דיטריך פון קולטיץ
 | |
| פון קולטיץ ב-1942 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1894 טירת ויזה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1966 (בגיל 71) באדן-באדן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, רפובליקת ויימאר, גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-260 מפקד הקורפוס ה-17 מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-11 מפקד קורפוס הפאנצר ה-48 מפקד קורפוס הפאנצר ה-76 מפקד הקורפוס ה-25 מפקד הקורפוס ה-84 מושל פריז | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל דיטריך פון קולטיץ (בגרמנית: Dietrich von Choltitz; 9 בנובמבר 1894 – 4 בנובמבר 1966) היה המושל הצבאי הגרמני של פריז בעת סיום הכיבוש הגרמני של העיר בזמן מלחמת העולם השנייה. הפר את פקודתו של היטלר להחריב את פריז בשלב הלחימה האחרון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1907 הצטרף פון קולטיץ כשוחר למסגרת קדם-צבאית בדרזדן. במרץ 1914 הצטרף לרגימנט ה-8 של חיל הרגלים המלכותי הסקסוני בלייפציג בדרגת פאהנריך (Fähnrich, מקביל למועמד לקצונה). במלחמת העולם הראשונה שירת פון קולטיץ בחזית המערבית וזכה לדרגת לויטננט בספטמבר 1914. מאוחר יותר שימש כשליש הגדוד השלישי באותו רגימנט. הוא המשיך לשרת ברייכסווהר בתקופת רפובליקת ויימאר, והגיע לדרגת האופטמן בחיל הפרשים בשנת 1929. מאוחר יותר הפך למפקד הגדוד השלישי של רגימנט הצנחנים ה-16 (Luftlande-Infanterieregiment), ראשית בדרגת מיור ומ-1938 כאוברסט-לויטננט.
במלחמת העולם השנייה השתתף פון קולטיץ בשנת 1940 בכיבוש רוטרדם בצניחה (ועוטר על חלקו בקרב בצלב האבירים של צלב הברזל); בספטמבר 1940 מונה למפקד הרגימנט, והועלה לדרגת אוברסט ב-1941. ביוני 1942, בזמן המלחמה נגד ברית המועצות, היה הרגימנט של פון קולטיץ מעורב במצור על העיר סבסטופול. באותה השנה הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-260, ובהמשך מונה למפקד הקורפוס ה-17, וב-1943 הועלה לדרגת גנרל לויטננט, ומונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-11, עימה לחם בקרב קורסק. בספטמבר 1943 מונה פון קולטיץ למפקד קורפוס הפאנצר ה-48. במרץ 1944 הועבר פון קולטיץ לחזית האיטלקית ומונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-76, ביוני 1944 הועבר פון קולטיץ לחזית המערבית ומונה למפקד הקורפוס ה-25, אך שבוע לאחר מכן מונה למפקד הקורפוס ה-84. מאוחר יותר, כשבוי של בעלות הברית באנגליה, התוודה בשיחה עם אסירים שכנים (שהוקלטה על ידי בריטי שלא הוא ולא שכניו הכירו) ש"מילוי הפקודה הקשה ביותר בחייו שקיבל ברוסיה [...] היה חיסול היהודים. אף על פי כן ביצע פקודה זו בשלמותה..." - הקלטה מה-29 באוגוסט 1944. משפטים אלו, שנמצאו בתקצירים כתובים של הקלטות בארכיון הבריטי, הוכרזו כזיוף על ידי בנו של פון קולטיץ. ההקלטות המקוריות לא נמצאו.
מושל פריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוגוסט 1944 הועלה פון קולטיץ לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-7 באוגוסט מונה למושל הצבאי של פריז. הוא הגיע לעיר בתשעה בחודש, זמן קצר לפני שהחלה בה התקוממות של מחתרות תנועת ההתנגדות הצרפתית. בשישה-עשר הימים הבאים הפר פון קולטיץ מספר פקודות מפורשות של אדולף היטלר להחריב את העיר. פקודתו של היטלר מ-23 באוגוסט הייתה: "אל לעיר ליפול בידי האויבים אלא כשהיא עיי חורבות". טענה מקובלת היא שהיטלר טילפן אל פון קולטיץ בזעם, וצווח לעברו "האם פריז בוערת?" ("?Brennt Paris").
פון קולטיץ הצליח לסכל התקוממות רחבה של תושבי פריז, וקרבות פנים אל פנים בתוככי העיר, בעזרת מגעים פעילים מסוגים שונים עם אויביו; משא ומתן עם הרזיסטנס מחד, והפגנת שרירים מאידך, שסייעו לו למנוע נזק חמור לעיר. פון קולטיץ, יחד עם 17,000 איש שהיו תחת פיקודו, נכנעו לגנרל הצרפתי פיליפ לֶקלֶרק דֶה אוֹטקלוֹק ומנהיג הרזיסטנס אנרי רול-טנגי, בתחנת הרכבת מונפרנאס ב-25 באוגוסט 1944. הודות לכך שמנע גרסה נוספת של סטלינגרד, נחשב פון קולטיץ על ידי רבים כ"מצילה של פריז".[1]
פון קולטיץ הוחזק בשבי לתקופה מסוימת בטרנט פארק שבצפון לונדון. במתקן שבי זה הוחזקו שבויים גרמנים רמי-דרג רבים. הוא שוחרר משבי בעלות הברית באפריל 1947 ועבר להתגורר בעיר המרפא באדן-באדן.
נפטר בנובמבר 1966, כתוצאה ממחלת ריאה. פון קולטיץ נקבר בבית הקברות העירוני של באדן-באדן, בנוכחות קצינים צרפתים וגרמנים רמי-דרג.
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "האם פריז בוערת?" (?Paris brûle-t-il) - סרט בהפקה צרפתית-אמריקאית משנת 1966 על שחרור פריז והוראתו של היטלר להחריב את העיר, עם ז'אן-פול בלמונדו, קירק דאגלס וגרט פרבה (Gert Fröbe) בתפקיד הגנרל פון קולטיץ.
- "דיפלומטיה" (Diplomatie) - סרט דרמה היסטורית בהפקה צרפתית-גרמנית משנת 2014, בבימויו של פולקר שלנדורף, ובכיכובם של אנדרה דוסולייה בתפקיד הדיפלומט השוודי ראול נורדלינג, ונילס ארסטרופ בתפקיד הגנרל פון קולטיץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה ותמונות (בגרמנית)
- דיטריך פון קולטיץ (בגרמנית)
- דיטריך פון קולטיץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דיטריך פון קולטיץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gen. Dietrich von Choltitz Dies; 'Savior of Paris' in '44 was 71", The New York Times, November 6, 1966, p. 88