שמואל אלישיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 189920 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישיב נולד בשם שמואל פרידמן בשנת 1899 בעיירה פינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה), בנם של שיינה לבית אלישיב מקובנה ושמריהו פרידמן. סבו מצד אביו היה הרב דוד פרידמן (ר' דודל) מקרלין, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בזמנו (ונכדו של רבי הלל ריבלין משקלוב, חתנו של העסקן והנדבן ר' שמריה לוריא וגיסו של ר' יחיאל מיכל פינס). אמו הייתה אחותם של ישראל איסידור אלישיב ("בעל-מחשבות"), פובליציסט, עורך, מתרגם ומבקר ספרות יידי ועסקן ציוני, ושל ד"ר אסתר אלישיב, סופרת, עורכת, מרצה לפילוסופיה ולביקורת ספרות ומחנכת.

למד בתיכון בקובנה ומשפטים באוניברסיטת חרקוב, סיים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת טולוז שבצרפת, נושא עבודת הדוקטור שלו היה "זכויות המיעוטים הלאומיים".

היה פעיל בתנועות ציוניות, כיהן כמנהל הקרן הקיימת והמשרד הארצישראלי בליטא בשנים 1924 עד 1926. חבר המפלגה הציונית-סוציאליסטית ועורך עיתונה "דאָס וואָרט". שימש ציר בהקונגרס הציוני ה-12 ב-1921 ובקונגרסים נוספים לאחר מכן, כיהן כחבר בבית הדין העליון של הקונגרס.

ב-1934 עלה לארץ ישראל. היה חבר במזכירות מועצת פועלי תל אביב, מנהל בית הספר לפעילי ההסתדרות וחבר הוועד הפועל ובית הדין של ההסתדרות.

לאחר קום המדינה הצטרף למשרד החוץ ומונה למנהל המחלקה למזרח אירופה. ביולי 1950 מונה לציר ישראל בהונגריה ובצ'כוסלובקיה. ביוני 1951 מונה לציר ישראל בברית המועצות. בתקופת כהונתו התמודד עם הידרדרות היחסים בין המדינות על רקע משפטי פראג, משפט הרופאים והפיגוע בצירות הסובייטית בתל אביב שהיה העילה לניתוק היחסים הדיפלומטים מצד ברית המועצות, ועזיבתו של אלישיב את מוסקבה יחד עם שאר נציגי הצירות בפברואר 1953. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת רמת היחסים בין המדינות.

בעקבות הרעה במצב בריאותו, סיים את תפקידו בתחילת 1955 ושב לישראל, מונה לסמנכ"ל משרד החוץ. נפטר ביוני אותה שנה. הובא למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק, בהלווייתו נשאו הספדים ראש הממשלה ושר החוץ משה שרת ומזכ"ל ההסתדרות מרדכי נמיר.

היה נשוי לרחל ואב לבנימין.

אחיו מרדכי אלישיב היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל, מנהלו הראשון של תיכון קוגל בחולון. אחיו יוסף פרידמן היה מפעילי "פועלי ציון" ברוסיה ובליטא, ובהמשך כימאי בפריז.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "רשמי מסע במזרח-אירופה", הוצאת עם עובד, 1950
  • "אוקראינישע מאטיוון", הוצאת "פונקען" ברלין, 1923, באידיש
  • "הספרות הסוביטית החדשה", הוצאת טברסקי, 1953

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]