דינו ריזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
דינו ריזי
Dino Risi
צילום בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-1993
צילום בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-1993
לידה 23 בדצמבר 1916
מילאנו, איטליה (ממלכת איטליה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 2008 (בגיל 91)
רומא , איטליה (הרפובליקה האיטלקית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1946 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
צאצאים קלאודיו ריזי, מרקו ריזי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סזאר לסרט הזר (1976)
  • פרס אריה הזהב (2002)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דינו ריזיאיטלקית:Dino Risi,‏ 23 בדצמבר 19167 ביוני 2008 היה במאי קולנוע איטלקי. לצידם של מריו מוניצ'לי, לואיג'י קומנצ'יני, נאני לוֹׂי, פייטרו ג'רמי ואטורה סקולה – נמנה עם נציגי הקומדיה הקולנועית "all'italiana" ("בסגנון איטלקי").

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינו ריזי נולד במילאנו ב-1916 כילד שני (אחרי אחותו מירלה) של הרופא ארנלדו ריזי ושל ג'וליה מצוקי (Mazzocchi). האב היה בצעירותו עוזר של המשורר והסופר ג'אן פייטרו לוצ'יני ומאוחר יותר רופא אף אוזן גרון של בית האופרה לה סקאלה במילאנו [1]באתר על נכסי התרבות של לומברדיה}}. סבו מצד האם, לואיג'י מצוקי (1925-1842) היה מהנדס אזרחי ומנאמני גריבלדי. אחי אביו, פרננדו ריזי, היה איש קולנוע. דוד מצד האם ,צ'זארה מצוקי (1945-1876) היה אדריכל ידוע. והיה אביה של אלדה מצוקי סקרצלה (2005-1904), מחנכת, סופרת ועובדת סוציאלית. אחיו הצעיר של דינו , נלו ריזי (2015-1920) היה במאי ומשורר. באוקטובר 1929 בגיל 12 ריזי התיתם מאביו ועבר לטיפולם של קרובים וידידים של המשפחה. [2] הוא למד בתיכון הקלאסי "ג'ובאני ברשה" במילאנו ובהמשך למד רפואה באוניברסיטת מילאנו. השתלם בפסיכיאטריה אולם, בניגוד לרצון אמו, סירב לעבוד בתחום זה. בימי התיכון התידד עם לוצ'אנו אמר, לימים במאי, ועם ולטר מולינו, שצייר במגזין הסאטירי "ברטולדו" בראשות צ'זארה צווטביני, ג'ובאני מוסקה וויטוריו מץ. מולינו שכנע אותו להתחיל לפרסם בדיחות באותו מגזין. [1] ב-1941 גוייס לצבא ונשלח לקסרקטין חיל הרגלים בפוסאנו בחבל פיימונטה. ביוני 1943 נשלח לקורס קצינים באוולינו, אבל לקה בצהבת והוחזר למילאנו , בה היה עד להפצצות האוויריות האינטנסיביות של בעלות הברית. [1]

התחיל את הקריירה הקולנועית שלו כעוזר במאי לצידו של מריו סולדאטי בסרט "נישואי לילה" (1941) ולצידו של אלברטו לטואדה בהפקת הסרט "ג'אקומו אידיאליסט" (1943). אחרי כניעת איטליה ב-1943 ריזי ובני משפחתו נמלטו לשווייץ. מכיוון שלא רצו לחיות ברפובליקה הסוציאלית האיטלקית, משטר בובה שהקים מוסוליני בצפון איטליה, בז'נבה למד ריזי אצל הבמאי הצרפתי הגולה ז'אק פדר (Feyder).

התחלת הקריירה הקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו למולדת בתום המלחמה, סיים את בחינות הגמר ברפואה אך בחר להקדיש את עצמו לתחום הקולנועי. הפיק ריזי ב-1946 את יצירתו הקולנועית הראשונה - "Barboni" ("מזוקנים"- לפעמים מתורגם כ"הקלושארים") שהתמקדה בחיי המובטלים ודרי הרחוב של מילאנו. סרטון אחר שהופק גם הוא במילאנו ב-1947 היה Buio in sala (חושך באולם) - סיפורו של רוכל שלומיאלי ומדוכדך, שאחרי שצפה במערבון באולם קולנוע, יצא משם מחוזק והחלטי יותר. ריזי דיבר על הקולנוע כעל "מורה לחיים". הסרטון שעלה 200,000 לירות, נמכר לקרלו פונטי תמורת שני מיליון, דבר שחיזק בעצמו את המוטיבציה היצירתית של ריזי שהתיישב ברומא. עבודתו הראשונה ברומא הייתה תסריט הסרט "אנה" (1951) בבימוי אלברטו לטואדה.

