שייקה פייקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שייקה פייקוב
שייקה פייקוב.jpg
שייקה פייקוב
לידה 5 ביולי 1937 (בן 83)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל  ישראל
שנות הפעילות 1954–2010 (כ־56 שנים)
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר.
סוגה זמר עברי
שפה מועדפת עברית
כלי נגינה חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר.
פרסים והוקרה

שייקה (במקור ישעיהו) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937) הוא מלחין, מעבד ופזמונאי ישראלי; שהתבלט בשנות ה-1970 וה-1980 בשירים שכתב לפסטיבלים שונים; ובשירי ארץ ישראל, שירי מסורת וחגים, שירי ילדים, מוזיקה לסרטים ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייקה פייקוב נולד בשנת 1937 בתל אביב[1]. בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה בחולון ובמקווה ישראל. לאחר פטירתה של אמו, בהיותו בן שש וחצי, הוא עבר לגור כילד חוץ בקיבוץ גבעת השלושה.

אשדות יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 8 עבר יחד עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב שם התגורר עד שנת 1963.
באשדות יעקב הוא התוודע לעולם המוזיקה, למד לנגן, והוביל את התחום עוד בטרם גיוסו לצבא. שם הוא גם כתב בגיל 16 את שירו הראשון - "הורה עמק הירדן"[2].
באשדות יעקב הוא התחתן עם אשתו הראשונה ושם גם נולדה בתו הבכורה.

משמר השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1968 - 1983 הוא התגורר במשמר השרון עם אשתו השנייה, ושם נולדה בתו השנייה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב התגייס לנח"ל, שירת כמ"כ במחנה 80, ובזכות היכרות מוקדמת עם חלק מחברי צוות הווי הנח"ל ששמעו אותו מנגן - הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות (שאחד מחבריו היה רן אלירן) ואף פיקד עליו.
במסגרת תפקידו הוא היה בקשר עם מרדכי זעירא שהצוות שר אחדים משיריו[3].

במהלך שירות המילואים שלו הוא עבר לשרת בחיל השריון בתור צפן, והשתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור, ואף הלחין מספר שירים ללהקת החיל[4].

לימודי מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצבא עבד פייקוב כמכונאי באשדות יעקב, ועסק במוזיקה רק כתחביב - בקיבוץ ובהתיישבות העובדת.
בעידודו של נחום היימן הוא פנה ללימודי מוזיקה במכללת אורנים.
בנוסף לנחצ'ה, הוא למד ועבד במהלך תקופה זו עם הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין, המלחין והמעבד גיל אלדמע, והמרציים למוזיקה אבל ארליך, צבי קרן, ודוד עורי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב התחתן שלוש פעמים ויש לו שתי בנות מנישואיו.

קריירה אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב הרבה לכתוב לפסטיבלים שונים בשנות ה-1970 וה-1980. בין שיריו הבולטים:

פסטיבל הזמר המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בואו ונשיר אחים (ששי קשת, 1971, מקום ראשון)

פסטיבל הזמר החסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל שירי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל הזמר והפזמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוויזיון וקדם אירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבלים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל

שיתופי פעולה ומאפיינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר לאילנית מספר שירים בתחילת דרכה:

דודו זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר כמה מלהיטיו הגדולים של דודו זכאי בשנות ה-1970, ולימים שבו לשתף פעולה בשנת 2013.

  • חייכי לי בשירים
  • עוד יהיה טוב בארץ ישראל
  • נפגשנו שוב
  • לחוף ירדן

שירי משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המשוררים הבולטים שפייקוב הלחין את שיריהם ניתן לציין את אברהם שלונסקי (עד הלום, אילנית), יהודה עמיחי (לאורך השדרה שאין בה איש, אילנית), רחל (אני ואתה, שלישיית צבע טרי), לאה גולדברג (חמסין של ניסן, אילנית), פניה ברגשטיין (ילקוטי, הגבעטרון), ובעיקר את אלישבע שפייקוב הלחין מעזבונה מספר שירים, ובניהם:

