הפרודיג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הפרודיג'י
Flint&Holiday.jpg
מוקד פעילות בריינטרי, אסקס, בריטניה
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־31 שנים)
סוגה טכנו, רייב, רוק, ביג ביט, דאנס אלטרנטיבי, ברייק ביט, אלקטרוניקה
חברת תקליטים Take Me to the Hospital, Ragged Flag, Cooking Vinyl, XL, Beggars Banquet, Mute, Maverick, Warner Bros., Elektra, SHOCK Records
פרסים והוקרה BRIT Award for Best British Dance Act (1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theprodigy.com
חברים
ליאם האולט
מקסים ריאליטי
חברים לשעבר
לירוי ת'ורנהיל
שארקי
קית' פלינט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפרודיג'יאנגלית: The Prodigy, "ילד הפלא") הוא הרכב מוזיקלי בריטי, המשלב טכנו ורוק אלטרנטיבי, שזכה לפופולריות רבה בשנות ה-90.

חברי ההרכב כיום הם ליאם האולט (לחנים וקלידים) ומקסים ריאליטי (זמר ותקליטן). קית' פלינט הזמר שם קץ לחייו ב-4 במרץ 2019 ולירוי תורנהיל הרקדן פרש מההרכב בשנת 2000[1].

הפרודיג'י החלו את פעילותם בסצנת הרייב המחתרתית של תחילת שנות התשעים וזכו לפופולריות רבה בזירה העולמית. בין להיטיהם נמנים: " ,"Out of Space" ,"Smack My Bitch Up" ,"Voodoo People" ,"No Good (Start the Dance)" ,"Breathe" ו"Firestarter".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בעיירה בריינטרי, שבמחוז אסקס, בשנת 1990 על ידי הקלידן וכותב השירים ליאם האולט. האולט לקח שיעורי פסנתר בצעירותו, ורכש יכולת לנגן קטעים קשים בכמה שיעורים בלבד. לאחר שהחליט להמשיך בקריירה מוזיקלית, האולט פגש באמצע 1989 את הרקדן והזמר קית' פלינט במסיבה בה שימש כתקליטן. לאחר שפלינט ביקש מהאולט להכין לה קלטת מיקס, האולט מסר לו קלטת כעבור מספר ימים, עם אוסף של שיריו בצד השני שלה. האולט כתב את המילה "פרודיגי" על הקלטת, שם זהה לזה של הסינתיסייזר האנלוגי שלו "Moog Prodigy" (אנ'), שהיה גם הכינוי שלו[2]. הקלטת התקבלה היטב על ידי פלינט והקלידן לירוי ת'ורהיל, שיצרו מספר ריקוד חדשים למוזיקה, והציעו להאולט להקים להקה יחד. עד מהרה הצטרפו אליהם הזמר מקסים, שכונה אז "מקסים ריאליטי", והרקדנית והזמרת שארקי, חברה של פלינט. יחד הם הפכו להרכב הראשון של הפרודיג'י.

ההופעה החיה הראשונה של הקבוצה התרחשה במועדון Four Aces בשכונת דאלסטון, בלונדון. האולט כתב, הפיק והקליט קלטת הדגמה של 10 קטעים, על מקלדת תחנת עבודה מסוג Roland W-30, ופנה לחברת "תם טם רקורדס" בתקווה להשיג חוזה הקלטת, אך הם סירבו. לאחר מכן הוא פנה לחברת "XL רקורדס", שהסכימו לפגישה ולאחרחתמו על הקבוצה על חוזה להפקת סינגל. בפברואר 1991 הוציאה הלהקה את המקסי סינגל What Evil Lurks על ויניל בגודל 12 אינץ', המכיל ארבעה שירים שהאולט הפיק בקלטת ההדגמה.

באוגוסט 1991 הוציאו הפרודיג'י את סינגל הבכורה שלהם "צ'ארלי", שהפך ללהיט בזירת הרייב באותה תקופה, והגיעה למקום השלישי במצעד הסינגלים בבריטניה, וכך קיבלה הלהקה תשומת הלב ציבורית רחבה. ההצלחה של "צ'ארלי".

השם "פרודג'י" נבחר על ידי ליאם האולט כמחווה לסינתיסייזר האנלוגי הראשון שלו, מוג פרודיג'י. ב-1991 שלח האולט קלטת דמו לחברת "XL Records", ובפברואר של אותה השנה הופק הסינגל "What Evil Lurks". הופעתו הראשונה של ההרכב, בה השתתפו האולט והרקדנים פלינט ותורנהיל, התקיימה במועדון "Four Aces" בלונדון. בעקבות הצלחת ההופעה והצלחתו של הסינגל "Charly" יצא אלבומו הראשון של ההרכב "Experience", אשר נחשב לאחד מאבני היסוד של סצנת הרייב הבריטית. בשיר "Death of the Prodigy Dancers", הנועל את האלבום, השתתף הראפר מקסים ריאליטי, שלאחר מכן הצטרף כחבר קבוע בהרכב.