דרכו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ניסיונו כעוזר במאי לצדם של מריו סולדטי ואלברטו לטואדה, החל ריזי לביים סרטים משל עצמו ובסרטיו נתן הזדמנות לשחקנים צעירים , לימים כוכבים, כגון ויטוריו גסמן וסופיה לורן.

שנות ה-1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטו הארוך הראשון "Vacanze col gangster" התבלט הנער בן 12 מריו ג'ירוטי, שהפך לשחקן קולנוע בשם הבמה "טרנס היל". ההצלחה של ריזי הגיעה בזכות הסרט Pane, amore e... משנת 1955, שנוצר בהשראת הסרטים Pane, amore e fantasia ו-Pane, amore e gelosia של לואיג'י קומנצ'יני ושסיפרו על עלילותיו הקומיות של המרשל קרוטנוטו (מגולם על ידי ויטוריו דה סיקה). סרט נוסף בסדרה זו היה Pane, amore e Andalusia של חבייר סטו. ב-1956 התפרסם ריזי על ידי Poveri ma belli (עניים אבל יפים) שעל אף תקציבו המוגבל, כבשה את הקהל הרחב, ואז בעקבותיה הפיק ריזי עוד שנים סרטי המשך:"[Belle ma povere (יפות אבל עניות) (1957) וPoveri milionari (מיליונרים עניים) (1957). באותה שנה הוא יצר את "Il vedovo" (האלמן), קומדיית מידות שבה שיחקו אלברטו סורדי, ופרנקה ולרי, אחר כך ביים ריזי את ויטוריו גסמן ב"Il mattatore" (המטדור). הסרט האחרון היווה ציון דרך בקריירה של גסמן כשחקן קומדיה, אחרי משחקו שנתיים קודם לכן ב " I soliti ignoti" (עסקים מלוכלכים ברחוב מדונה) של מוניצ'לי.

שנות ה-1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריזי קנה לעצמו שם במיוחד בשנות ה-60 כשמבקרי קולנוע השוו אותו לבילי ויילדר:זימן לסורדי תפקיד דרמטי ב Una vita difficile לצידה של לאה מסארי וב-1962 גרם למהפך בתולדות הקומדיה הקולנועית כשבסרט " Il sorpasso " (העקיפה) ריזי חסך מהצופים את הסוף השמח ובישר את סרטי המסע האמריקאים. ויטוריו גסמן גילם בו טיפוס של כלומניק בגיל הארבעים המנסה לגלות את סודות החיים בפני סטונדט שתקן וביישן מגולם על ידי ז'אן-לואי טרנטיניאן , כשברקע איטליה של "הנס הכלכלי". גסמן כיכב יחד עם אוגו טוניאצי גם ב La marcia su Roma " ‏ (1962) אחר כך ב I mostri ‏ (1963). בהמשך גסמן הופיע יחד עם נינו מנפרדי גם ב"איל גאוצ'ו" ב-1964 סרט שמספר על כשלונם של כמה אנשי קולנוע איטלקים שבאו ל"כבוש" את ארגנטינה. בסרט L'ombrelloneב-1965 יחד עם אנריקו מריה סלרנו וסנדרה מילו, בחן ריזי את איטליה של החופשות וההתיירות , אחר כך שיתף פעולה עם מנפרדי ועם (טוטו בOperazione San Gennaro (מבצע סן ג'נארו או "האוצר מסן ג'נארו") (1966) ושוב עם גסמן ב Il tigre"הטיגריס" וIl profeta (הנביא) (1968) בסרט Straziami, ma di baci saziami" ‏ " (1968) אילץ את טוניאצי לא להוציא מילה לאורך כל הסרט, גייס את הזוג נינו מנפרדי-פמלה טיפין ברקע הסיריאטויפים של הרומנטיזם הקליל של קומיקסים המצולמים ("fotoromanzi") ולהיטי סן רמו בסרט -סדרה Vedo nudo "" ‏ (1969) בשנת מות אמו, התמודד ריזי עם נושא חיי המין שלאחר 1968. מנפרדי שיחק בו שבעה גבורים שונים: לפי אותו סגנון הפיק ריזי את Sessomatto (1973) עם ג'ובאני ג'אניני, לאורה אנטונלי, ו"Sesso e volentieri (מין ומתנדבים) (1982) עם השחקנים ג'וני דורלי, עם אנטונלי וגלוריה גידה

