דמצ'ר
| |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
| מחוז | סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
| נפה | נפת קמצ'ה | ||
| שטח | 36.99 קילומטר רבוע | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,958 (נכון ל־1 בינואר 2021)[1] | ||
| קואורדינטות | 48°06′49″N 21°55′12″E / 48.113611111111°N 21.92°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| https://www.demecser.hu/ | |||
  | |||
דֶמֶצֶ'ר (בהונגרית: Demecser, ביידיש דעמעטשער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.
בדומה ליישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית דמצ'ר קטנה משמעותית בעשרות השנים האחרונות, מ-4,366 תושבים בשנת 1990 עד 3,959 תושבים בשנת 2020.
יהודי דמצ'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים התיישבו לראשונה בדמצ'ר בסוף המאה ה-18, סביב שנת 1770. ממפקד בשנת 1784 חיו בעיר שבעה יהודים.
מאחר שדמצ'ר הייתה העיר המרכזית בנפת קמצ'ה, היא התפתחה במהירות ואיתה הקהילה היהודית שגדלה. רוב יהודי הקהילה עסקו במסחר ובשיווק תבואה, כמה מבני הקהילה היו בעלי מלאכה, פועלים בבתי חרושת ובעלי משקים שגידלו בעיקר תפוחי אדמה וכרוב.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית החלה לתפקד כקהילה עצמאית בשנת 1880.
בזמן הקרע ביהדות הונגריה בקונגרס יהודי הונגריה בשנים 1869 ו-1868 הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי.
מוסדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקהילה פעלו מוסדות חינוך, דת וגמילות חסד
- חברה קדישא
- בית כנסת
- מקווה
- בית ספר עממי
- חברת גמילות חסדים שדאגה לענייני עניים
נשמת 1934 שימש בקהילה הרב מרדכי סגל לוי, שהיה הרב הראשון והאחרון של קהילת דמצ'ר. הוא נספה בשואה יחד עם בני הקהילה.
מלחמת העולם הראשונה והאנטישמיות שאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות עשרה יהודים מדמצ'ר.
האנטישמיות בעיר החלה להתפרץ לאחר המלחמה, התפרעויות כנגד יהודים התרחשו חדשות לבקרים ובעקבות זאת התפתחה פעילות ציונית בעיר בעקבותיה עלו לארץ ישראל שישה מבני הקהילה.
ביולי 1941, לאחר שתקפה גרמניה את ברית המועצות, גויסו כשמונים מיהודי דמצ'ר לעבודות כפייה.
מלחמת העולם השנייה (השואה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדף הקהילה של דמצ'ר ממפקד קהילות הונגריה נכתב כי בקהילה 334 חברים, רב הקהילה הוא מרטון לוי ובבית הספר 52 תלמידים[2]
באפריל 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, רוכזו כל יהודי הקהילה בבית הכנסת, ומשם הוסעו לגטו נירג'האזה שם רוכזו כל יהודי המחוז. ולאחר כמה שבועות שבהם הוחזקו ללא מזון וללא תנאים סניטריים בסיסיים, שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ[3].
לאחר המלחמה חזרו לעיירה כ-20 יהודים ששרדו את השואה. הם מצאו את בניין בית הכנסת ואת בית העלמין הרוסים. הם ניסו לחדש את הקהילה ללא הצלחה, ותוך כמה שנים עזבו את העיר.
מפקדי יהודי דמצ'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מספר היהודים בעיר[4] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 47 | |
| 1880 | 148 | 1,435 |
| 1910 | 274 | |
| 1920 | 330 | |
| 1930 | 368 | |
| 1941 | 325 | 4,360 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דאמאצ'אר בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 253-254
- דאמאצ'אר, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 108. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דמצ'ר- קהילת דמצ'ר, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- בית הקברות היהודי בדמצ'ר
- "דמצ'ר", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יישובים בנפת קמצ'ה | ||
|---|---|---|
| יישובים | קמצ'ה • ברקס • בסטרץ • דמצ'ר • גגן • קק • נירבוגדאן • נירטט • סקיי • טיסראד • ושמגייר | |
ֶ