דודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת אלבומה של הלהקה
הופעה של להקת דודה בהיכל התרבות בתל אביב (1981)

דודה הייתה להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1980 על ידי דני סנדרסון וגידי גוב והתפרקה בשנת 1981. הלהקה הוציאה אלבום אחד, שנשא את שמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הלהקה והקלטת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דודה" הייתה הלהקה השלישית שבה שיתפו סנדרסון וגוב פעולה, אחרי "כוורת" ו"גזוז". את הרעיון להקים להקת רוק העלו סנדרסון וגוב ב-1979, עוד בתקופת פעילותם ב"גזוז" (לאחר שביצעו באחת ההופעות את השיר "רוני" בעיבוד רוקיסטי יותר וקיבלו ביקורות טובות מהקהל). סנדרסון וגוב היו שותפים כלכלית להפקת הלהקה. הם צירפו אליהם את הגיטריסט יהודה עדר, שהיה מחליפו של סנדרסון בלהקת הנח"ל והתפרסם מאוחר יותר גם כחבר בלהקת "תמוז". עדר חזר אז מלימודי מוזיקה במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון שבארצות הברית, ותכנן לעסוק בהלחנה קלאסית. בעידודו של סנדרסון הוא הצטרף להרכב‏[1]. את ההרכב השלימו שניים מנגני המופע "קוראים לזה אושר" של יהונתן גפן ואסתר שמיר: הבסיסט אלון נדל והמתופף דובי קיזלשטיין.

הקלטת האלבום נמשכה כחצי שנה‏[2], ונעשתה באולפני "טריטון". באוגוסט 1980 יצא תקליט שדרים ראשון של הלהקה, "נשר", שכתב והלחין סנדרסון. השיר היה בן כמעט שבע דקות, ובסגנון כבד יותר משיריו של סנדרסון עד אז. על התקליט המקורי נכתב ששם הלהקה הוא "קשר חם", אך לאחר שכבר הודפס הודבקה עליו מדבקה ועליו שמה החדש של הלהקה, "דודה", שנבחר על ידי סנדרסון‏[2].

בדצמבר 1980 יצא אלבומה היחיד של הלהקה, "דודה". סנדרסון כתב והלחין את כל שיריו, והעיבודים היו פרי עבודה משותפת של חברי הלהקה. בין שיריו המצליחים של האלבום היו "ערב אבוד", "לידיה הלוהטת", "גרעינים" ו"שקט שקט". נכללו בו גם שלושה קטעים אינסטרומנטליים: "אושקה", "קופלה" ו"נערות בבל". ב"נערות בבל" ניגן כל אחד מחברי הלהקה בכלי נגינה שונה מהמקובל, לרבות גוב, שניגן בגיטרה בס.

האלבום נמכר בכ-15,000 עותקים, כמות שנתפסה (למרות ההצלחה) כמועטה לעומת הצלחת להקותיהם הקודמות של סנדרסון וגוב‏[3].

שירי האלבום - שילוב של כל הגרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לידיה הלוהטת (5.58)
  2. ערב אבוד (3:14)
  3. אושקה (0:47)
  4. שקט שקט (3:34)
  5. גרעינים (3:04)
  6. רכבת הלילה (3:28)
  7. אבן המנדלי (4:28)
  8. כל מקום כל שעה (3:47)
  9. מחפש צרות (4:19)
  10. קופלה - ריקוד הגשם (1:06)
  11. נשר (6:44)
  12. נערות בבל (1:54)
  13. אלף כבאים (4:09)
  14. שקט שקט הגרסה הפחות משודרת (1:43)
  15. טכנאי הקול משתלטים על העולם (0:20)

הופעות הלהקה ופירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיבוב ההופעות שליווה את האלבום הקליטה הלהקה את השיר "אלף כבאים", שכתבו סנדרסון וגוב במשותף. זהו אחד השירים הבודדים שבהם השתתף גוב בכתיבה. את קטע הגיטרה המפורסם באמצע השיר עיבד יהודה עדר. השיר הפך ללהיטה הגדול ביותר של הלהקה‏[4].

