות אחרות, ובהן הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, יפן וגרמניה.

אמצע שנות ה־90 נחשב לעיתים ל"תור הזהב" של הגואה טראנס. חשיפתו של הסגנון לקהל רחב יותר גברה בין השאר בזכות הדי.ג'יי והמפיק פול אוקנפולד, שקידם את הז'אנר באמצע שנות ה־90.[4][5]

מאפיינים מוזיקליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גואה טראנס מתאפיין בקצב של 4/4 ובטמפו שנע לרוב בין 130 ל־150 פעימות לדקה. קטעים בז'אנר נוטים להיות ארוכים יחסית (8–12 דקות) ולהיבנות בהדרגה באמצעות שכבות סינתיסייזרים ושינויים מתמשכים במקצב.

אחד המאפיינים הבולטים של הסגנון הוא קו בס עמוק וחזרתי, לצד שימוש רחב באפקטים אלקטרוניים ובצלילים מסונתזים.

בז'אנר נעשה שימוש בציוד אלקטרוני כמו הסינתיסייזרים Roland TB-303, Roland Juno-60, Roland Juno-106, Korg MS-10 ו־Roland SH-101, וכן בסמפלרים של Akai, Yamaha ו־Ensoniq.[6]

תרבות המסיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסיבות הגואה טראנס היה גם ממד חזותי מובהק, שכלל שימוש בצבעים זוהרים, אמנות פסיכדלית ומוטיבים רוחניים.

בין מוקדי המסיבות הראשונים שנקשרו לסצנה נמנו Bamboo Forest בחוף Anjuna, אזור Disco Valley בחוף Vagator וחוף Arambol.[7]

גואה טראנס נחשב לאחד הסגנונות שהובילו להתפתחות טראנס פסיכדלי והיווה בסיס לסגנונות משנה נוספים כגון ניצחונות.[2]

אמנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Graham St John, ed. (2010). The Local Scenes and Global Culture of Psytrance. Routledge. ISBN 978-0415876964.
  • Graham St John, ed. (2004). Rave Culture and Religion. Routledge. ISBN 978-0415314497.
  • Tony Taylor (2001). Strange Sounds: Music, Technology and Culture. Routledge. ISBN 978-0415936842.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גואה טראנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Bogdanov, Vladimir (2001). All Music Guide to Electronica: The Definitive Guide to Electronic Music (4th ed.). Backbeat Books. pp. xi. ISBN 978-0879306281.
  2. 1 2 Graham St John (2010). The Local Scenes and Global Culture of Psytrance. Routledge. p. 116. ISBN 978-1136944345.
  3. "Goa Trance". Moodbook. אורכב מ-המקור ב-2008-03-19.
  4. "25 Most Influential Parties". Mixmag.
  5. "Paul Oakenfold 1994". BBC Essential Mix.
  6. Graham St John (2010). The Local Scenes and Global Culture of Psytrance. Routledge. p. 56. ISBN 978-1136944345.
  7. Saldhana, Arund (2002). "Article: Music tourism and factions of bodies in Goa" (PDF). Open University/University of Minnesota. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04.