דייוויד גטה
לידה |
7 בנובמבר 1967 (בן 57) פריז, צרפת |
---|---|
שם לידה | Pierre David Guetta |
שם במה | ג'ק בקג'ק היסבךדייוויד גטה |
מוקד פעילות | צרפת |
תקופת הפעילות | מ-1986 |
מקום לימודים | אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס |
עיסוק | תקליטן, מפיק מוזיקלי, מוזיקאי, מלחין, כותב שירים, פזמונאי |
סוגה | מוזיקת האוס צרפתית, דאנס-פופ, מוזיקת היפ הופ, טכנו, אלקטרופופ, האוס פרוגרסיבי, אלקטרו האוס, מוזיקת דאנס אלקטרונית, פיוצ'ר רייב |
שפה מועדפת | צרפתית |
כלי נגינה | סינתיסייזר, פסנתר, כלי מקלדת, תחנת עבודה דיגיטלית לאודיו |
חברת תקליטים | וורנר מיוזיק גרופ, אולטרה רקורדס, ג'ק בק רקורדס, פרלופון, EMI, ביג ביט רקורדס, וירג'ין EMI רקורדס, אסטרלוורקס, וירג'ין רקורדס |
בן או בת זוג | Cathy Lobé (1992–מרץ 2014) |
צאצאים | Tim Elvis Guetta, Angie Guetta |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
פִייֵּר דָּוִיד גֶטָה (בצרפתית: Pierre David Guetta; נולד ב-7 בנובמבר 1967), המוכר גם בשם הבמה המאונגלז דייוויד גטה (David Guetta), הוא מוזיקאי, די ג'יי, מפיק מוזיקלי ופזמונאי צרפתי ממוצא יהודי.
גטה ייסד את חברת התקליטים Gum productions, יחד עם ליסה דודג'סון, והוציא את אלבומו הראשון, "Just a Little More Love", ב-2002. ב-2004 הוציא את "Guetta Blaster", ואת האלבום "Pop Life" הוציא ב-2007, אלבום שכולל שני שירים עם טארה מקדונלד.
זכה להצלחה רבה עם האלבום "One Love" שהוציא בשנת 2009, שכלל את הלהיטים "When Love Takes Over", "Gettin' Over You" ו-"Sexy Bitch", שהגיעו שלושתם למקום הראשון בממלכה המאוחדת, ו-"Memories". האלבום שהוציא בשנת 2011, "Nothing but the Beat", המשיך את הצלחתו, עם הלהיטים הבינלאומיים "Where Them Girls At", "Little Bad Girl", "Without You", "Turn Me On", ו-"Titanium".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גטה נולד וגדל בפריז, בירת צרפת. אביו פייר גטה (שם משפחתם במקור: גוּאֶטָה) היה ממשפחה יהודית-ספרדית ממוצא מרוקאי[1] וסוציולוג. אמו הייתה ממשפחה נוצרית ממוצא בלגי. דרך אביו, הוא אחיו-למחצה של העיתונאי ונציג צרפת בפרלמנט האירופי, ברנרד גטה (אנ') ואחיה-למחצה של השחקנית הצרפתייה-איטלקית, נטלי גטה. בנוסף לו גם אח-למחצה דומיניק וידל ואחות-למחצה ז'ואל וידאל, מנישואיה הראשונים של אמו למדען הקיברנטיקה צרפתי בשם ז'אק וידאל.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגיל צעיר הפגין התעניינות במוזיקה, ובגיל 13 החל לתקלט בצורה לא מקצועית בביתו. ארבע שנים מאוחר יותר החל לתקלט במועדון Broad שבפריז. בתחילה ניגן בעיקר שירים פופולריים, אך מהר מאוד גילה את הסוגה המוזיקלית 'האוס' והתחיל לנגנו במסיבות. גטה קיבל ערבים שלמים שבהם היה די ג'יי, ובשנת 1990 הוציא סינגל בשם Nation Rap. הוא המשיך להופיע גם במועדונים נודעים כגון Folies Pigalle ,Le Queen ,Palace ו־Les Bains. ב־1994 הוציא גטה לאור את הסינגל השני שלו "Up & Away" – שיתוף פעולה עם הזמר האמריקאי רוברט אוונס. השיר זכה להצלחה שולית בלבד במועדונים ולא פרץ לתודעת הקהל הרחב. מאוחר יותר באותה שנה התמנה לניהול מועדון הלילה Le Palace.
