אפרים שמיר

**אפרים שמיר**
לידה	9 בדצמבר 1951 (בן 72); אומסק, ברית המועצות
שם לידה	יפים שמוּקלר
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1970
סוגה	רוק, בלוז, פופ
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	עברית
כלי נגינה	גיטרה, תופים, כלי הקשה
חברת תקליטים	הד ארצי; עננה; NMC
שיתופי פעולה בולטים	כוורת
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

אפרים שמיר (נולד ב-9 בדצמבר 1951) הוא זמר, גיטריסט ומלחין ישראלי. בתחילת הקריירה שלו התפרסם כזמר בלהקת הנח"ל ובלהקת כוורת ובהמשך בצמד "אַסְתָּר ואפרים שמיר" וגם כסולן עצמאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותקופת שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר נולד באומסק, סיביר שבברית המועצות בשם יפים "פימה" שמוּקלר. בן לרפאל, רואה חשבון ואסתר, עקרת בית. בגיל שמונה עבר עם משפחתו לפולין וכאשר היה בן 17 עלה לישראל ועִברת את שמו לאפרים שמיר^[1].

בצבא שירת בלהקת הנח"ל. התוכנית הראשונה שבה השתתף הייתה "בהיאחזות הנח"ל בסיני", שעלתה ב-1970. לצדו בלהקה היו מירי אלוני, ירדנה ארזי, לאה לופטין, עמוס טל שיר, רותי הולצמן ותמי עזריה. חבריו הנוספים למחזור זה היו דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין, שיחד עם שמיר היוו את הבסיס ללהקת כוורת, שלוש שנים אחר כך. ב־1971 השתתף בתוכניתה של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק" לצד ירדנה ארזי, גידי גוב, יובל דורי, חיה פיק, שמעון ויצמן, יהודה עדר, ראובן גבירץ, ענת גוב, דורית פן (פרנדריך שדה) (לימים אופנאית מפורסמת), איציק בן מלך ועוד. בתוכנית זו היה שמיר למעשה הסולן הראשי ובין היתר בלט בשירים "מי היה החולם", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"בלדה ליצחק שדה".

עוד בטרם השתחררו מהלהקה הצבאית הקימו שמיר ואולארצ'יק את הצמד "נו אז מה?" והקליטו שני שירים שיצאו בתקליטון. באותה תקופה שר שמיר מספר שירי סולו מחוץ ללהקה הצבאית, בהם "מיקה" שכתב והלחין יאיר רוזנבלום ו"לעוף איתך" של אהוד מנור ונורית הירש, שהופיע בסרט "כץ וקרסו". בשנת 1971 הלחין את שירו הראשון בעברית, "במדינת התפוז" למילותיו של עלי מוהר, שהופיע באלבומה של רבקה זהר "סבתא רבקה".

משחרורו עד סוף שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו הצטרף שמיר ללהקת "השניצלים" של דני סנדרסון, והשתתף בהקלטת האופרה "אופרת פוגי", שהייתה הבסיס ללהקת כוורת. בשנת 1973 הצטרף לכוורת, והיה חבר בה עד פירוקה בשנת 1976 (הוא הצטרף גם לכל מופעי האיחוד שלה בעשורים הבאים). בלהקה ניגן בגיטרה והלחין לה מספר שירים, בהם "לא ידענו מה לעשות" (יחד עם סנדרסון) מתוך "סיפורי פוגי", ומתוך "צפוף באוזן" את "העולם שמח", "ככה היא באמצע" (עם יצחק קלפטר), והמפורסם ביותר- "שיעור מולדת" למילותיו של עלי מוהר, שהלחין עוד בפולין, ואיתו הופיע במבחן הבד ללהקת הנח"ל.

