דור גז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גז, 2009

דור גזערבית: دور جز) הוא אמן רב-תחומי ישראלי-ערבי, ראש התוכנית לתואר שני באמנויות (MFA) בבצלאל, ומייסד "הארכיון הפלסטיני-נוצרי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור גז נולד בשכונת בקעה, ירושלים, סביו מצד אביו הם ניצולי שואה, בעוד אימו היא ממשפחה פלסטינית-נוצרית מלוד. הוא אב לבת ומתגורר כיום ביפו. לגז אח-תאום זהה, עורך הדין אלעד גז. אביו, דניאל גז עלה מתוניסיה, ואמו, ויולט גז היא ילידת-לוד. בין השנים 1995–2014 ניהלה את בית הספר רנה-קסין שבירושלים.

גז הוא בוגר המחלקה לצילום במכללת בצלאל, בוגר לימודי מוסמך בתוכנית הבין-תחומית באמנות, לימודי אוצרות בחוג למוזיאולוגיה, ולימודי דוקטורט בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.

גז הוא גיי מוצהר. הוא נשוי למעצב האמריקאי, דארנל רוס, ולהם בת.[1][2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "אוריינטליזם טרום-ישראלי: דיוקן מצולם" ראה אור בהוצאת רסלינג (2015).

עבודותיו עוסקות ביחסים בין טקסט לבין אמנות תוך התייחסות לתחומי יצירה מגוונים: ציור, צילום, ארכיטקטורה והלחנה מנקודת מבט אזורית. יצירותיו בוחנות אופני ייצוג חזותיים שונים תוך שימוש במגוון מדיומלי רחב, הכולל צילום, וידאו, סאונד, אנימציה, אינסטליישן, מיצבי תאורה ועוד.

בשנת 2006 החל לעבוד על פרויקט הארכיון הפלסטיני, שהתחיל באוסף תצלומים מהמחצית הראשונה של המאה העשרים של משפחת אמו מהערים יפו ולוד. עם תום לימודיו בבצלאל הציג תערוכות יחיד במוזיאון פתח תקווה לאמנות (2009) ובמוזיאון תל אביב (2011). שתי התערוכות עסקו בהשלכות של מלחמת 1948 על ערביי ישראל ועוררו דיון ציבורי נרחב. בשנת 2010 נפתחה תערוכת יחיד של עבודותיו ב- KW, המרכז לאמנות עכשווית בברלין. במסגרת תערוכה זו הוצגו לראשונה חלקים מהארכיון שגז בנה. גז היה האמן הצעיר ביותר שזכה לתערוכת יחיד רחבת היקף בתולדות המוסד. בשנת 2013 הציג תערוכת יחיד שהתפרשה על כל חללי התצוגה של מוזיאון ה-Rose שבבוסטון וזכתה לשבחי הביקורת בעיתונות האמריקאית. בשנת 2014, שבע שנים לאחר סיום לימודיו במחלקה לצילום בבצלאל, מונה לראש המחלקה הצעיר בתולדות האקדמיה. בשנת 2015 הציג תערוכת יחיד ראשונה של אמן ישראלי ב- ICA, המרכז לאמנות עכשווית בלונדון. התערוכה השיקה פרויקט מתמשך של גז "האדם החולה של אירופה", שחלקים ממנו הוצגו במוזיאונים ברחבי אירופה וארצות הברית בין 2015–2019.

עד כה פורסמו שמונה קטלוגים על עבודותיו בהוצאות מקומיות ובין-לאומיות, ביניהן: A. M. Qattan Foundation -ו ,New England Press, DISTANZ.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גז הציג למעלה משלושים תערוכות יחיד במוזיאונים ובחללי תצוגה בישראל ומחוצה לה, ובהם:

גז השתתף בעשרות תערוכות קבוצתיות ובביאנלות ברחבי העולם, ובהן:

