דומא (לבנון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומא (כפר)
دوما
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז צפון לבנון
נפה בתרון
גובה 1,000 מטרים
קואורדינטות 34°12′00″N 35°50′00″E / 34.2°N 35.83333333°E / 34.2; 35.83333333 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוּמָאערבית: دوما) הוא כפר לבנוני קטן, בנפת בתרון, בחלק הדרומי של מחוז צפון לבנון (מצפון לגבול עם מחוז הר הלבנון) הכפר נמצא כ-28 קילומטר מזרחית לעיר בתרון, כ-36 קילומטר צפון מזרח לביבלוס וכ-40 קילומטר דרומית לטריפולי. הכפר שוכן בגובה ממוצע של כ-1,000 מטר מעל פני הים, בעמק מוקף הרים ובתיו מכוסים ברעפים אדומים.

באוקטובר 2023 נבחר הכפר על ידי ארגון התיירות העולמי UNWTO (מבין 60 מתחרים מכל רחבי העולם) וקיבל את התואר "אחד מכפרי התיירות הטובים בעולם".[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפי התושבים יש כמה הסברים אפשריים למקור השם:

  • המילה "דומא" נגזרה משמו של אל פיניקי.
  • מקור השם הוא יווני, ומשמעותו ארמון או טירה.
  • היישוב נקרא על שם יוליה דומנה, בתו של איש דת מחומס, שקיסר רומי נשא לאישה ובנה עבורה ארמון מפואר בכפר.[2]
  • מקור המילה הוא עברי קדום ופירושו שלווה, מנוחה ורוגע.[3]

בעבר, הכפר נקרא גם "דומא אל-חדיד" (دوما الحديد) שפירושו "דומא של הברזל", וזאת בשל שפע הברזל המצוי בסביבות הכפר והמיומנות של מסגרייה ונפחייה. תחת שלטונו של איבארהים פאשא הוקמה תעשיית נשק שעודדה אנשים רבים מהאזור לבוא ולהתיישב בדומא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר דומא נבנה לפני כאלפיים שנה. בסביבה הקרובה של הכפר נמצאה כתובת על סלע מתקופת הקיסר הרומי אדריאנוס (138-76), האוסרות על כריתת עצים במקום.[4]

בכיכר העיר מונח סרקופג ועליו כתובת יוונית המתעדת שזהו מקום קבורתו של אדם בשם קסטור, שמת בשנת 317 לספירה.[3]

במאות הראשונות לספירה הייתה דומא מקום פעיל ומשגשג ונבנו בה מקומות פולחן רבים. אחד מהם הוא מקדש אסקלפיוס, שאבניו שימשו מאוחר יותר לבניית כנסיית סנט דומיאט (Saint Dumyat). אפשר לראות שימוש משני באבני מקדשים עתיקים במנזרים ובכנסיות שבכפר.[3]

מיקומה האסטרטגי על הדרך בין ההר לחוף הים הפך את דומא למקום מנוחה לשיירות שהובילו, בין היתר, עצי ארז אל החוף, שם הפיניקים השתמשו בהם לבניית ספינות.[3]

אין תיעוד על היישוב עד המאה ה-16 ואז נוסד הכפר המודרני על ידי חמולת שלהובּ (شلهوب), חמולה נוצרית יוונית-אורתודוקסית שצאצאיה מתגוררים בכפר גם היום. בשנת 1880 מינה המותצריף (אנ') העות'מאני ריסטם פאשה את המועצה העצמאית הראשונה לניהול דומא, בין היישובים הראשונים בהר הלבנון, שנוהלו על ידי מועצה עצמאית.

ב-1860 נפתח בדומא "בית מרקחת א-נור" הנחשב לאחד מבתי המרקחת המודרניים הראשונים בלבנט.[4]

העוני שהיה באזור בסוף המאה ה-19 ובהמשך, הרעב הגדול של הר לבנון במהלך מלחמת העולם הראשונה גרמו לגל של הגירה מדומא, בעיקר ליבשת אמריקה. העברות כספים של המהגרים לבני משפחתם שנותרו בכפר תרמו באופן משמעותי לחיזוק כלכלת הכפר.

בשנות ה-20, מנהיגי סוריה שהשתתפו במרד נגד השלטון המנדטורי הצרפתי, נעצרו והוגלו לדומא. אחד מהם היה סעדאללה אל-ג'אברי (ער') שעמד בראש הגוש הלאומי שהוביל את תהליך שחרור סוריה מעול הקולוניאליזם הצרפתי.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הכפר דומא

הכפר דומא שמר על אופיו הלבנוני המסורתי, עם בתי אבן מכוסי גגות רעפים אדומים. בראיון שנתן ראש המועצה ב-2019, אמר: "הבתים החדשים נבנים על פי תקנות בנייה מחמירות המחייבות בנייה באבן ורעפים אדומים".[3]

ליד השוק העתיק נמצא מוזיאון המורשת המקומית ובו, ליד השוק, מציג את ההיסטוריה של הכפר באמצעות עבודות יד מקומיות, יצירות אמנות מסורתיות, בגדים, כלים ואביזרים מסורתיים וכן צילומים של מהגרים שיצאו מדומא לחו"ל.[3][5]

בשנת 2010 ממשלת לבנון הקצתה 2.68 מיליון דולר לשיפוץ השוק שנוסד בתחילת המאה השבע-עשרה[4] והוא פעיל גם כיום ומושך תיירים רבים.[6] בשנת 2023 השיפוץ עדיין נמשך.[1]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר מושך תיירים רבים, הן בשל האתרים הדתיים (בכפר יש 14 כנסיות ו-5 מנזרים המתוארכים למאות קודמות) והן בשל היופי, השקט והאווירה שהוא משרה. מאז שנת 1996 משרד התיירות הלבנוני קובע שזהו הכפר הלבנוני היפה ביותר.[1][6]

בשוק המקומי יש 125 חנויות ודוכנים שבהם נמכרת תוצרת הכפר ומזכרות שונות ובכללן כלי נשק עתיקים.[2]

חלק נכבד מהתיירים הם צאצאי המהגרים מהכפר.[5]

בכפר מספר מקומות אירוח והמפורסם שבהם הוא בית אחוזה גדול מהמאה ה-18, ששופץ והפך לבית הארחה, תוך שימור האופי המסורתי ומשמש תיירים שמגיעים למקום.[3]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 התגוררו בדומא 2,768 בוגרים בעלי זכות בחירה לפרלמנט הלבנוני.[7]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב הכפר מטעי תפוחים, דובדבנים וכרמי זיתים, שיבולם ואופן שימורם זוכים בפרסים רבים.[2] בנוסף לשמן זית, הכפר ידוע גם בהכנת רחת לוקום בעל טעם ייחודי[2] וריבות מפירות המקום.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]