במקביל לחברותו בלהקה, היה שותף במספר פרויקטים נוספים: בשנת 1973 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שם שר את השיר "ליל חניה" שכתב נתן אלתרמן והלחין יאיר רוזנבלום, יחד עם ירדנה ארזי וחנן יובל בליווי שלישיית אף אוזן גרון. בשנת 1975 שר בתוכנית הרדיו "פגישות מוזיקליות" את השיר "ימים לבנים" (לאה גולדברג/שלמה יידוב), ובאותה שנה שר במופע גלי צה"ל "הכל זורם" עם להקת ארבע-עשרה אוקטבות. בשנת 1975 התחתן שמיר עם הזמרת אַסְתָּר שמיר (לבית הירשברג) והפיק את שיריה הראשונים, "עברתי רק כדי לראות" (שהלחין בעצמו) ו"בוא ונשחק במחבואים".

לאחר פירוק כוורת הצטרפו הזוג שמיר למופע של אריק איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר". שם הם שרו חלק משיריהם, בהם "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "העולם שמח" ו"שיעור מולדת". בשנת 1977 השתתפו השניים בהקלטות מספר אלבומים נוספים, כ"לימונדה" של דורי בן זאב ו"יחס חם" של דני ליטני.

באותה שנה, ב-10 בדצמבר 1977, יצא בחברת CBS אלבום הבכורה המשותף של שניהם, שנקרא "אפרים ואסתר שמיר". אפרים הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, פרט ל"בוא ונשחק במחבואים" שהלחינה אסתר. בין להיטי האלבום היו "נכון את יפה" (שנכתב על אהבתו לחברתו ללהקת הנח"ל ירדנה ארזי ועל אי הסכמתה לחברות משותפת - מה שגרם לארזי לכעוס על כך, ולאחר מכן הסתיים בפיוס בין שמיר לארזי), "להיות כוכב" ו"ערב של יום בהיר". לאחר יציאת האלבום יצאו השניים לסיבוב הופעות לבדם, ללא להקה מלווה.

בסוף שנת 1978 הקליטה אסתר שני שירים שעיבד לה אפרים, "מסיבות יום שישי" ו"התשמע ערפל", שהלחין סשה ארגוב. האחרון בהם בוצע כשיר רוק, על אף שארגוב הלחין אותו בסגנון קלאסי. באותה תקופה גם הקליטו ביחד חידוש לשירה של להקת הנח"ל "מחבואים" ("חפש אותי") שכתבה נעמי שמר. זמן קצר לאחר מכן הסתיימו נישואיהם, אך הם המשיכו לשתף פעולה מבחינה מוזיקלית. ב-1979 הופיע שמיר בתפקיד קטן בסרט "שלאגר" של אסי דיין.

בשנת 1980 הקים שמיר את להקת חמסין, יחד עם המתופף אלון הלל והבסיסט אוהד אינגר. בהפקתו של לואי להב, שרה הלהקה שירים בסגנון רוק-פאנק. שמיר הלחין את רוב שירי הלהקה. הביקורות ללהקה היו חיוביות, אך אלבומה והופעותיה לא זכו להצלחה מסחרית, והשלישייה התפרקה. בעקבות הכישלון נסע שמיר לארצות הברית. במקביל הלחין לגרושתו אסתר את השיר שכתבה "גבר ללילה אחד" אותו ביצעה במסגרת המופע "קוראים לזה אושר". השיר מופיע באלבומה הראשון "במקום הכי נמוך בתל אביב" שיצא ב-1982.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר חזר לישראל בשנת 1981. בסוף השנה השתתף בפסטיגל הראשון בארץ עם השיר "ילקוט כבד" אותו הלחין וביצע יחד עם אסתר שמיר וקובי רכט. בסוף 1982 בתוכנית הרדיו "ארץ שמש" הלחין שמיר את השיר "הידעת את הדרך" למילותיו של עלי מוהר, ושר אותו עם שם טוב לוי. באותה תוכנית שר גם את "כל יומי" עם מזי כהן, את "הנך יפה רעייתי" עם שם טוב לוי, ואת "נמה יפו" עם כל משתתפי התוכנית.