מתחילת שנות ה־90 החל ליצור מוזיקה מקורית, ובאמצע שנות ה־90 כבר תקלט במסיבות באיביזה 2003 עם צאת האלבום "Just a Little More Love" – בשיתוף עם ג'ואקים גארו. הדיסק נמכר ברבע מיליון עותקים.
באותה שנה הוא הוציא את האלבום "Fuck Me I’m Famous" ויצא עם גרסת כיסוי לשירו של דייוויד בואי "Just for one day". הרמיקס נמכר במיליון עותקים צרפת לבדה ונכנס לכל רשימות ההשמעה בתחנות הרדיו המרכזיות באירופה. באותה העת השיק גטה את ליין המסיבות הפופולרי שלו "Fuck Me I’m Famous", וכעבור שנה הוציא את אלבומו החדש "Guetta Blaster". השיר "Love Don't Let me Go" מהאלבום נוגן בשבוע האפנה של פריז בידי ג׳ון גליאנו, וההרכבים Deep Dish ו־Black Strobe יצרו ממנו רמיקסים. כמו כן היה גטה אחראי על האפטר־פארטי של מרוץ פורמולה 1 במונטה קרלו, שבו נכחו מיכאל שומאכר וז'אק וילנב.
בשנת 2005 הסינגל שלו "The World Is Mine", שהיה סימפוּל של השיר "Someone Somewhere in Summertime", הגיע לראש מצעד הפזמונים האירופאי. בעבר המילים לרוב שיריו היו מבוצעים מטעם כריס וויליס, חוץ מאשר "Baby When The Light" וכן "When Love Takes Over", שבוצעו מטעם קוזי קוסטי וקלי רולנד בהתאמה. עם זאת בשנים האחרונות התארחו אמנים אחרים בשיריו, כגון השיר "Sexy Chick", שבו מתארח אייקון.
בשנת 2009, הוא דורג כדי ג'יי מספר 3 בעולם, על ידי המגזין הבריטי DJ Mag. באותה שנה הפיק חלק מהאלבום המצליח של הבלאק אייד פיז, The E.N.D (The energy never dies), בין השאר הסינגלים "Boom Boom Pow" ו-"I Gotta Feeling". בנוסף, באותה שנה זכה גטה בפרס גראמי על הפקת השיר When Love Takes Over, והיה מועמד ב-4 קטגוריות נוספות. בשנת 2010 דורג במקום השני ובשנת 2011 זכה במקום הראשון הנכסף. בשנת 2012 ירד למקום הרביעי, בשנת 2013 למקום החמישי, בשנת 2014 למקום השביעי ובשנת 2015 עלה למקום השישי.
ב-2010 זכה בשלושה פרסי "World Music Awards", בפרס ה-די ג'יי הטוב ביותר לשנת 2010, המפיק הטוב ביותר והאמן הצרפתי הטוב ביותר. ב-2011 יצא הסינגל "Where Them Girls At", מתוך אלבומו החמישי, שנקרא "Nothing but the Beat", אלבומו החמישי יצא רשמית ב-29 באוגוסט. לאחר מכן יצאו השירים "Little Bad Girl" ו-"Titanium", "Without You" ו-"Turn Me On".
ב-26 באוגוסט 2011 יצא אלבומו החמישי, Nothing but the Beat.
בשנת 2007 דורג גטה במקום השלישי ברשימת 100 התקליטנים הטובים בעולם של המגזין הבריטי "DJ Mag", ב-2008 דורג במקום החמישי, ב-2009 חזר גטה למקום השלישי. בשנת 2010 זכה במקום השני ובשנת 2011 זכה במקום הראשון. בשנת 2012 גטה ירד למקום הרביעי ובאוקטובר 2013 ירד בעוד מקום, למקום החמישי. בשנת 2014 גטה ירד בעוד שני מקומות למקום השביעי.
ב-2013 הופיע בישראל ב"היכל מצדה" לחוף ים המלח, במסיבת רייב, במסגרת פסטיבל התמר, לצד סטיב אנג'לו, להקת אינפקטד מאשרום ודי-ג'יים ישראלים נוספים.
ב-19 במאי 2015 יצא השיר "Hey Mama" (עם ניקי מינאז' וביבי רקסה, שיצא חלקית כבר בתחילת השנה) והוא מתוך האלבום "Listen", השיר זכה בחודשיים בלבד ביוטיוב ב-90 מיליון צפיות. נכון לאוקטובר 2020 לשיר יותר מ-1 מיליארד צפיות, והוא השיר המצליח ביותר שהיה אי פעם לדייוויד גטה.
