דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד פרידמן

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו ישב במוהילוב ונודע כגדול בתורה. בשנת תרכ"ח (1868) התמנה לרב העיר קרלין ושימש בתפקיד זה במשך חמישים שנה.

בלימודו נהג להתמקד בדברי התלמוד ומפרשיו הראשונים ולהימנע מלעיין בדברי האחרונים. בהקדמה לספר "שו"ת שאילת דוד" כתב: "בכל ימי שיגעתי ללמוד את שני התלמודים והתוספתות ולהבין דברי רבותינו הראשונים נשמתם עדן, לא נתנני העת לעיין ולהעמיק בדברי רבותינו האחרונים נוחי נפש, ורק לעתים רחוקות הראו לי מה מדבריהם המסייעים או מנגדים לדברי, ואז הבאתי את דבריהם והתבוננתי בסברותיהם, ואת הנראה בעיני כתבתי".

נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בד' באדר תרע"ה (1915).

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר דוד פרידמן מקרלין בוועידת קטוביץ (יושב רביעי מימין)

בעקבות פרסום ספרו של הרב צבי הירש קלישר "דרישת ציון", יצא בתקיפות נגד האפשרות של חידוש עבודת הקרבנות, רעיון שהעלה הרב קלישר. עם זאת, הוא הביע תמיכה בעניין ההתיישבות בארץ ישראל, ובהמשך נתן ידו לתנועת חיבת ציון ואף השתתף בוועידת קטוביץ (1884).

ב-1880 יצא להגנת גיסו, יחיאל מיכל פינס, מפני החרם שהטילו חלק מחכמי ירושלים. הוא חיבר קונטרס בשם 'עמק ברכה', המכיל בירור הלכתי מקיף בעניין חרמות, גזירות ותקנות הקהל, אשר בו השיג באריכות על טענותיהם האפשריות של המחרימים.[1]

היה ממתנגדי היתר המכירה בשמיטה של שנת תרמ"ט (1888/1889), אבל מתוך התחשבות ביישוב המתחדש בארץ ישראל וכדי למנוע את חורבנו, נטה לאפשר עשיית מלאכות שאינן אסורות מהתורה.

מכתבו של הרב דוד פרידמן שפורסם בקונטרס "אור לישרים" נגד התנועה הציונית, 1900

למרות תמיכתו המוקדמת בתנועת חיבת ציון, נמנה הרב פרידמן עם המתנגדים החריפים לתנועה הציונית החילונית. בתר"ס (1900) התפרסם מכתבו כנגד התנועה בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית", וכלל התייחסות לתנועה החילונית ואגרות של רבנים בגנותה, בהם: הרב חיים מבריסק, הרב אליהו חיים מייזל, הרב שלום דובער שניאורסון ואחרים.[2] בתרע"ג (1913) יצא נגד חברת "מפיצי ההשכלה" על רצונה להכניס לימודי חול למוסדות חינוך חרדים.

על מעמדו הציבורי ניתן ללמוד מפנייתם של הרבנים חיים מבריסק וחיים עוזר גרודזנסקי אליו, בבקשה שיפרסם ברבים את דעתו כנגד אלו שרצו לתקן קידושין על תנאי. במכתבם משנת תרס"ז (1907) כינו אותו "גדול הדור" ו"זקן ההוראה לבית ישראל ויחיד בדורנו". בנוסף לגדלותו בתורה, התפרסם הרב דוד פרידמן כאיש צדיק וקדוש ורבים באו לקבל מברכותיו, בהם גם חיילים יהודים שהגיעו לקבל ברכה ערב גיוסם בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הספרים שנדפסו בחייו כתב הרב דוד פרידמן חידושים רבים, אולם רובם אבדו במלחמת העולם הראשונה. המעט שניצל הודפס על ידי מוסד הרב קוק כחלק שלישי של החיבור "פסקי הלכות יד דוד" בשנת תשל"א.

  • שו"ת "שאילת דוד". נדפס בתרע"ג
  • "פסקי הלכות-יד דוד" על הלכות אישות - שלושה חלקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו
ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]