ביוני 1983 הוציא שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". שיר הנושא, שכתב עלי מוהר היה אחד מלהיטיו הגדולים של שמיר, במקור נקרא שיר הנושא "רוקד לכל הבנות", אך גרסה זו נפסלה לשידור מפני ששמיר הגה אותה בכ"ף דגושה במקום בכ"ף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את השם ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור. כמו כן, בלטו באלבום 2 שירים שכתב שמיר עצמו: "חבר בחברת עצמי" ו"היא של אף אחד". את שירי האלבום עיבד שמיר ביחד עם הקלידן משה לוי, ובהקלטות האלבום השתתפו גם אלון הילל בתופים, ואוהד אינגר בגיטרה בס. בהופעות שליוו את האלבום ניגנו לוי בקלידים, יהודה עדר בגיטרות, איתן גדרון בגיטרה בס, ודובי קיזלשטיין בתופים. בעקבות כישלון ההופעות נכנס שמיר למשבר עמוק, וכמעט לא חזר לפעילות מוזיקלית עד סוף העשור.

בשנת 1984 התאחדה להקת כוורת, כששמיר היה בין יוזמי האיחוד. באותה תקופה הוא השתתף בנגינה ובקולות באלבומים "אולארצ'יק" של אלון אולארצ'יק, בגובה העיניים של יוני רכטר ועלי מוהר, ובאלבומים "חכם על קטנים" ו"חף מפשע" של דני סנדרסון. כמו כן הפיק שמיר מוזיקלית את אלבומה של אסתר שמיר "קלף חזק", שעבורו גם הלחין מספר שירים. בנוסף הלחין לגלי עטרי את השיר "בעקבותיו" שיצא באלבומה "ממריאה ברוח".

בתחילת 1987 הוציא על גבי תקליט שדרים את "יעל ואני" שכתב הלחין ועיבד. השיר שזכה להצלחה יחסית, ודורג במקום ה-43 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ז של רשת ג', (16 שנה מאוחר יותר הוקלט מחדש באלבום "ים הבטון").

בשנת 1989 הקים שמיר יחד עם הזמר דני צוקרמן, אורי מיילס וגדי סרי את להקת "גוליבר", שהופיעה בפאב "מאחורי הים" בתל אביב ושרה בעיקר משיריו של שמיר. ב-1990 הצטרף שמיר למופע איחוד נוסף של להקת כוורת. באותה שנה שר קולות רקע באלבומו של סנדרסון "קופץ לשנייה" ובאלבומו של דורי בן זאב "חניה פרטית".

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1992 יצא אלבומו השני של שמיר, "סוף סוף גשם". את חלק משירי האלבום עיבד מוזיקלית גידי גוב, ולצד לחנים של שמיר היו בו לחנים של ארקדי דוכין, אלון אולארצ'יק, עובד אפרת ולאה שבת. שמיר ניגן באלבום בשני שירים בלבד, ובשאר השירים ניגנו בגיטרה נאור דיין וזיו הרפז בבס. האלבום נכשל מסחרית, על אף שהצליחו בו השירים: "סוף סוף גשם", "תלמד לסלוח" ובמיוחד "עלינו ועל אוהלינו" (מילים: אהוד מנור).

בשנת 1994 השתתף שמיר בקולות באלבומה של גלי עטרי "סימנים". באותה שנה הפיק את השירה^[2] באלבום החיים שלך בלאפה של להקת טיפקס. באותה שנה שר בקלטת הילדים "והילד הזה הוא אני".

בשנת 1995 הוציא שמיר את אלבום ההופעה "ערב של יום בהיר", שבו היו מיטב להיטיו, ובהם: "מיקה", "נכון את יפה", "הידעת את הדרך" ועוד.

בשנת 1997 הפיק ועיבד את אלבומה של להקת נימרוד והבודדים, "רשימת שיקלר".

ב-1998 הצטרף להופעת האיחוד של כוורת, שתועדה על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באותה שנה השתתף בנגינה ובקולות באלבומה של גלי עטרי "גלידה", שעבורו כתב והלחין את השיר "שיר הנישואין".

ב-1999 הפיק מוזיקלית את השיר "שוב הדיסקו כאן" של להקת הדורבנים שיצא קודם באלבום אוסף בחברת הד ארצי, אך לאחר מכן השיר יצא באלבומם קובי בשנת 2003.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2001–2000 שר בסדרת הילדים "הנימנומים".