בהופעות שרו חברי הלהקה, לצד השירים מאלבומה, מעט שירים של "כוורת" ושל "גזוז", וכן מספר שירים חדשים שלא נכללו באלבום. הופעות אלו לא זכו להצלחה, וקהל הצופים, שהיה רגיל לפופ הקליל יותר של להקותיהם הקודמות של סנדרסון וגוב, לא הצליח להתרגל לרוק שהציעה "דודה". במהלך אחת ההופעות אף ביקש אחד מהצופים מגידי גוב להנמיך את הווליום‏[2]. במקרה אחר, ביקשו שניים מהצופים את כספם בחזרה, לאחר שהבינו איזה סגנון מוזיקה מנגנת הלהקה‏[1]. סנדרסון ניסה להגדיל בהופעות את כמות השירים של "כוורת" ו"גזוז" ולהוסיף קטעי הומור בין השירים, אך צעד זה הביא לחילוקי דעות בינו לבין גוב, ששאף להתרכז במוזיקה בלבד.

בשנת 1981, לאחר מספר חודשי הופעות עזב גוב את הלהקה, כדי להצטרף למחזה "התשה". עזיבתו הביאה לפירוק הלהקה, שלא המשיכה להופיע בלעדיו. הלהקה הקליטה שירים לאלבום שני, אך אלו נגנזו. אחד מהם, "בשדה ירוק", הוקלט כעבור עשר שנים על ידי גוב עצמו לאלבומו "אין עוד יום".

הוצאות מחודשות של אלבום הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 יצא אלבום הלהקה על גבי תקליטור. למהדורה זו צורף השיר "אלף כבאים", וכן שתי רצועות בונוס קצרות: "שקט שקט: הגרסה הפחות משודרת" ו"טכנאי הקול משתלטים על העולם". עם זאת, השיר הקצר "אושקה" הושמט ממהדורה זו.

בשנת 2011 יצאה מהדורה נוספת של האלבום, שכללה את "אושקה" ואת "אלף כבאים", אך לא את שני הקטעים שצורפו למהדורה הקודמת. למהדורה זו צורף תקליטור המתעד את הופעתה של הלהקה בבית החייל בתל אביב באפריל 1981, שהוקלטה על ידי גלי צה"ל. בהופעה זו שרו חברי הלהקה, לצד השירים מהאלבום, שני שירים של "כוורת" ("האיש הכי מהיר" ו"שיר מלחים"), גרסה לשיר "Why Do Fools Fall in Love" של פרנקי ליימון וכן מספר שירים שנחשפו לראשונה רק עם הוצאת מהדורה זו, כ"קניתי לה", "המעיל" והקטע האינסטרומנטלי "בעקבות הציפור הכחולה". עטיפת האלבום של המהדורה המחודשת הוחלפה בעטיפה עם תמונה דומה, אך על רקע שונה, ועם סגנון כתב שונה של שם הלהקה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דודה" פעלה בתקופה שבה לא פעלו להקות רוק רבות בישראל, ארבע שנים לאחר התפרקותן של הלהקות המצליחות "כוורת" ו"תמוז". הלהקה הייתה אחת הראשונות שניגנו רוק בסגנון כבד יותר, וסללה את הדרך לסגנון שהפך למקובל יותר במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20[2]. אחריה זכו להצלחה גדולה יותר להקות רוק כ"תיסלם", "הקליק" ו"בנזין". גם אמנים ותיקים יותר פנו לאחר מכן לרוק הכבד יותר, כמו שלום חנוך באלבומו "חתונה לבנה" ואפרים שמיר בלהקתו "חמסין".

גרסאות כיסוי לשירי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים משירי הלהקה הוקלטו בביצועים מחודשים על ידי אמנים שונים, לפעמים על ידי חברי הלהקה עצמם. גידי גוב ביצע את השיר "לידיה הלוהטת" באלבום ההופעה שלו "דרך ארץ - ההופעה" שיצא ב-1988. גוב הקליט ב-1991 גם גרסה מחודשת ל"ערב אבוד", במסגרת המופע שליווה את אלבומו "אין עוד יום". גרסה זו נכללה באלבומו "שירים שהתפזרו", והפכה לאחת המוכרות ביותר של השיר. השיר בוצע על ידי אמנים נוספים רבים‏[5].

השיר "גרעינים" הוקלט בשנת 2007 בביצוע מחודש של ההרכב הקומי שלישיית מה קשור כחלק מרכזי מקידום תוכנית הטלוויזיה בהנחייתם, שעלתה באותה שנה בערוץ הוט 3. סנדרסון ביצע את השיר יחד עם השלישייה כאשר התארח בתוכנית.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אייל לוי, תופעת העדר, 5 באוקטובר 2007, מעריב
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יואב קוטנר, "דודה", מהדורה מחודשת, 2011
  3. ^ יואב קוטנר, דודה, MOOMA
  4. ^ השיר דורג במקום ה-12 במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"א, והוא שירה היחיד של הלהקה שדורג במצעד זה
  5. ^ ערב אבוד, אקו"ם