ב-1966 "האוצר מסן ג'נארו" זכה בפרס הכסף בפסטיבל הבינלאומי החמישי במוסקבה. להיטיו הגדולים היו הסרטים "Poveri ma belli (עניים, אבל יפים) ובעקבותיו - Una vita difficile (חיים קשים), Il sorpasso (בשמו תורגם גם ל"החיים הקלים"), "Opiate '67 ובגרסה מקוצרת "I Mostri" ' כמו כן Profumo di Donna (נינוח של אישה) שהופק ב-1992 מחדש בגרסה אמריקאית על ידי מרטין ברסט , בכיכובו של אל פצ'ינו [3]

ב-2002 הוענק לו פרס "אריה הזהב" של פסטיבל הקולנוע בוונציה על מפעל חייו. שניים מסרטיו "Il giovedi" (יום חמישי) ו- Il commissario Lo Gatto הוצגו ברטרוספקטיבה המוקדשת לקומדיה האיטלקית בפסיטבל הסרטים הבינלאומי ה-67 של ונציה.

דינו ליזי נפטר בשנת 1978 בגיל 91 בביתו ברומא. השאיר שני בנים - קלאודיו ריזי (2020-1948) ומרקו ריזי (יליד 1951), שניהם במאי קולנוע.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-1940:
  • I bersaglieri della signora (1946)
  • Barboni (1946) (מזוקנים)
  • Tigullio minore (1947)
  • Pescatorella (1947)
  • Verso la vita (1947)"
  • Strade di Napoli (1947)
  • Cortili (1947)
  • Cuore rivelatore (1947)
  • La provincia dei sette laghi (1948)
  • 1848 (1948)
  • Vince il sistema (1949)
  • Terra ladina (1949)
  • La città dei traffici (1949)
  • 'La fabbrica del Duomo (1949)
בשנות ה-1950:
  • Caccia in Brughiera (1950)
  • La montagna di luce (1950)
  • Segantini, il pittore della montagna (1950)
  • (1950) Buio in sala (חושך באולם)
  • Il grido della città (1950)
  • L'isola bianca (1950)
  • Fuga dalla città (1952)




  • Verso la vita 1946
  • Tigullio minore 1947
  • 1948 - 1848
  • Songs in the Streets 1950
  • 1952 Vacation with a Gangster
  • Il viale della speranza 1953
  • ' 1953 L'amore in città (הפרק "Paradiso per 4 ore"
  • Il segno di Venere 1955
  • Pane, amore e... 1955 או סקנדל בסורנטו
  • Poveri ma belli 1956
  • La nonna Sabella 1957
  • Belle ma povere 1957
  • Venezia, la luna e tu 1959
  • Il vedovo 1959
  • Poveri milionari 1959
  • Il mattatore 1959
  • Un amore a Roma 1960
  • A porte chiuse 1961
  • Una vita difficile 1961
  • Il sorpasso, 1962 (העקיפה)
  • La marcia su Roma, 1962
  • Il giovedì 1963
  • I mostri 1963
  • 1965 Le bambole (הפרק"La telefonata")
  • Il Gaucho 1965
  • I complessi (הפרק "Una giornata decisiva", 1965)
  • L'ombrellone 1966
  • 'I nostri mariti 1966 (הפרק "Il marito di Attilia")
  • Operazione San Gennaro 1966
  • Il Tigre 1967
  • Straziami, ma di baci saziami 1968
  • Il profeta 1968
  • Vedo nudo 1969
  • Il giovane normale 1969
  • In nome del popolo italiano 1971
  • La moglie del prete 1971
  • Noi donne siamo fatte così 1971
  • 1973 Mordi e fuggi
  • Sessomatto 1973
  • 1974 Profumo di donna
  • The Career of a Chambermaid 1976
  • Anima persa 1977
  • La stanza del vescovo 1977
  • 1978 - I nuovi mostri (הפרקים "Con i saluti degli amici", "Tantum ergo", "Pornodiva", "Mammina mammona" ו"Senza parole")
  • 1978 Primo amore
  • Caro papà 1979
  • Sono fotogenico 1980
  • 1980I seduttori della domenica (הפרק "Roma", )
  • Fantasma d'amore 1981
  • Sesso e volentieri 1982* * ...e la vita continua1984 (טלוויזיה )
  • 1984 Dagobert דגוברט Scemo di guerra 1985
  • Teresa 1987
  • Il commissario Lo Gatto 1987
  • 1989 - Il vizio di vivere (טלוויזיה, 1989)
  • Tolgo il disturbo 1990
  • Vita coi figli1990 - (טלוויזיה, 1990)
  • Giovani e belli 1996
  • 1996 Esercizi di stile (הפרק "Myriam")

תסריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947 Tigullio minore -סרט תיעודי קצר
  • 1949 Vince il sistema - סרט תיעודי קצרי
  • 1949 - Terra ladina - סרט תיעודי
  • 1950 Caccia in Brughiera - סרט תיעודי קצר
  • 1950 Buio in sala - סרט קצר
  • Canzoni per le strade 1950
  • 1950 L'isola bianca - סרט תיעודי קצר
  • Anna 1951
  • 1952 Fuga dalla città - סרט קצר
  • Totò e i re di Roma 1952
  • Gli eroi della domenica 1952
  • Il viale della speranza 1953
  • Amore che si paga ו Paradiso per 3 ore, פרק סרט תיעודי L'amore in città 1953
  • Vacanze col gangster 1954
  • Il segno di Venere 1955
  • Pane, amore e... 1955
  • 1956 Montecarlo
  • Poveri ma belli 1957
  • Belle ma povere 1957
  • La nonna Sabella 1957
  • Anna di Brooklyn 1958
  • Venezia, la luna e tu 1958
  • Poveri milionari 1959
  • Il vedovo 1959
  • Un amore a Roma (1960) non accreditato
  • A porte chiuse 1961
  • Il sorpasso 1962
  • I mostri 1963
  • Il giovedì 1964
  • Il gaucho 1964
  • I complessi - הפרק Una giornata decisiva 1965
  • L'ombrellone 1965
  • Operazione San Gennaro 1966
  • Il tigre 1967
  • 1968 Il profeta
  • Straziami, ma di baci saziami 1968
  • Vedo nudo 1969
  • Il giovane normale 1969
  • La moglie del prete 1970
  • Noi donne siamo fatte così - הפרקיםAnnunziata la mamma, Laura l'allumeuse, Teresa, schiava d'Amore e Una giornata lavorativa (1971)
  • Mordi e fuggi 1973
  • Sessomatto 1973
  • [Profumo di donna (1974)
  • Telefoni bianchi 1976
  • Anima persa 1977
  • La stanza del vescovo 1977
  • Primo amore 1978
  • Caro papà 1979
  • [Sono fotogenico (1980)
  • Fantasma d'amore 1981
  • [[Sesso e volentieri ' (1982)
  • 1984 ... (מיני-סדרת טלוויזיה)|...e la vita continua
  • Dagobert 1984
  • Il commissario Lo Gatto (1986)
  • Teresa 1987
  • Il vizio di vivere (1988) סרט טלוויזיה
  • 1989 La ciociara (מיני-סדרת טלוויזיה)| * Tolgo il disturbo 1990
  • Vita coi figli 1990 סרט טלויזיה
  • Profumo di donna]] (Scent of a Woman) (1992) - דמויות מ

נינוח אישה" - התסריט המקורי

  • Missione d'amore 1993 מיני-סדרת טלויזיה בשלושה הפרקים
  • Giovani e belli 1996
  • Le ragazze di Miss Italia (2002 סרט טלויזיה
  • 2010 Ensemble, nous allons vivre une très, très grande histoire d'amour... - הפרק Arte di vivere
  • Buio in sala in 3D 2011 -התסריט המקורי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דינו ריזי בוויקישיתוף

(Valerio Caprara art. Dino Risi Dizionario Biografico degli Italiani, Treccani vol. 87, 2016)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]