דז'ה אראני

דז'ה אראני
Arányi Dezső
לידה	18 באוגוסט 1868; סאטו מארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	25 בינואר 1923 (בגיל 54); Pestszenterzsébet, הונגריה
מדינה	הונגריה

דז'ה אראני (במקור דוד מאיר גולדברגר, בהונגרית: Arányi Dezső; מחוץ להונגריה Desider Arányi; סאטו מארה, 28 אוגוסט 1867^[1] – פשטארז'בט, 21 ביוני 1923) היה זמר אופרה (טנור).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מאיר גולדברגר נולד במשפחה יהודית בת שבע נפשות. אביו היה מוריץ גולדברגר, חזן ותלמיד חכם, ואמו הייתה ארנקה אקשטיין. בתור ילד פלא, דז'ה הקטן שר בבית הכנסת המקומי כבר כשהיה בן שש. עמית של אביו, חזן בעיר פשט, שזיהה את כישרונו יוצא הדופן, הביא את הילד בן העשר לבירת ממלכת הונגריה. הוא המשיך להתפתח כנער במקהלת בית הכנסת, ואחר כך, בגיל ארבע עשרה, הפך לתלמידו של אימרה בלוביץ' ולאחר מכן של גיירינגר בווינה.

בשנת 1891 ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון העיר ברנו בתפקיד ראול (מאיירבר: ההוגנוטים). באותו הזמן כבר השתמש בשם אראני, אם כי לא שינה אותו רשמית עד 1906. הוא שהה בבירת מורביה במשך שתי עונות, שם בשנת 1891 נשא לאישה את זמרת האופרה אמיליה לאנגה (1864–1909). במשך עונת 1892–1893 הוא התקבל לקרולאופר בברלין. התקופה הראשונה של שלו בבית האופרה של בודפשט החלה בשנת 1894. באותה תקופה הוא עדיין שר בעיקר תפקידי טנור לירי. אראני עזב את בית האופרה לראשונה בשנת 1900. הוא הופיע כאורח בכל רחבי אירופה, למשל בשנת 1901 שר את דון אוטביו (מוצרט: דון ג'ובאני) בזלצבורג. משנת 1902 עד 1904 היה חבר בלהקת התיאטרון הגרמני בפראג. שם שר את תפקיד פדרו ב-15 בנובמבר 1903 בהצגת הבכורה של האופרה "ארץ השפלה" (Tiefland) מאת אז'ן ד'אלבר. שותפתו באופרה הייתה אירן אלפלדי (מקודם: רבוס שוורץ) בתפקיד מרתה. התקופה השנייה שלו בבית האופרה של בודפשט החלה בשנת 1904. בשלב זה, עם צליל קולו שנשחק משהו, הוא בעיקר שימש טנור הרואי (המכונה בגרמנית "Heldentenor") - טנור דרמטי בעל גוון אפל ונמוך יותר. משמש בעיקר באופרות גרמניות, לדוגמה, תפקידו של "טנהויזר" באופרה הנושאת שם זה מאת ריכרד וגנר. הוא פרש מהבמה בשנת 1913, ולימד בשנים שלאחר מכן.

אראני סבל מסוכרת בשנים האחרונות לחייו. ביוני 1923 פונה לבית החולים היהודי באויפשט, שם אובחן כסובל מתסמיני אלח דם.^[2] היה צריך לקטוע את רגליו, אך לאחר השיפור הראשוני מצבו החמיר והוא הלך לעולמו. בהתאם לבקשתו, הוא נקבר יחד עם הוריו בארז'בטפלבה, בבית הקברות היהודי.

ילדיו היו סרנה, רומיאו, אראקיל וראול.^[3]