שייקה פייקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שייקה פייקוב
שייקה פייקוב.jpg
לידה 5 ביולי 1937 (בן 83)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל  ישראל
תקופת הפעילות 1954–2010 (כ־56 שנים)
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר.
סוגה זמר עברי
שפה מועדפת עברית
כלי נגינה חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר.
פרסים והוקרה

שייקה (במקור, ישעיהו) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז תרצ"ז) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר. פייקוב התבלט בשירי ארץ ישראל שכתב והלחין, בשירי מסורת וחג, בשירי ילדים, במוזיקה ושירים לסרטים ובשיריו שהשתתפו בפסטיבלים ובתחרויות זמר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה מאוקראינה בשנת 1931.

בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.

פייקוב סיים ב-1951 את בית הספר היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים "הורה עמק הירדן" ו"שיר הלוחם" למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת "במעלה" בשנת 1951.

בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה"ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס חזר לשרת במחנה 80 כמ"כ. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, על ידי מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים. במהלך שירות המילואים שרת פייקוב בתור צפן בחטיבת שריון צפונית בחפ"ק והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, בהם: "הבחורים חזרו הביתה" למילותיו של חנן שדמי בביצוע אבי טולדנו, "על כן שירי עצובים" (מילים ולחן) בביצוע אופירה גלוסקא, "תקוות ימי" (מילים ולחן) בביצוע אלכסנדרה (זמרת).

לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב, והמשיך לנגן כתחביב בשבתות ובחגים ולהפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. קודמו בתפקיד זה היה נחום היימן (נחצ'ה) אשר עודד וכיוון אותו ללימודי מוזיקה.

פייקוב הוא בוגר מכללת אורנים למוזיקה ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק במשך 16 שנה בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. המלחין, הפרופסור למוזיקולוגיה אבל ארליך היה המורה אשר השפיע עליו ביותר והפך אותו למוסיקאי מקצועי ופייקוב המשיך והשתלם אצלו באופן פרטי בקומפוזיציה.

יצירתו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו הראשון שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958 היה ״נורית״ שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע ע״י עליזה קשי. פעילותו המוזיקלית כוללת יותר מ-700 שירים, לרוב שיריו המולחנים עשה את העיבודים וכתב בעצמו את המילים. שיריו עוסקים במגוון רחב של נושאים: שירי א״י, שירי ירושלים, שירים חסידיים ושירי קודש, שירי חגים, שירי מלחמה וימי זיכרון, שירי משוררים, שירי ילדים ושירי אהבה. הוא כתב ו/או הלחין שירים לסרטים ולהצגות, שירים בלועזית, טקסטים עבריים לשירים לועזייים, שירי פסטיבלים ומשיריו יצרו ריקודים ומחולות. סיגנונו המוזיקלי של פייקוב הושפע בעיקר מהמוזיקה הקלאסית האירופאית על גווניה אך הוא כתב גם מוזיקה חסידית, הושפע מהשאנסון הצרפתי, כתב מוזיקה לטינית (סמבות) ומוזיקה מזרחית. במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קאפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות, ניהל מוזיקלית גופים ישראלים להופעות בארץ ובחו״ל והשתתף בפסטיבלים רבים.

א"י בשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב כתב שירי א״י רבים בהם ״ארץ ישראל יפה״ (לחן למילים של דודו ברק ) השיר נכתב לתוכניתה של להקת פיקוד הדרום ״מדרום תיפתח הטובה״ (1972). ״חייכי לי בשירים״ (מילים ולחן) הוא שיר תקווה ועידוד שנכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים ובוצע ע״י דודו זכאי (1974). השיר ״ארץ״ (מילים, לחן ועיבוד) הוקלט לראשונה ע״י אילנית לאלבומה ״שירים נבחרים״ (1976). ״נפגשנו שוב״ (מילים ולחן) בביצוע דודו זכאי, הוא שיר שהובטח לחבריו הלוחמים ממלחמת ששת הימים (1976) אשר נפגשו שוב במלחמת יום הכיפורים (1973). ״אחי גיבורי התהילה״ (לחן למילים של דודו ברק) בביצוע אילנית, השיר הוקדש לזכרו של חיימקה חוצב מגבעת השלושה. ״תבורכי ארצי״, לו כתב מילים ולחן, הוקלט במקור לאלבומה של אילנית ״רגשות מעורבים״ (1977). ״לארצי יש יום הולדת״ (מילים ולחן) אשר בוצע ע״י אלי גורנשטיין בפסטיבל לשירי ילדים מס׳ 8 וזכה במקום השלישי (1977). ״לחוף ירדן״ (מילים ולחן) מתאר את נופי ילדותו בעמק הירדן, בביצוע של דודו זכאי (1978). השיר ״הארץ עוד תשקוט״ (מילים ולחן) נכתב לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) אך נמסר והוקלט לשנת ה-40 למדינה לשושנה דמארי לאלבומה ״אור״ (1988). ״עוד יהיה טוב בארץ ישראל״ (מילים ולחן) בביצועו של דודו זכאי בפסטיבל לשירי ילדים מס 10 השיר זכה במקום השלישי (1979).

