EBM

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
EBM
Front242 3.jpg
מקורות סגנוניים סינתפופ, ניו וויב.
מקורות תרבותיים המוזיקה האלקטרונית של סוף שנות השבעים.
כלים סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר, תופים, גיטרה
נגזרות דארקוויב, סינתפופ.
תת-סוגות
אולדסקול EBM, ניוסקול EBM.

EBM (מאנגלית: Electronic body music - "מוזיקת גוף אלקטרונית") הוא זרם של מוזיקה אלקטרונית אשר ניצניו בניו וייב ובסינת'פופ האלקטרוניים של סוף שנות ה-70 של המאה ה-20. הזרם משלב בתוכו אלמנטים ממוזיקת ניו וייב, סינתפופ ופאנק ומזוהה כיום בעיקר עם תרבות הדארק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח EBM תבעו חברי להקת Front 242 הבלגית כדי לתאר את סגנון המוזיקה הייחודי שלהם. כבר בתחילתו קיבל הסגנון גוון "דארק", וכיום רוב אירועי ה-EBM נערכים במועדונים בעלי אופי "אפלולי" ונון-קונפורמיסטי או מחתרתי.

הסגנון המסורתי של המוזיקה נקרא "אולדסקול EBM" (מלשון Old school) והוא פותח על ידי להקות מרכז אירופאיות בעיקר. סגנון זה משלב בתוכו אלמנטים תרבותיים של מחתרתיות, אנרכיזם ופרודיה.

במהלך שנות ה-90 התפתח מאד הזרם ונוצר בו סגנון חדש בשם "ניוסקול EBM" (מלשון New school) הנחשב למתון יותר מבחינה מלודית וקרוב יותר קמעה לרוק גותי.

הן לאולדסקול EBM והן לניוסקול EBM נוצרו תתי סגנונות משל עצמם (ראו בהמשך).

אולדסקול EBM[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים רבים מן האולדסקול EBM מבקשים לשים ללעג את תרבות הצריכה.

אולדסקול EBM[א] מהווה הסגנון המובחן הראשון של הזרם. שורשיו של סגנון זה ביצירותיה של להקת Front 242 הבלגית והוא פותח על ידי להקות גרמניות ושוודיות בעיקר.

הרכבים המתמחים באולדסקול EBM הם למשל: D.A.F, Nitzer Ebb וכן Spetznaz.

אנהלט EBM[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנהלט EBM (מגרמנית: Anhalt EBM) הוא תת סגנון של האולדסקול EBM המתאפיין בהיותו מינימליסטי, מהיר וחוזרני יותר מן האולדסקול הרגיל, כמו גם בבאס ליין "כבד" יותר. שיריי האנהלט EBM הם בעיקר פרודיים וכוללים מסר מחתרתי, אנטי פשיסטי, אנטי מיליטריסטי וכן כזה המביע שנאה לתרבות הצריכה.

הרכבים המתמחים באנהלט EBM הם למשל: Sturm Cafe, Pantser Fabriek וכן Jager90.

ניוסקול EBM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוסקול EBM אשר מכונה לעתים גם "EBM מסחרי" הסגנון המוזיקלי ה"גותי" יותר של הזרם. מלל השירים עוסק בעיקר באהבה שבין בני זוג "אפלוליים". הסגנון משלב מוטיבים של רוק גותי וכן עתידנות (ולכן הוא מכונה לעתים גם "פיוצ'רפופ").

הרכבים המתמחים בניוסקול EBM הם למשל: Covenant, And One, Assemblage 23.

אינדסטריאל EBM[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדסטריאל EBM הוא תת סגנון של הניוסקול EBM שהחל להתפתח בשנות ה-2000 המוקדמות של המאה ה-21 ומשלב בתוכו אלמנטים של מוזיקת האינדסטריאל והטראנס. מאפיין עיקרי שלו הוא ושירה בקריינות משונה של לחש-צעקני (Whisper scream). הקליפים של שירי EBM תעשייתי עושים שימוש במוטיבים גרפיים פוסט-אפוקליפטיים וכאלה מתחום הפיזיקה הגרעינית, הסייברפאנק והסייברגות'.

הרכבים המתמחים באינדסטריאל EBM הם למשל: Your bunny rot (הרכב ישראלי), Agonize, וכן X-Fusion.

הסצנה בעולם ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה נפוצה במדינות גרמניה, שוודיה, נורווגיה, בריטניה, איטליה, צרפת, מקסיקו, ברזיל, פרו וישראל. בגרמניה מתקיימים מדי שנה פסטיבלים הכוללים הופעות של הרכבים הממציאים מוזיקת EBM (בעיקר הרכבים המתמחים באולדסקול EBM ואנהלט EBM).

נכון לשנת 2016, סצנת ה-EBM בישראל נפוצה אך ורק בעיר תל אביב; אין מועדונים המנגנים EBM באופן בלעדי, אך ישנם ליינים ייעודיים למוזיקה זו, וישנן כמה קבוצות פייסבוק ישראליות העוסקות במוזיקה בהן מפרסמים המארגנים השונים מסיבות EBM. המסיבות הייעודיות כוללות בעיקר אולדסקול ואנהלט EBM.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב לעתים "אולד סקול EBM". במקור מגרמנית: Alte schule EBM (אם כי גם בקרב דוברי גרמנית הצורה הנפוצה היא Old school EBM).