ביוני 2015 נבחר גטה ליצור את שיר הפתיחה הרשמי של יורו 2016, "This One's For You". השיר בוצע על ידי הזמרת השוודית זארה לארסון.
בחודש דצמבר 2017 יצר את השיר "So Far Away'" ביחד עם מרטין גריקס שנכון ליולי 2018, צבר 117 מיליון צפיות ביוטיוב.[3] שנה לאחר מכן, הוציא את השיר "Mad Love", ביחד עם שון פול ובקי ג'י.[4] במקור, השיר היה מיועד עבור הזמרת הקולומביאנית שאקירה, אשר הייתה אחת מן הכותבים שלו.[5]
ב-22 בספטמבר 2018 הופיע גטה בישראל, הפעם בפארק ראשון לציון , לצד רובין שולץ ובליס.[6]
ב-2018 דייוויד גטה החל בפרויקט חדש בו הוא מנגן ויוצר מוזיקת טכנו תחת השם "Jack Back". בשנת 2018, הוציא את אלבומו השביעי, 7. בשנת 2019, הוציא יחד עם נאטי נטשה, דדי יאנקי, דימיטרי וגאס, לייק מייק ואפרו ברוס את השיר "Instagram".
באוגוסט 2022 הוציא את הסינגל "I'm Good (Blue)", יחד עם ביבי רקסה.
ב-28 ביולי 2023 הוציא את הסינגל "Something To Hold On To" עם הדי ג'יי הדני, מורטן (דנ').[7] ב-4 באוגוסט הוציא את הסינגל "One in a Million" עם ביבי רקסה.[8]
ב-2024 הוציא עם ואן ריפאבליק את "I Don't Wanna"[9] באותה השנה, הוציא גרסת רמיקס לשיר מייגן בוני "Man In Finance (G6 Trust Fund)".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 נישא למנהלת מועדוני לילה צרפתייה ילידת-סנגל, קתרין "קתי" לובה (אנ'). לזוג נולדו בן ובת. במרץ 2014 התגרשו בני הזוג, לאחר כ-22 שנות נישואים.[דרוש מקור]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2001: Just a Little More Love
- 2004: Guetta Blaster
- 2007: Pop Life
- 2009: One Love
- 2011: Nothing but the Beat
- 2014: Listen
- 2018: 7
מהדורות מחודשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2010: One More Love
- 2012: Nothing but the Beat 2.0
- 2012: Nothing but the Beat: Ultimate
- 2015: Listen Again
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2009: iTunes Festival: London 2009
- 2012: iTunes Festival: London 2012
- 2014: Lovers on the Sun EP
- 2020: New Rave EP (ביחד עם מורטן)
- 2022: Episode 2 (ביחד עם מורטן)
אלבומים מיקס - רמיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2003: Fuck Me I'm Famous
- 2005: Fuck Me I'm Famous Vol. 2
- 2006: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 06
- 2008: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 08
- 2009: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 2009
- 2010: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 2010
- 2011: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 2011
- 2012: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 2012
- 2013: Fuck Me I'm Famous – Ibiza Mix 2013
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | פרס | קטגוריה | עבודה מועמדת | תוצאה | מקור |
---|---|---|---|---|---|
2024 | פרס גראמי | הקלטת הפופ דאנס הטובה ביותר | "Baby Don't Hurt Me" (עם אן-מארי וקוי לראי) | מועמדות | [10] |
"One in a Million" | מועמדות | ||||
פרס המוזיקה של iHeartRadio | שיר הדאנס של השנה | "Baby Don't Hurt Me" (עם אן-מארי וקוי לראי) | מועמדות | [11] | |
אמן הדאנס של השנה | מועמדות | ||||
הקליפ הטוב ביותר | "I'm Good (Blue)" (עם ביבי רקסה) | מועמדות | |||
פרס המוזיקה האמריקאית הלטינית | שיתוף הפעולה חוצה הז'אנרים של השנה | "Vocation" (עם אוזונה) | מועמדות | [12] | |
אמן הקרוסאובר הטוב ביותר | מועמדות | ||||
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון | שיתוף פעולה מוזיקלי אהוב | "Baby Don't Hurt Me" (עם אן-מארי וקוי לראי) | מועמדות | [13] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד גטה
- דייוויד גטה, ברשת החברתית פייסבוק
- דייוויד גטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דייוויד גטה, ברשת החברתית אינסטגרם
- דייוויד גטה, ברשת החברתית טיקטוק
- דייוויד גטה, ברשת החברתית VK
- דייוויד גטה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- דייוויד גטה, ערוץ באתר Twitch.tv
- דייוויד גטה, ברשת החברתית Goodreads