שני אלבומיו הראשונים הם ״ארץ ישראל יפה״ שיצא בשנת 1975 ו ״ארץ ישראל יפה ב׳״ בשנת 1978.

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין שירי ירושלים כתב פייקוב והלחין את ״תפילה לירושלים״ בביצוע מלי ברונשטיין (1974). לפסטיבל שירי ירושלים הלחין למילים מן המקורות את ״למען ציון לא אחשה״ בביצוע גיתית שובל (1980). ל״ארבע הערים״ כתב מילים ולחן, השיר בוצע ע״י שלישיית הכול עובר חביבי.

הנצחה וזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו של ארז תמיר נכתב והולחן השיר ״פרח נדיר״ בביצועו של הזמר אדם (1989). ״געגועים לבועז״ בביצוע הזמרת רחלי דויטש הולחן למילותיה של פנינה מלך אשר נכתבו לזכרו של בנה שנפל במהלך השירות הצבאי (1992), השיר נכלל באלבום ״הם היו״ (אוסף שירים עבריים למזכרת).

שיתופי פעולה ומאפיינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר לאילנית מספר שירים בתחילת דרכה:

דודו זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר כמה מלהיטיו הגדולים של דודו זכאי בשנות ה-1970, ולימים שבו לשתף פעולה בשנת 2013.

  • חייכי לי בשירים
  • עוד יהיה טוב בארץ ישראל
  • נפגשנו שוב
  • לחוף ירדן

שירי משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המשוררים הבולטים שפייקוב הלחין את שיריהם ניתן לציין את אברהם שלונסקי (עד הלום, אילנית), יהודה עמיחי (לאורך השדרה שאין בה איש, אילנית), רחל (אני ואתה, שלישיית צבע טרי), לאה גולדברג (חמסין של ניסן, אילנית), פניה ברגשטיין (ילקוטי, הגבעטרון), ובעיקר את אלישבע שפייקוב הלחין מעזבונה מספר שירים, ובניהם:

דודו ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר בעצמו את המילים לרבים משיריו, אך למרות זאת נרשם שיתוף פעולה פורה עם הפזמונאי דודו ברק במספר שירים, וביניהם:

שירי מלחמות והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהשירים אותם כתב פייקוב מתיחחסים לחוויותיו האישיות בשירות המילואים, אך גם לחוויותיהם של אחרים. ביניהם:

  • פרח נדיר (אדם) כתב לזכרו של ארז תמיר, בנה של אשתו השלישית.
  • נפגשנו שוב (דודו זכאי)
  • אחר גיבורי התהילה (דודו ברק, אילנית)
  • הבחורים חזרו הביתה (חנן שדמי, אבי טולדנו)
  • הארץ עוד תשקוט (שושנה דמארי)

סרטים ותוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים והישגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמו ציפור (עופרה חזה)
  • בנוסף לשירים שנכתבו לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיבל הזמר החסידי, יש שירי ילדים ושירי מסורת (ולירושלים עירך, ונזכה ונחייה) רבים נוספים שחוברו על ידיו.
  • תקוות ימי (אלכסנדרה) - שיר מלנכולי בעקבות מלחמת יום כיפור[3].
  • אולי מחר (להקת פיקוד דרום)

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2017 זכה בפרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית[4].
  • במאי 2018 זכה בפרס אקו"ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית[5].
  • ביוני -2017 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן במסגרת מי אני שיר ישראל[6].

ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
  • משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
  • ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.

אלבומים משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974 – ארץ ישראל יפה[7]
  • 1975 – אן דן די נו
  • 1975 – שיקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק א)
  • 1977- שייקה פייקוב / שר שייקה פייקוב עם ידידיו האומנים
  • 1978- שייקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב׳)
  • 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[8]
  • 1999- ארץ שנאהב אלבום
  • 1989 – גילי נתנאל, ימים יפים
  • 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
  • 1999 – ארץ שנאהב
  • 2001 – חגי ישראל: משירי שייקה פייקוב
  • 2005 – אן-דן-די-נו: מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]