דוב מלאי
 דוב מלאי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | Helarctos |
| מין: | דוב מלאי |
| שם מדעי | |
 Helarctos malayanusראפלס, 1821 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
דוב מלאי (שם מדעי: Helarctos malayanus) הוא מין יחיד בסוגו במשפחת הדוביים.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצתו במדינות דרום-מזרח אסיה: לאוס, קמבודיה, וייטנאם, תאילנד, מלאסיה, סומאטרה, בורנאו, בורמה, בנגלדש והודו. תפוצתו כנראה גדולה מהידוע לנו, בעיקר בשל אזור מחייתו הצפוף. דוב זה הוא המין היחיד במשפחתו שחי ביערות גשם, ואחד משני המינים עם התפוצתם המגיעה דרומית לקו המשווה.
תיאור פיזיולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין הקטן ביותר במשפחת הדוביים. אורך הגוף 1 מטר עד 1.4 מטר, אורך הזנב 7-3 ס"מ, גובה הכתף 70 ס"מ, משקלו 27–65 ק"ג. הזכרים גדולים מהנקבות במעט. הראש רחב, קצר ושטוח והאוזניים מעוגלות. המצח עב בשר ועל כן נראה לעיתים מקומט.
פרוותו קצרה וסבוכה, היא שחורה ברובה למעט אזור הפנים וסימן לבן-כתמתם על החזה בצורת U (לא תמיד נוכח) הייחודי בצורתו בכל פרט[2], הסימן נותן כמין יתרון לעונד אותו במהלך קרבות בין פרטים וכן יש משמעות לגודלו. כפות הרגליים בהירות באופן ברור משאר הפרווה.
הגוף מוצק, כפות הרגליים גדולות ובעלות טפרים, הן חסרות שיער כמעט, דבר המסייע לטיפוס. בהליכה מופנות הכפות כלפי פנימה, דבר המשווה לדוב צורת הליכה ייחודית. דבר נוסף יוצא דופן ובולט במין הוא לשונו הארוכה, אורכה עד 25 ס"מ (הארוכה ביותר במיני הדובים), ושימושה מפורט בפרק "תזונה".
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוב אוכל כל, משתמש בכפותיו הקדמיות לרוב מטרות ליקוט המזון. עוקר שובר ושורט עצים כדי ללקט חרקים שונים - דבורים, טרמיטים ותולעי אדמה. לשונו ארוכה ומסייעת לו רבות בתפיסת החרקים.
כהשלמת תזונה יאכל אף מכרסמים קטנים, לטאות וציפורים קטנות. פירות, בעיקר אגוזי קוקוס, הם חלק ניכר מהתזונה.
קרוב למגורי אדם, יאכל פסולת, וחיות משק.
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוב שוכן ביערות גשם סבוכים בכל הגבהים. הוא פעיל בלילה, על פי רוב ישן במהלך היום על גבי עצים 2–7 מטרים מעל הקרקע. הוא שובר ומעקם ענפים כך שיחזיקו את משקלו, ויגנו עליו במהלך השינה. הדוב ביישן באופיו. אינו זקוק לשנת חורף מאחר שאקלימו טרופי ומזונו נפוץ כל השנה. טפסן מצוין המיטיב להשתמש בכפות רגליו וידיו.
ניסוי שנערך בשבי מצביע על האינטליגנציה של הדוב המלאי: במטרה להגיע לדבר מתיקה שהיה נעול בארונית, הצליח לסובב פתח מנעול בעזרת אחת מטפריו. פרט אחר בשבי פיזר דגנים מתוך קערת האכלה, כדי למשוך תרנגולות לכלובו, שאותן טרף ללא מאמץ.
רבייה וגידול צאצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת היריון כ-95 יום, אך בתנאי שבי יכולה להתארך עד 240-170 יום. המלטה מתפרשת על פני כל השנה. בכל המלטה 1–3 גורים הנולדים עיוורים ושוקלים כ-325 גרם.
הגורים נשארים עם אמם עד להגיעם לבגרות מינית. בשבי חי המין עד 24 שנים ו-9 חודשים.
שימור הסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין קוטלג כמסוכן ביותר בסביבתו הטבעית. גורם נזק למטעי הקוקוס והבננות, שנשתלים צמוד לאזורי מחייתו וגורמים לדלדול שטח המחיה ומקורות המזון הראשוניים.
כיס המרה ושאר חלקי גוף של הדוב, משמשים כתרופות ברפואה העממית, על אף שהוכח כי אין להם ערך רפואי. הדוב ניצוד ונמכר למטרות רווח מזה שנים רבות. גורים עשויים להיות חיות מחמד מעניינות, אולם אחרי מספר שנים נהיים עצבניים ומסוכנים.
המין הוא אחד מהנדירים מבין הדוביים. כמות הפריטים לא ידועה, אך מורגשת ירידה במספרם כתוצאה מציד לא מבוקר. מעט נעשה כדי להחזיר את המין לגדולתו, מאחר שמעט ידוע עליו ועל אופן חייו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוב מלאי, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב מלאי, באתר NCBI (באנגלית)
- דוב מלאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דוב מלאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב מלאי, באתר GBIF (באנגלית)
- דוב מלאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
