דוד יכין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר מקורות, סתירות לכאורה עם הערך העוסק באחיו, מידע לא מקיף.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

דוד יכין (1925 - 27 באוקטובר 2013) היה איש האצ"ל ומשרד התחבורה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד יכין נולד ב-1925 לאב יליד ירושלים ואם, ילידת משפחה אמידה מאלכסנדריה שבמצרים שעלתה לארץ ישראל אחרי נישואיה.אחיו הם אברהם יכין, הצייר, עזרא יכין ויהושע יכין, שהיו לוחמי לח"י לשעבר.

לאחר מאורעות תרפ"ט, שבמהלכם המון מוסלמי חמוש בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות, עברה המשפחה להתגורר בשכונת מחנה יהודה.

יכין למד בבית הספר כי"ח אליאנס, ולאחר מכן בבית הספר רטיסבון. במקביל ללימודיו עבד ב-"The Palestine Post" (לימים הג'רוזלם פוסט) ובהוצאת הספרים מסדה.

בשנת 1940 התגייס לחי"ש - חיל השדה של ארגון "ההגנה", ושהה כחצי שנה בקיבוץ בית הערבה. בשנת 1941 עזב את החי"ש, התגייס לאצ"ל ונשלח ל"כיבוש עבודה עברית" בנתניה. לנוכח שליטתו בשפות שימש כמתורגמן, כשנקלע לחקירת אירוע גנבה וזומן להתגייס למשטרה הבריטית שם שירת במשך שנה כאחראי על מחנה הבראה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פרסם האצ"ל הודעה על הפסקת פעולותיו התוקפניות נגד בריטניה. בהוראת האצ"ל, התגייס יכין בדצמבר 1942 לצבא הבריטי. הוא שירת ביחידת ההנדסה במצרים, נשלח לקורס חבלנים והצטרף ליחידה 21, שעסקה בפיקוח על תעבורה ומשלוחים לחזיתות.

עם כיבוש אפריקה וגירוש צבאות מדינות הציר משם, נשלח יכין לאיטליה. הוא הוצב בטרנטו, עבר לנאפולי ולאחר הקרב במונטה קאסינו הוצב ברומא, שנכבשה על ידי בנות הברית, ושירת שם כשנתיים.

ב"מועדון היהודי" של הצבא הבריטי ברומא הכיר יכין את סילונה שרה לבית סונינו, שעבדה במקום לאחר שאביה נאסר ונשלח לאושוויץ. בינואר 1946 נישאו דוד וסילונה בחתונה דתית וצבאית. מאוחר יותר נערך גם טקס אזרחי בעיריית רומא. סילונה עלתה לארץ ישראל ביולי 1946. כחודשיים לאחר מכן, עם שחרורו מהצבא הבריטי, שב יכין לארץ ישראל ולפעילות מבצעית באצ"ל.

בדצמבר 1946 החל יכין לעבוד בדואר, במתחם "בווינגרד" בירושלים. הוא היה הממונה על רישום רשת הטלפונים, ובמקביל תפקד כמפקד האצ"ל בבניין הדואר[דרוש מקור]. (אחיו עזרא יכין שהיה חבר לח"י עבד גם הוא בדואר).

כמפקד באצ"ל היה אחראי על אזורים בצפון ירושלים - סנהדריה, שער מנדלבאום והר ציון. לאחר השתלבות האצ"ל בצה"ל, במהלך מלחמת העצמאות, פיקד יכין על גדוד חי"ר[דרוש מקור].

במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מירושלים וביולי 1948, יום לפני סיומה של ההפוגה הראשונה, נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוז הר הצופים. בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. בנובמבר 1948 העלתה ישראל להר חיילים במדי שוטרים ובהם יכין, שמונה למפקד ההר[דרוש מקור]. הכוחות הישראלים הצליחו להבריח להר נשק כבד יותר מהמותר בהסכם, והצליחו לבצר חלק ממתחם ההר.

יכין שירת כמפקד הר הצופים עד מרץ 1949, ולאחר מכן כמפקד אזור בית נבאלה[דרוש מקור].

ב-1950 החל יכין לעבוד במשרד התחבורה. הוא כיהן כמנהל אגף הרישוי, ניהל פרויקטים ארציים בתחומי הרישוי, התחבורה והבטיחות, כיהן כמנהל הכללי בפועל של המכון הארצי להכשרת נהגים, סגן מנהל המינהל לבטיחות בדרכים (כיום הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), יו"ר הוועדה להסמכת קציני בטיחות בתעבורה וממונה מקצועי על המחלקה לקציני בטיחות בתעבורה.

הורשע בבית המשפט המחוזי בקבלת דבר במרמה, ונגזרו עליו ששה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 5000 ש"ח[1]. הוא ערער לעליון[2].

לאחר פרישתו לגמלאות שימש כיועץ למנכ"ל משרד התחבורה בנושא תחבורה יבשתית. כמו כן הרצה בנושא דיני רישוי ותעבורה וערך ספרים בנושא דיני תעבורה.הוא ייעץ מקצועית לכתיבת אפליקציה לאייפון ללימוד לקראת מבחני התאוריה[3].

נפטר ממחלת הסרטן ביום ראשון 27 באוקטובר 2013.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצלחה בבחינת התאוריה: ספר ללימוד נהיגה לפי השיטה החדשה, ייעוץ מדעי בתחומי תקנות התעבורה והתמרורים: דוד יכין; לילך הוצאה לאור, 2009[4](הקישור אינו פעיל) [5]
  • דוד יכין, חוקי התנועה והתמרור, המכון הארצי לתחבורה הוצאה לאור, 2006. (ידוע כ"ספר התאוריה")
  • דוד יכין, דיני תעבורה לטרקטור, הוצאת רמות
  • דוד יכין, דיני תעבורה - רכב ציבורי ורכב כבד, בשיתוף עם משרד התחבורה, הבטיחות בדרכים אגף הרישוי ומשרד התמ"ת, האגף להכשרה ולפיתוח כח אדם.
  • קובץ נוהלי הרישוי שלפיהם פועל אגף הרישוי במשרד התחבורה [6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יכין עזרא, הסוד הגדול של אלי פאצ'ה, הוצאת בית עלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]