לדלג לתוכן

דיוויזיית המילואים ה-81 (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית המילואים ה-81
81. Reserve-Division
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
פרטים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
שיוך צבא הקיסרות הגרמנית
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 24 בדצמבר 191425 בינואר 1919 (4 שנים)
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקד נוכחי Leo von Stocken עריכת הנתון בוויקינתונים
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיוויזיית המילואים ה-81גרמנית: 81. Reserve-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה בסוף דצמבר 1914 ואורגנה במהלך החודש הבא, כשהיא הגיעה לקו בתחילת פברואר 1915. [1] היא הוקמה כחלק מהגל הגדול השני של דיוויזיות חדשות שהוקמו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, דיוויזיות המילואים ה-75 עד ה-82. [2] הדיוויזיה הייתה בתחילה חלק מקורפוס המילואים ה-41. הדיוויזיה פורקה בשנת 1919 במהלך פירוז הצבא הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה. הדיוויזיה גויסה בפרובינציות פרוסיה השונות: ברנדנבורג, פומרניה ופרוסיה המערבית.

דיוויזיית המילואים ה-81 לחמה בתחילה בחזית המערבית, בתעלות ממערב לסום. היא הועברה לחזית המזרחית באפריל 1915, ונלחמה במתקפת גורליצ'ה-טרנוב, חצתה את נהר סן ונלחמה סביב פשמישל, ולאחר מכן נלחמה בקרב למברג ב-1915. היא המשיכה בלחימה מעבר לגבול בין גליציה האוסטרו-הונגרית לפולין הרוסית, נלחמה בסדרה של קרבות שהובילו לכיבוש ברסט-ליטובסק באוגוסט ופינסק בספטמבר, ולאחר מכן התמקמה בלוחמת חפירות בביצות פריפיאט. היא נשארה שם עד דצמבר 1917, אז, לאחר שביתת הנשק בחזית המזרחית, היא נשלחה בחזרה לחזית המערבית. היא נלחמה בתעלות והשתתפה בקרב ארמנטייר באפריל 1918, חלק מקרב הליס, הידוע גם בתור מתקפת ליס או קרב איפר הרביעי. הדיוויזיה המשיכה בלחימה בחלקים שונים של החזית המערבית עד תום המלחמה. המודיעין של בעלות הברית דירג את הדיוויזיה כדיוויזיה מדרג שלישי. [1] [3]

לאחר שביתת הנשק של קומפיין, הם צעדו חזרה הביתה, שם שוחררה היחידה הגדולה ופורקה ב-25 בינואר 1919.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גנרל-לויטננט לאופולד פון שטוקן (24 בדצמבר 1914 – 6 באוקטובר 1915)
  • גנרל-לויטננט אלפרד פון לאריש (7 באוקטובר 1915 – 29 באפריל 1916)
  • גנרל-לויטננט אנטון פון תיזנהאוזן (1 במאי 1916 – 4 במאי 1916)
  • גנרל-לויטננט וילהלם יוהאן נויגבאואר (5 במאי 1916 – 1 באפריל 1917)
  • גנרל-לויטננט אנטון פון תיזנהאוזן (2 באפריל 1917 – 2 בדצמבר 1917)
  • גנרל-לויטננט וילהלם יוהאן נויגבאואר (3 בדצמבר 1917 – 1 ביולי 1918)
  • גנרל-לויטננט אוסקר גוסטב אלברט גרסמן (2 ביולי 1918 – 20 בדצמבר 1918)
  • גנרל-מיור גוסטב פון למבסדורף (21 בדצמבר 1918 – 25 בינואר 1919)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 81. Reserve-Division (Chronik 1914-1918)
  2. ^ גל זה כלל גם את דיוויזיית המילואים ה-8 של בוואריה. בין הגל הראשון (דיוויזיות המילואים ה-42 עד ה-54 ודיוויזיית המילואים ה-6 של בוואריה), הוקמו מספר דיוויזיות אחרות על בסיס אד-הוק, שקיבלו בעיקר את שם המפקד או מקום ההקמה שלהן, אך אלו לא היו חלק מגל רשמי מתוכנן של דיוויזיות חדשות.
  3. ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914-1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919 (1920), pp. 544-546.