דוד שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד שוורץ
David Schwarz
David schwarz.jpg
לידה 20 בדצמבר 1852
קסטהיי, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בינואר 1897 (בגיל 44)
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סוחר עצים
ארצות מגורים קרואטיה, גרמניה
הערות יהודי
המצאות עיקריות
המציא ספינת אוויר, מחלוצי התעופה
ספינת האוויר הקשיחה הראשונה שנבנתה על ידי דוד שוורץ, לפני המראתה הראשונה ב-3 בנובמבר 1897[1]

דוד שוורץ (David Schwarz;‏ (20 בדצמבר 1852 ממלכת הונגריה13 בינואר 1897 וינה) ממציא ספינת האוויר הקשיחה, מחלוצי התעופה וממוצא יהודי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ נולד בעיר קסטהיי (Keszthely), שלחוף אגם בלטון. הוא סיים בית ספר יסודי והכשרה מקצועית במסחר בעיר ז'ופניה (Županja) שבקרואטיה. בשנת 1880 נישא למלאני לבית קאופמן. השניים התגוררו בעיר זאגרב, שם נולדה להם הבת ורה, לימים זמרת אופרה. בשנות ה-80 החל להתעניין בנושא ספינות אוויר, בעקבות יצירה של אריסטוטלס וספר מכניקה ששלחה לו אשתו, בעת שהותו בבית קיט. עוד בתחילת הניסויים שערך, הוא ניסה להשתמש באלומיניום, שנחשב אז לחידוש, לצורך בניית הספינה. הוא המציא את ספינת האוויר הקשיחה, בעלת המבנה הקבוע בצורתו. במשך כ-15 שנה ניסה לקדם את המצאתו. לאחר דחיות רבות, ומלחמות משפטיות על מקוריות הרעיון, הסכים הצבא הקיסרי הגרמני לבנות ספינה נסיונית ב-1895 וחתם עם שוורץ על הסכם לבניית ספינות על סמך הידע הזה, למשך 30 שנה, והוא הגיש את המצאתו לרישום פטנט. ב-1896 החלו בבניית אב הטיפוס בשדה התעופה טמפלהוף ליד ברלין (היום בעיר ברלין). ספינת האוויר, בעלת שני מנועים נוסתה בהצלחה חלקית. בניסוי הראשון הספינה לא מולאה כראוי במימן, ולכן ריחפה מטרים בודדים מעל לקרקע. היא הוחזרה למתקן העגינה, וב-3 בנובמבר 1897 לאחר תקלה ברצועת אחד המדחפים, התרסקה ספינת האוויר. למרות זאת הניסוי נחשב מוצלח, כפי שמעידות תעודות מהתקופה, וכן כתבות בעיתונים, אך היו לשוורץ מתנגדים רבים, הן בתוך הצבא הגרמני (שכן היה יהודי מקרואטיה ולא מגרמניה), והן מצידו של הרוזן פרדיננד פון צפלין, אשר שנתיים לפני כן, ניסה לקדם בגרמניה רעיון של ספינת אויר קשיחה, וזכה לתהודה עיתונאית ולאהדה רבה בקרב הציבור הגרמני. בעת הניסוי לא הורשו קצינים גרמנים להשתתף בהטסת הספינה. כמו כן הקיסר פרנץ יוזף שהיה אמור להשתתף בהשקת הבכורה החגיגית, ביטל את הגעתו.

שוורץ נפטר זמן קצר לאחר הניסוי, מהתקף לב. יש הטוענים שהיה זה עם קבלת מברק משלטונות גרמניה בדבר אישור הקיסר להקמת קו יצור צבאי, ויש הטוענים שהיה זה במסיבה במסעדה בברלין, בסעודה לכבוד האישור הקיסרי, ולקראת השקה חגיגית של קו היצור. הקהילה היהודית של וינה ארגנה לשוורץ קבר בבית הקברות המרכזי בווינה.

לאחר פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמנתו של שוורץ התכתבה במשך חודשים עם הצבא, בניסיון לזכות בתשלום עבור המצאת בעלה, אך לא זכתה למענה. בסופו של דבר נסעה לברלין וגם שם לא הצליחה לקדם את עניינה. ב-1898 רכש הרוזן צפלין, מתנגדו של שוורץ, את הידע והזכויות להמשך הפיתוח של רעיונותיו בסכום זעום, ובכתביו רשם שהוא "פדה אותם". לאחר מכן התכחש צפלין למקוריות הרעיונות של שוורץ: בספרו של יצרן הצפלינים, ד"ר הוגו אקנר, נרשם שהסיבה היחידה לקניית הפטנט הייתה לצורך קבלת ציפוי האלומיניום שעליו הייתה בלעדיות לחברה של שוורץ, ואילו את הצורה עצמה תכנן פון-צפלין שנים קודם, וכבר היה בתהליך ייצור במקביל לשוורץ[2].

צפלין המשיך בפיתוח הספינות תוך יצירת קו יצור לספינות האוויר שנשאו את שמו, ונקראו צפלין, למרות החוזה שערך עם אלמנתו של שוורץ, בו הובטח שהספינות יקראו על שם ממציאם שוורץ. יתר על כן, בנוסף להפרה זאת בחוזה, לא שילם צפלין לאלמנתו של שוורץ את מלוא הסכום עליו סוכם כתמורה על מכירת התוכניות. החוזה המקורי נמצא במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד שוורץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. פוירשטין, מגלים וממציאים יהודים, תל אביב: י. שרברק, 1952.
  2. ^ Hugo Eckener, Count Zeppelin: The Man and His Work, Massie Publishing, 1938, עמ' 155-157
  3. ^ Schwarz, David, 1850-1897 -- Autograph