דיתה פרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיתה פרח
דיתה פרח בזמן שירותה בפלמ"ח, 1943 לערך
דיתה פרח בזמן שירותה בפלמ"ח, 1943 לערך
לידה 6 בפברואר 1924
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 2017 (בגיל 93)
בית השיטה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פלשתינה (א"י), ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודית (דיתה) פרח (6 בפברואר 1924 - 22 בנובמבר 2017) הייתה לוחמת וטייסת בפלמ"ח, ולאחר הקמת המדינה פיתחה קריירה כרקדנית וכוריאוגרפית.

ייסדה את ארכיון התצלומים של הפלמ"ח, ופעלה רבות על מנת לשמר את ערכי הפלמ"ח.

קורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ורקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית (דיתה) פרח נולדה בבית-החולים הדסה בחיפה בשנת 1924 (עם תאומתה שרה (שיה), לימים אשתו של יוחאי בן-נון) ליונה ויצחק בן-יעקב, ממייסדי דגניה א'. האם, יונה לבית גרינשפון, ילידת אודסה, הייתה אשת חינוך בתנועה הקיבוצית. האב, יצחק בן-יעקב, היה ממייסדי התעופה העברית וממקימי חברת 'אווירון', והקים עם דב הוז את ענף התעופה בהגנה. שניהם נִספו בתאונת דרכים ב-1940, ועל שמם נקראים שדה דב בתל אביב ושדה התעופה בן יעקב במחניים בגליל העליון.[1][2] בגיל 17 יצאה במסגרת תנועת "הנוער העובד והלומד" למסע רגלי למצדה.

שירות בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 התגייסה דיתה פרח לשירות בפלוגה א' בפלמ"ח. היא נטלה חלק פעיל בחיי הפלוגה ושימשה כ בקשרית. בנוסף, נמנתה על חברי להקת הבידור "תת-מקלע", יחד עם חיים גורי. בהמשך, בשנת 1944, בעקבות הקמת מחלקת הטיִס של הפלמ"ח התנדבה לשרת שם, בזכות ידיעותיה בתחום. תחילה עברה קורס דאייה בכפר הילדים בגבעת המורה. בהמשך עברה אימוני טיסה במסגרת קלוב התעופה בשדה התעופה רמלה. עם סיום הקורס הוסמכה דיתה פרח כטייסת, והשתייכה ל.[2][3] במסגרת שירותה עסקה בהכנת צילומי אוויר של כפרים ערביים עבור שירות הידיעות של ההגנה (ש"י). במהלך השירות הכירה את זלמן פרח והשניים נישאו. דיתה פרח השתחררה ב-1945 מהפלמ"ח.

פעולותיה ככוריאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת המדינה פרח למדה ריתמיקה אצל נועה אשכול, חיברה יצירות מחול, וכתבה תנועה לתיאטרון עבור "הקאמרי".

היא השתתפה כרקדנית במשלחת של מדינת ישראל לפסטיבל הבין-לאומי של הנוער הדמוקרטי בבודפשט ב-1949, שבסיומו הופיעה המשלחת במחנות העקורים של היהודים ניצולי השואה באוסטריה ובאיטליה.

בשנת 1957 יצאה דיתה פרח ככוריאוגרפית של משלחת צעירי קיבוצים לפסטיבל הנוער הבין לאומי במוסקבה. הייתה זו הופעה ראשונה של משלחת אמנים ממדינת ישראל מעבר למסך הברזל, והיא חוללה התרגשות אדירה וחסרת תקדים בקרב היהודים בברית המועצות בכל עיר שבה הופיעה המשלחת.[2]

פעילותה בקיבוץ בית השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח הייתה שותפה במשך שנים רבות ליצירה התרבותית שנרקמה בבית-השיטה ובתנועה הקיבוצית. כמו כן, בהיותה חברה בבית השיטה, תרמה לקיבוץ דרך מילוי תפקידים שונים, כגון מזכירה, מרכזת משק צריכה וחברת מזכירות.[2]

שימור מורשת הפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 הקימו אנשי הפלמ"ח את עמותת דור הפלמ"ח, שנועדה להקים את בית הפלמ"ח ולהנחיל לציבור את מורשת אנשי הפלמ"ח.

כחלק מפעילות העמותה, יזמה פרח את הקמת ארכיון התצלומים של הפלמ"ח - "אוצר תמונות הפלמ"ח", והחלה בהקמתו. היא אספה את התמונות ואת התצלומים בקופסאות קרטון שהיו בבית השיטה. לאחר חנוכת בית הפלמ"ח בתל אביב, האוסף עבר למבנה ייחודי משלו. המיזם של פרח הפך למבצע נרחב, החובק את כל יחידות הפלמ"ח ומתעד בתצלומים את תרומת הפלמ"ח למדינה.[3]

בשנת 2007 הוענק לדיתה פרח פרס יגאל אלון על מיזם "אוצר תמונות הפלמ"ח".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח התחתנה עם זלמן פרח, ממנו התאלמנה ב-1989. בנם הבכור נולד בדגניה א' והשניים עברו בשנת 1946 לבית השיטה, שם הקימו את ביתם. במהלך השנים נולדו לשניים שני בנים ושתי בנות.

בנם הבכור, יצחק פרח, נפצע קשה בשנת 1968 בעיצומה של מלחמת ההתשה בעלותו על מוקש בבקעת הירדן בעת שירותו במילואים, וכעבור שנה וחצי נהרג בתאונה במהלך תקופת שיקומו.[3][2]

פרח נפטרה בבית השיטה[4][5] ב-22 בנובמבר 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר מן, עם כל הכבוד לרוני (היו טייסות קרב לפניה), באתר הקיבוצים, ‏12.7.2001(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ 1 2 3 4 5 דיתה פרח, באתר קיבוץ בית השיטה
  3. ^ 1 2 3 פרח (בן יעקב) דיתה, באתר הפלמ"ח
  4. ^ משדר החדשות של השעה 16:00 , תאגיד השידור "כאן", 22 בנובמבר 2017
  5. ^ דיתה פרח דף יזכור אתר בית השיטה