ב-1993 הוציא האולט את הסינגל "One Love" שהתאפיין בצליל קשה ומחוספס יותר מזה שאפיין את סגנון האלבום שקדם לו. הסינגל זכה לאהדת המבקרים והגיע למקום השמיני במצעדי הפזמונים בבריטניה.

Music for the Jilted Generation[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנה לאחר מכן יצא האלבום השני של הפרודיג'י, "Music for the Jilted Generation". האלבום מכיל מגוון סגנונות מוזיקליים: שירים אנרגטיים לרחבת הריקודים ("Voodoo People"), מלודיות שקטות ורגועות (ב-"The Narcotic Suite"), ואלמנטים שאולים מעולם הרוק ("Their Law"). ב-1995 יצא ההרכב למסע הופעות עולמי בשילוב הגיטריסט ג'ים דייוויס. ב-1996 יצא הסינגל לשיר "Firestarter", בו פלינט, שהיה עד אז רקדן, שר לראשונה. הסינגל הגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים הבריטיים.

The Fat of the Land[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הוציא ההרכב את אלבומו השלישי, "The Fat of the Land" (ביטוי אנגלי, המתאר חיי שפע נטולי מאמץ). האלבום דורג בראש מצעד המכירות האמריקאי, עם מכירות של למעלה משני מיליון עותקים בארצות הברית ולמעלה מעשרה מיליון עותקים ברחבי העולם. האלבום הועמד לפרס הגראמי בקטגוריית אלבום האלטרנטיב הטוב ביותר, ונרשם בספר השיאים של גינס לשנת 1999 כאלבום הבריטי בעל קצב המכירות הגבוה ביותר.

המחלוקת סביב השיר "Smack My Bitch Up"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת השיר "Smack My Bitch Up" (מילולית: "הכה/סמם את הכלבה שלי") והשמעתו בתחנות רדיו רבות, נשמעה מחאה מצד ארגוני נשים, אשר ראו במילות השיר ( המסומפלות מ-"Give The Drummer Some" של אולטראמגנטיק אמ.סי'ז) מסר המעודד אלימות כנגדן. בעקבות המחאה, הורד האלבום ממדפי רשתות המרכולים קיי מארט ווולמארט בארצות הברית. בתגובה, דחה ליאם האולט את הפרשנות המילולית וטען כי מדובר בסלנג אנגלי, המתאר את שטף האנרגיה הקיצוני שמאפיין הופעות חיות.

הוידאו קליפ של השיר, שבויים על ידי יונס אקרלונד, עורר גם הוא מחלוקת רבה. הקליפ מציג דמות היוצאת לערב רווי אלכוהול וסמים, מנקודת מבטה בגוף ראשון. במהלך הקליפ מסתבכת הדמות בקטטות, מבצעת מעשי ונדליזם, מטרידה מינית נשים ולבסוף מקיימת יחסי מין עם נערת ליווי. כאשר הדמות מביטה במראה בסוף הקליפ, מתגלה כי מדובר באישה. בעקבות התכנים המיניים ומעוררי המחלוקת שבקליפ, חלה הגבלה על שעות הצגתו בMTV. ב-2002 נבחר כקליפ הכי מעורר-מחלוקת ששודר אי פעם.

הופעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב הופיע בישראל ארבע פעמים: באולם הסינרמה בשנת 1995, בהאנגר 11 בשנת 1996, בפסטיבל דאנס אנד ליוויס בפארק הירקון בשנת 1998[3] וב-29 במאי 2014 בגני התערוכה בתל אביב[4].

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - Live - World's On Fire

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 - Dirtchamber Sessions Volume 1
  • 2005 - Their Law: The Singles 1990-2005

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרודיג'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איה חיות ואיתמר זהר, כוכב להקת "הפרודיג'י", קית פלינט, התאבד בגיל 49, באתר הארץ, 4 במרץ 2019
  2. ^ מיה אפשטיין, גוגל חוגגת יום הולדת למפתח הסינתיסייזר רוברט מוּג, באתר הארץ, 23 במאי 2012
  3. ^ רן בן נון, ילדי המהפכה - ריאיון עם ליאם האולט לקראת הופעת הלהקה בישראל, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 29.05.1998 | ארכיון האינטרנט
  4. ^ בן שלו"הפרודיג'י" יופיע בתל אביב בסוף מאי, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
  5. ^ שגיא בן נון, ה"פרודיג'י" באולפן, אלוויס על הבמה, באתר הארץ, 13 בינואר 2004
  6. ^ רוי רגב, עכבר העירהפרודיג'י: הטכנו מהניינטיז חוזר לבעוט, באתר הארץ, 18 בפברואר 2009