- דייוויד גטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דייוויד גטה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דייוויד גטה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר ספוטיפיי
- דייוויד גטה, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר Last.fm (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר AllMusic (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר דיזר
- דייוויד גטה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- דייוויד גטה, באתר Discogs (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר Songkick (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר Genius
- דייוויד גטה, באתר SecondHandSongs
- דייוויד גטה, באתר בילבורד (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר טיידל (באנגלית)
- דייוויד גטה, באתר אמזון מיוזיק
- עמית קוטלר, גואטה הפקות, 4 באוגוסט 2010
- עמית קוטלר, דיוויד גואטה: מסצינת המועדונים לפסקול העולם, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011
- דפנה לוסטיג, דייוויד גואטה: למלך הדאנס אין כתר, באתר וואלה, 1 בספטמבר 2011
- חנן ברנדס, Pump Up The volume, באתר nrg, 8 בספטמבר 2011
- עינב שיף, דייוויד גואטה: "כולם רוצים להיות כמוני" - ראיון בלעדי, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2011
- יונתן ריגר, חדשות 2, דיוויד גואטה: "אני לא עושה סמים, המוזיקה היא העיקר", באתר מאקו, 17 באוקטובר 2013
- עמית קוטלר, דיוויד גואטה: "הסאונד הבא כבר בראש שלי", באתר ynet, 18 באוקטובר 2013
- רביב גולן, שמש נצחית, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בספטמבר 2018
- דייוויד גואטה, בסידי טאוור של רדיו מוסיכיף 69FM
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "" Mon moteur, c'est la musique et le plaisir "". LExpansion.com (בצרפתית). 2002-04-01. נבדק ב-2018-09-29.
- ^ "Monique Guetta (auteur de Abécédaire)". Babelio (בצרפתית). נבדק ב-30 באוקטובר 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Martin Garrix (2017-11-30), Martin Garrix & David Guetta - So Far Away (feat. Jamie Scott & Romy Dya) (Official Video), נבדק ב-2018-07-13
- ^ SeanPaulVEVO (2018-03-15), Sean Paul, David Guetta - Mad Love ft. Becky G, נבדק ב-2018-07-13
- ^ "Sean Paul Got "Mad Love" For Shakira - Urban Islandz". Urban Islandz (באנגלית אמריקאית). 2017-06-08. נבדק ב-2018-07-13.
- ^ קרחנה: דייוויד גטה בדרך להופעה בישראל, באתר וואלה, 9 ביולי 2018
- ^ New Releases: Anne-Marie, Travis Scott, Calvin Harris & Sam Smith, Official Charts, 27 ביולי 2023
- ^ Emily Zemler, Bebe Rexha, David Guetta Celebrate Love on Soaring Club Anthem 'One in a Million', Rolling Stone, 2023-08-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ David Guetta & OneRepublic - I Don't Wanna Wait (Official Lyric Video), נבדק ב-2024-04-14
- ^ 2024 GRAMMY Nominations: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
- ^ 2024 iHeartRadio Music Awards: See The Full List Of Winners, iHeart (באנגלית)
- ^ Karol G and Feid Dominate at the 2024 Latin American Music Awards (Complete Winners List), Variety, 26 באפריל 2024
- ^ Every Kids’ Choice 2024 Winner!, Nick (באנגלית)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן האלקטרוני הטוב ביותר | |
---|---|
|
פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הדאנס/אלקטרונית האהוב ביותר | |
---|---|
|
הקודם: 2020–2021: מרשמלו |
פרס המוזיקה של iHeartRadio לאמן הדאנס של השנה 2022: דייוויד גטה |
הבא: 2023: אנאבל אנגלונד |
- דייוויד גטה
- מוזיקאים יהודים צרפתים
- נגנים יהודים צרפתים
- תקליטנים צרפתים
- תקליטנים יהודים
- רמיקסרים
- יהודים זוכי פרס גראמי
- זוכי פרס המוזיקה העולמי: יהודים
- זוכי פרס המוזיקה העולמי: די ג'יי
- זוכי פרס המוזיקה העולמי: צרפתים
- זוכי פרס המוזיקה של בילבורד
- זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה
- זוכי פרס בחירת הנוער
- צרפתים ממוצא יהודי-מרוקאי
- מפיקים מוזיקליים צרפתים
- אמני סקוטר בראון
- צרפתים שנולדו ב-1967