בשנת 2002 הועלה המופע "דני, גידי וחברים". חוץ משמיר, השתתפו בו חברי כוורת - סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, ומזי כהן מלהקת גזוז. המופע זכה להצלחה, והועלה עוד שנים רבות לאחר מכן. באותה שנה שמיר השתתף בגרסה המחודשת של לילה גוב, כמנהיג להקת התוכנית, וביצע קלאסיקות רוק ובלוז במהלך המעברים לפרסומות.

בשנת 2004 העלו שמיר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר את המופע "נפגשנו". במופע זה שילבו השלושה שירים מתוך קריירות הסולו שלהם, לצד שירים מתקופת "כוורת". המופע תועד על גבי אלבום שראה אור ב-2009.

בספטמבר 2003 יצא אלבומו הרביעי של שמיר כסולן, "ים הבטון". שמיר כתב, הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, שמהם התפרסמו "קניתי לה בית" ו"יפי הנפש". בהקלטות האלבום השתתפו מלבד שמיר גם אלון אדלר בגיטרה חשמלית, אלי סרוגו בתופים, ומשה דוידסון בגיטרה בס. באותה שנה הפיק מוזיקלית גם את אלבומה של אסתר שמיר "בגלל האנשים שאני אוהבת".

בשנת 2006 שיחק בסרט הקולנוע "מישהו לרוץ איתו", בתור מוכר גיטרות.

בספטמבר 2011 יצא אלבום הסולו החמישי של שמיר כסולן, "אפרים שמיר וגנבי הזמן", הכולל עיבודים חדשים בהפקה אלקטרונית לשיריו המוכרים. מהאלבום הצליח החידוש לשיר אותו שר בכוורת "היא כל כך יפה". אלי אברמוב וזיו גולנד הפיקו מוזיקלית את שירי האלבום.

בשנת 2013 הצטרף שמיר לסיבוב הופעות האיחוד של להקת כוורת. סיבוב ההופעות נערך בקיץ אותה שנה והלהקה הופיעה בחמש הופעות, שלוש מהן בבריכת הסולטאן בירושלים ושתיים בפארק הירקון בתל אביב, בפני כ-120,000 איש.

בשנת 2014, בחודש דצמבר, התקיימה במועדון האזור בתל אביב הופעת האיחוד של ההרכב חמסין. על הבמה הופיעו אפרים שמיר ואלון הלל מההרכב המקורי, ואיתם, יוסי פיין על הבס (שהחליף את אוהד אינגר מההרכב המקורי), עידו זלזניק וגיל ארז.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר נשוי בשנית ואב לשני בנים.

דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר מזוהה כאיש שמאל, ונוהג להתבטא בעניין ברשתות החברתיות, בין השאר בביטויים חריפים.

ביוני 2020 כתב שמיר פוסט בפייסבוק: "לחסל את הפסיכופת, את אשתו הזונה המופרעת, ואת הבן זונה הפרזיט הדוחה, אני תוהה אם זאת התחלה טובה לשיר מחאה חדש"^[3]. הפוסט נתפס כמתייחס לבנימין נתניהו, אך שמיר טען שהתכוון למשפחת צ'אושסקו^[4].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה לא כוללת סינגלים ולא כוללת אלבומים, שבהם שמיר הוקלט כנגן, כזמר אורח לקטע קצר או כמלווה קולי.

סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקד לקול הבנות (1983)
סוף סוף גשם (1992)
ערב של יום בהיר (1995) [הופעה]
ים הבטון (2003)
אפרים שמיר וגנבי הזמן (2011) [גרסאות כיסוי]

כחבר להקה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחבר להקת הנח"ל
- "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ("שא לשלום")-תוכנית 22
- "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 2, להיטים מהשנים 67- 72).
- "הפלנחניק"-תוכנית 23
פסטיבל הזמר והפזמון 1973 (שמיר שר סולו את "ליל חניה")
אלבומים כחבר להקת כוורת - ראו כוורת (להקה)#דיסקוגרפיה
אפרים ואסתר שמיר (1977)
חמסין (1979-1980)
נפגשנו Live (2009) [הופעה]