דודו ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייקוב חיבר בעצמו את המילים לרבים משיריו, אך למרות זאת נרשם שיתוף פעולה פורה עם הפזמונאי דודו ברק במספר שירים, וביניהם:

שירי מלחמות והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהשירים אותם כתב פייקוב מתיחחסים לחוויותיו האישיות בשירות המילואים, אך גם לחוויותיהם של אחרים. ביניהם:

  • פרח נדיר (אדם) כתב לזכרו של ארז תמיר, בנה של אשתו השלישית.
  • נפגשנו שוב (דודו זכאי)
  • אחר גיבורי התהילה (דודו ברק, אילנית)
  • הבחורים חזרו הביתה (חנן שדמי, אבי טולדנו)
  • הארץ עוד תשקוט (שושנה דמארי)

סרטים ותוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים והישגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמו ציפור (עופרה חזה)
  • בנוסף לשירים שנכתבו לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיבל הזמר החסידי, יש שירי ילדים ושירי מסורת (ולירושלים עירך, ונזכה ונחייה) רבים נוספים שחוברו על ידיו.
  • תקוות ימי (אלכסנדרה) - שיר מלנכולי בעקבות מלחמת יום כיפור[11].
  • אולי מחר (להקת פיקוד דרום)

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2017 זכה בפרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית[12].
  • במאי 2018 זכה בפרס אקו"ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית[13].
  • ביוני -2017 זכה לאות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן במסגרת מי אני שיר ישראל[14].

ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
  • משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
  • ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.

אלבומים משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974 – ארץ ישראל יפה[15]
  • 1975 – אן דן די נו
  • 1975 – שיקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק א)
  • 1977- שייקה פייקוב / שר שייקה פייקוב עם ידידיו האומנים
  • 1978- שייקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב׳)
  • 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[16]
  • 1999- ארץ שנאהב אלבום
  • 1989 – גילי נתנאל, ימים יפים
  • 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
  • 1999 – ארץ שנאהב
  • 2001 – חגי ישראל: משירי שייקה פייקוב
  • 2005 – אן-דן-די-נו: מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – שייקה פייקוב, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ תקוות ימי - דודיפדיה.
  3. ^ זעירא חיבר את המנון הנח"ל זמן מה קודם לכן.
  4. ^ במסגרת תכנית י"ב - דיסקוטנק: אל האור & חתום באש השריון (דודו ברק), פעמיים כי טוב (ירון לונדון).
  5. ^ למה ככה - סיפורו של שיר
  6. ^ סיפורו של שיר - אמא.
  7. ^ סיפורו של שיר - אותך.
  8. ^ הוא השתתף מספר פעמים בפסטיבל בינלאומי לשירים בצ'ילה (בעיר ויניה דל מאר)
    • 1976- שיר הבוקר (בעברית) עם הזמרת נאוה ברוכין
    • 1978- לאהוב/Amor עם אילנה אביטל
    • 1989- Ave Maria עם גילי נתנאל
    • 1911 -Morning love עם שלומית אהרון (זכו בפרס הגוויוטה היוקרתי), Mama עם אילנה אביטל
  9. ^ סיפורו של שיר - ארץ.
  10. ^ רחוב 60.
  11. ^ סיפורו של שיר- תקוות ימי.
  12. ^ פרסי אמ"י הוענקו לרבקה מיכאלי, שייקה פייקוב וחיים טופול, באתר ynet, 17 בינואר 2017
  13. ^ שגיא בן נון‏, "שומר על פשטות": הרגע שבו חוה אלברשטיין ריגשה את אהוד בנאי, רשמים מטקס פרסי אקו"ם, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2018
  14. ^ תוכנית הכנס.
  15. ^ יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974.
  16. ^ ביקורת: יואב קוטנר, תקליטים | מוסיקה קלה: שייקה פייקוב – שירי א"י יפה" (ליטראטון), מעריב, טורים 1–2, 9 באוגוסט 1979.