קטלוגים של תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dor Guez: The Sick Man of Europe: The Composer, Museum for Islamic Art, Jerusalem, Texts by: Nazareth Karoyan, Hagop K. and Dor Guez, 2017
  • Dor Guez: The Sick Man of Europe: The Architect, Museum of Contemporary Art Detroit, United States. Texts by: Chelsea Haines, Kamal P. and Dor Guez, 2015
  • Dor Guez: The Sick Man of Europe: The Painter, ICA London, Texts by: Achim Borchardt-Hume, D.Guez and Dor Guez. Published by: A.M. Qattan Foundation and ICA, London, United Kingdom, 2015
  • Dor Guez: 40 Days, The Mosaic Rooms, Texts by: Omar Al-Qattan, Mitra Abbaspour, and Dor Guez. Published by: Al-Qattan Foundation, Contemporary Culture from the Arab World, London, United Kingdom, 2013
  • Dor Guez: 100 Steps to the Mediterranean, The Rose Art Museum, Texts by: Samir Srouji, Gannit Ankori, Dabney Hailey, and Dor Guez. Published by: New England Press, United States, 2013
  • Dor Guez: Al-Lydd, KW Institute for Contemporary Art, Berlin. Texts by: Susanne Pfeffer, Felix Ensslin, Ariella Azoulay, and Dor Guez, Published by: DISTANZ Verlag, Berlin, Germany, 2010
  • דור גז: גיאורגופוליס, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, טקסטים מאת: דרורית גור אריה, גיל איל ואריאלה אזולאי. יצא לאור על ידי מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 2009
  • דור גז: מטעי האומה, מוזיאון תל אביב לאמנות, טקסטים מאת: אלן גינתון, אפרת ליבני. יצא לאור על ידי מוזיאון תל אביב לאמנות במסגרת תערוכת פרס גוטסדינר, 2011

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גז מרצה במכללת בצלאל משנת 2009 וראש המחלקה לצילום בין השנים 2014–2017. מאוקטובר 2017 מכהן כראש התוכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל.

בתפקידו כראש המחלקה לצילום החל מהלך לשינוי מגדרי במבנה העסקה במחלקה ובמסגרת זו קידם מרצות לעמדות בכירות והעסיק מרצות חדשות. בשנת 2016 חודשו כלל תשתיות ההוראה של מעבדות הצילום האנלוגי ונפתחו קורסים חדשים העוסקים בסאונד ובדימוי נע.

עם כניסתו של גז לתפקיד ראש התוכנית לתואר שני באמנות הועשרה תוכנית הלימודים בתכנים העוסקים בזירת האמנות המקומית והאזורית. מערך הלימודים העיוניים נבנה מחדש ובמסגרתו נכללים לראשונה קורסים בהנחיית מרצים מהחברה הפלסטינית בישראל. תחת ניהולו של גז, התוכנית לתואר שני באמנויות תועבר באוקטובר 2019 מרחוב סלמה, מקום ששכנה בו בשני העשורים האחרונים, למשכן חדש ברחוב הרצל 119, תל אביב. המשכן החדש יכלול כ-50 חללי סטודיו ייעודיים לציור, לפיסול, לצילום, לסאונד ולפרפורמנס. כמו כן, המבנה יכלול גלריה הפונה לרחוב הרצל ואזורים פתוחים לקהל הרחב שבהם סטודנטים, סגל ומרצים אורחים יפעלו במשותף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דור גז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פלג-רותם, חגית, "דור גז יציג במוזיאון לאמנות האסלאם", פורטפוליו, 6.12.2016
  2. ^ קמיע סמית, תערוכת יחיד מקיפה בארה"ב לאמן דור גז, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2012
  3. ^ אלי ערמון-אזולאי, דור גז יציג בחלל לאמנות ערבית בלונדון, באתר הארץ, 27 במרץ 2013
  4. ^ 4.0 4.1 דניאל ראוכוורגר, התנועה האמנותית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2011
  5. ^ איתן בוגנים, דור גז יצג בביאנלה הבינלאומית בסאו פאולו, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2013
  6. ^ איתן בוגנים, פרס ראשון לאמן הישראלי דור גז במוזיאון מקסי ברומא, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013