דודו זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דודו זכאי (נולד ב-1948) הוא זמר וחבר קיבוץ דליה ששר משירי ארץ ישראל ושזכה לפופולריות רבה בשנות ה-70.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכאי נולד בקיבוץ עין השופט. בצבא שירת בלהקת פיקוד מרכז. כשפורקה הלהקה היה זכאי בין מקימי צוות הווי חטיבת הצנחנים. אחרי שחרורו מהצבא עבר זכאי לקיבוץ דליה, עבד במטעים והשתתף בערבי שירה ומופעים של חברי קיבוצים.

בשנת 1975 הוציא זכאי את שני אלבומיו הראשונים "מישהו בא ואמר" ו"בשדה תלתן", שהוקדש לשירים עבריים ישנים בביצועים חדשים. בשנת 1977 הקליט יחד עם הזמרת נתנאלה את האלבום לילדים "הציפור הכחולה" - מיטב שירי אוריאל אופק לילדים. לאורך שנות השבעים היה זכאי משתתף קבוע בפסטיבל שירי הילדים, והופיע שם ברצף החל משנת 1974 ועד 1979. פעמיים הוא קטף במסגרת זו את המקום השלישי (עם השירים "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" ו"יום הילד"). יתר השירים לא הגיעו למקום משמעותי, אך הם נחשבים לחלק מהותי מרפטואר השירים האיכותי שהנפיק הפסטיבל דוגמת "ילדים מפריחים בלונים", "קבלי נא את השיר" ו"עוד יהיה טוב בארץ ישראל". בשנת 1981 הועלה המופע "שירים", שבו שר זכאי, בליוויה של להקת הג'אז אדמה חמה, שירים שאת חלקם כתב, בעיבודיו של אורי אופיר. בהמשך יצא אלבום משירי המופע, שהבולט ביניהם היה "מעבר לתכלת", שנכתב על ידי רחל שפירא וסשה ארגוב והוקלט מאוחר יותר על ידי מתי כספי.

אחרי צאת האלבום יצא זכאי להפסקה ארוכה, שבמהלכה שימש כמזכיר קיבוץ דליה. בשנת 2000 יצא אלבומו "שיהיה בסדר", שכלל שירי אהבה חדשים שכל מילותיהם נכתבו על ידי אהוד מנור.

בשנת 2003 יצא האוסף "השירים ההם", שכלל את מיטב הלהיטים של זכאי, ובשנת 2008 יצא אוסף נוסף בשם "עוד שירים", שכלל שני שירים חדשים שזכאי כתב והלחין בעצמו, "רוצה עוד משהו לאמר" ו"הופעה בעין השופט".

בשנת 2013 שב זכאי להקליט שירים מקוריים. הוא הוציא את האלבום ״זמן לאהבה״, שכלל שירים שנכתבו במיוחד עבורו, וכן גרסאות כיסוי ל״שיר סיום״, שבוצע במקור על ידי חוה אלברשטיין, ול״רסיסי שרב״. לאלבום גייס זכאי את שותפו הוותיק ליצירה, שייקה פייקוב, שכתב עבורו את השיר ״כבר מזמן לא כתבתי לך״, וכן טקסט לשיר ״כמה אהבנו״, שנכתב ללחנו של הצרפתי ג'ף בארנל. באלבום נכלל גם שירו של נתן אלתרמן,״השיר הזר״, שהולחן לראשונה על ידי אורי קריב. כמו כן נכלל בו השיר ״בחיתוך הדיבור״, שאותו כתב והלחין מתן זכאי, בנו של דודו, שבשנים האחרונות מופיע עמו, משתתף בנגינה בפסנתר ובשירה, ואף משמש כמנהל המוסיקלי של הופעותיו. מרבית שירי האלבום עסקו בחוויות אישיות ורומנטיות

סגנון שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו המוזיקלי של זכאי וכן התכנים של שיריו הושפעו מאוד מהמקומות שבהם גדל, וחלק מהם נכתבו על ידי בני התנועה הקיבוצית. נושאי שיריו הבולטים עסקו באהבת הארץ, בחיי הקיבוץ, בעולמם של ילדים וכיוצא באלה לרבים משיריו חובר ריקוד עם והצליחו במצעדים. כיום חלק משיריו הפכו לסמל לארץ ישראל הישנה והתמימה וזוכים להשמעות רבות בתוכניות רדיו שעוסקות בשירי ארץ ישראל.

בין שיריו הידועים: "ניחוחי חציר", "אלעד ירד אל הירדן", "נחל נערן" (שהפך לריקוד עם ידוע), "נפגשנו שוב", "דרך ארץ השקד", "חייכי לי בשירים", "שירי לי", "ארץ ישראל יפה", "ארץ ארץ", "לחוף ירדן", ו"ציפורים".

היוצרים שסייעו לזכאי בעיבוד מוזיקלי ובמילים היו בין היתר נעמי שמר, שייקה פייקוב, מתי כספי, יורם טהרלב, מירה מאיר, אברהם זיגמן, רחל שפירא, דודו ברק ויובל בן עוזר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]