שייקה פייקוב
![]() | |
לידה |
5 ביולי 1937 (בן 85) כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז תל אביב, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
מוקד פעילות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1951–2014 (כ־63 שנים) |
עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר. |
סוגה | זמר עברי |
שפה מועדפת | עברית |
כלי נגינה | חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר. |
פרסים והוקרה |
|
ישעיהו (שייקה) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר ישראלי. פייקוב עסק בשירי ארץ ישראל שכתב והלחין, בשירי מסורת וחג, בשירי ילדים ובמוזיקה לסרטים. יצירותיו השתתפו בפסטיבלים ובתחרויות זמר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה מאוקראינה בשנת 1931.
בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.
פייקוב סיים ב-1951 את בית הספר היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים "הורה עמק הירדן" ו"שיר הלוחם" למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת "במעלה" בשנת 1951.
בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה"ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס החל לשרת כמ"כ במחנה 80. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, על ידי מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים. שירו הראשון, שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958, היה "נורית", שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע בידי עליזה קשי.
פייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, בהם: "הבחורים חזרו הביתה" למילותיו של חנן שדמי בביצוע אבי טולדנו, "על כן שירי עצובים" (מילים ולחן) בביצוע אופירה גלוסקא, "תקוות ימי" (מילים ולחן) בביצוע הזמרת אלכסנדרה.
לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב, והמשיך לנגן כתחביב בשבתות ובחגים ולהפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. קודמו בתפקיד זה היה נחום היימן (נחצ'ה) אשר עודד וכיוון אותו ללימודי מוזיקה.
פייקוב הוא בוגר לימודי מוזיקה במכללת אורנים ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק במשך 16 שנה בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. המלחין, הפרופסור למוזיקולוגיה אבל ארליך היה המורה אשר השפיע עליו ביותר והפך אותו למוזיקאי מקצועי ופייקוב המשיך והשתלם אצלו באופן פרטי בקומפוזיציה.
במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות[דרוש מקור].
פסטיבל שירי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב הוא אחד המלחינים הבולטים ביותר של פסטיבל שירי הילדים:
- הוא שיאן הזכיות במקום הראשון ככותב לצד יורם טהרלב (שתי זכיות לכל אחד).
- הוא שיאן הזכיות במקום הראשון כמלחין לצד יאיר מילר (שלוש זכיות לכל אחד).
- בין שירי הפסטיבל שהלחין: "אן דן דינו", "למה ככה", "חגיגת אביב", "לארצי יש יום הולדת", "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" ו"אמא".
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב כתב מוזיקה ושירים למספר סרטים בבימויו של ג'ורג' עובדיה:
- לסרט "נורית" משנת 1972, כתב את "קרוב ורחוק" והלחין את "שיר לכנרת" למילותיו של דודו ברק, בביצוע ששי קשת ונירה גל וכן את הלחן ל"אנשים יש בעולם" למילותיו של דודו ברק בביצוע של נירה גל וטובה קצב.
- לסרט "קוראים לי שמיל", שיצא לאקרנים ב-1973, כתב את המוזיקה יחד עם דודו ברק[1].
- כתב את פסקול הסרט "רחוב 60" מ-1976[2], כולל השיר "להיות איתך" בביצוע עדנה גורן וששי קשת.
- לסרט "נערת הפרברים" מ-1979 היה פייקוב אחראי על העיבודים, התזמור והניצוח וכתב והלחין את "כמו ציפור" ו"אמרו היכן הם ידידי", אותם ביצעה עפרה חזה.
- ב-1983 יצא לאקרנים הסרט "נורית 2" לו כתב את חלק מהשירים והלחין אחרים[3].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב היה נשוי שלוש פעמים ולו שתי בנות ונכדים.
פעילותו נפסקה במהלך שנת 2014 עקב מגבלה רפואית.
מתגורר בקיבוץ משמר השרון.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 2017 זכה בפרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית[4].
- ביוני 2017 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן[5].
- במאי 2018 זכה בפרס אקו"ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית[6].
ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
- משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
- ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1974 – ארץ ישראל יפה[7]
- 1975 – אן דן די נו
- 1975 – משירי ארץ ישראל היפה (חלק א')
- 1977 – שייקה פייקוב שר עם ידידיו האומנים
- 1978 – משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב')
- 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[8]
- 1999 – ארץ שנאהב
- 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
- 1999 – ארץ שנאהב (אלבום כפול)
- 2001 – חגי ישראל
- 2005 – אן-דן-די-נו - מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב
אלבומים שכתב או הלחין לזמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1975 – שירת הנוער (משירי תנועת הנוער) – עיבודים כליים וקוליים, עריכה והפקה לזמרים דודו זכאי, אופירה גלוסקה, גלי עטרי ועוזי יאירי
- 1978 – לאהוב אותך – (מילים, לחנים ועיבוד) לאילנה אביטל
- 1984 – מכל שירי אהבתי – (מילים ולחנים) לרונן בהונקר
- 1989 – ימים יפים - (מילים, לחנים ועיבודים) לגילי נתנאל
- 1994 – שם נפגשות האהבות – להיטי שנות השישים בגרסה עברית (מילים עבריות לכל השירים) לאילן טל ולאהרון סייקס
- 1997 – משיח - (לחנים לשירים חסידיים) לאיתן מסורי
- 1999 – פנטזיה - (טקסטים עבריים) לסמיר שוקרי
- 1999 – בשירי ארץ ישראל חלק א׳ - (מילים, לחנים ועיבודים) לצביה בר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שייקה פייקוב, באתר שירונט
שייקה פייקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- שייקה פייקוב, דף שער בספרייה הלאומית
- שייקה פייקוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ערוץ Youtube של שייקה פייקוב
- שייקה פייקוב באתר "שירה עובדת"
- יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- סמדר שיר, קול על הכל | ישראל היפה של שייקה, מעריב, טורים 5–6, 8 בפברואר 1979
- מיכל זהבי, ארץ ישראל יפה של שייקה פייקוב, דבר, 23 בינואר 1980
- איילת פישביין, בעקבות האוצר האבוד (הגרסה של שייקה פייקוב), באתר הארץ, 4 בינואר 2006
- נועם גיל-אור, "ציפורי שיר" עם שייקה פייקוב, רשת ג', 12 באוגוסט 2013, בארכיון האינטרנט
תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – שייקה פייקוב, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2016
- יעקב בר-און, "שכחו שאני חי": שייקה פייקוב מבכה את הזנחת האמנים הוותיקים, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2017
- שייקה פייקוב באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- מידע על שייקה פייקוב בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קוראים לי שמיל, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ רחוב 60, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ נורית 2, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ פרסי אמ"י הוענקו לרבקה מיכאלי, שייקה פייקוב וחיים טופול, באתר ynet, 17 בינואר 2017
- ^ כנס "מי אני? שיר ישראלי!" הארבעה-עשר - תוכניית הכנס, יוני 2017, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ שגיא בן נון, "שומר על פשטות": הרגע שבו חוה אלברשטיין ריגשה את אהוד בנאי, רשמים מטקס פרסי אקו"ם, באתר וואלה!, 31 במאי 2018
- ^ יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- ^ ביקורת: יואב קוטנר, תקליטים - מוסיקה קלה: שייקה פייקוב – שירי א"י יפה" (ליטראטון), מעריב, טורים 1–2, 9 באוגוסט 1979