קישווארדה

קישווארדה
Kisvárda

סמל סמל קישווארדה דגל קישווארדה
הככר המרכזית של העיר
מדינה
חבל	צפון המישור הגדול
מחוז	סבולץ'-סטמאר-ברג
נפה	נפת קישווארדה
ראש העיר	טיבור ללסי
שטח	35.90 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	15,432 (נכון ל־1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	469.59 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	48°13′35″N 22°05′04″E
אזור זמן	UTC +1
http://www.kisvarda.hu
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. קישווארדה (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. קישווארדה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

קישווארדה (בהונגרית: Kisvárda, בגרמנית: Kleinwardein, ביידיש: קליינווארדיין) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול עם אוקראינה וסלובקיה, כ-300 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-45 ק"מ צפונית מזרחית לנירג'האזה. קישווארדה היא העיר השלישית בגודלה במחוז ושוכנת על עורקי התחבורה הראשיים בין הונגריה לאוקראינה.

מקור השם

משמעות השם קישווארדה היא "מצודה (vár) קטנה (kis)". השם ניתן לה על ידי הכובשים המדיארים בשלהי המאה ה-9, בעקבות מבצר גבעה שמצאו במקום. במסמכים מתקופת ימי הביניים מוזכר היישוב בשמות Warda ו-Warada. הקידומת kis (קטן) נתווספה לשם כדי להבדילו מהיישוב Nagyvárad (כיום אורדיאה, רומניה) שקיבל את הקידומת nagy (גדול).

היסטוריה

טירת קישווארדה - משמשת כיום כבית תיאטרון

רחוב בקישווארדה בשנת 1894

בשנת 895 השתלטו המדיארים הפולשים על השטח, ששימש לאחר מכן כמרכז למערכת ההגנה שהוקמה על מבצר הגבעה שנמצא במקום. ב-1085 הדף לאסלו הראשון, מלך הונגריה, את התקפתו של הנסיך הקומני קוטסק (Kutesk) בקרב גדול והכניעו. לכבוד הניצחון בנה המלך כנסייה שהוקדשה לזכרם של פטרוס ופאולוס.

במאה ה-12, עם ירידת חשיבותו של היישוב כמבצר הגנה, הוא עבר לרשותה של משפחת גוטקלד (Gutkeled). אחד מענפי המשפחה, משפחת וארדאי (Várday), אימצה לה את שמו ופעלה רבות לפיתוח היישוב. הם השיגו הגנה מלכותית לבאים ליריד השבועי שהתקיים בו וב-1421 אף זיכו את היישוב במעמד של עיר. ב-1415 קיבל פלברט וארדאי אישור לבניית טירה במקום, ובאמצע המאה ה-15 הוחל בבניית טירת קישווארדה ששרידיה משמשים עד היום כמרכז לפעילות תרבותית. אישטוואן וארדאי, הארכיבישוף של קלוצ'ה והקנצלר של מתיאש הראשון, מלך הונגריה, הרחיב ב-1468 את האוטונומיה של העיר.

מספר התושבים לקראת סוף המאה ה-15 עבר את האלף, וקישווארדה הפכה ליישוב המרכזי של מחוז סבולץ'. ב-1591 נוסדה הגילדה הראשונה ביישוב. בתקופת הכיבוש העות'מאני, שנמשכה קרוב למאתיים שנה, התפתחות המקום נעצרה.

המהפכה החברתית בהונגריה במאה ה-19 הביאה להתפתחות מואצת של היישוב ואוכלוסייתה גדלה פי חמישה. רוב המסחר והתעשייה התבססו על מוצרי החקלאות מיישובי הסביבה. הוקמו טחנות קמח, מזקקות ומפעלים נוספים לייצור חומץ ועמילן. גורם נוסף שתרם להתפתחות המסחר הוא מסילת הברזל הצפון-מזרחית של הונגריה שנסללה בשנים 73–1870 ועברה דרך היישוב.

בשנות ה-60 של המאה ה-20, בעידודו של המשטר הקומוניסטי, הוחל בפיתוח מואץ של היישוב. אוכלוסייתה גדלה לכ-18,000 תושבים וב-1970 הוכרזה כעיר.

הקהילה היהודית

יהודי קישווארדה נזכרים לראשונה בתעודה רשמית משנת 1730 ולאחר מכן במפקד אוכלוסין משנת 1747. הם התיישבו במקום על פי היתר מיוחד של הרוזן אסטרהאזי בעל האחוזה במקום.

מבנה בית הכנסת - משמש כיום כמוזיאון

הקהילה התארגנה ב-1796 עם הקמתה של החברה קדישא. בשנת 1801 נבנה בית הכנסת הראשון של הקהילה ובאותה תקופה הוקם גם בית ספר יהודי ברמה גבוהה. הקהילה הקימה שורה של מוסדות צדקה: "אגודת נשים", "עושה חסד", "גמילות חסדים", "מלביש ערומים" ועוד. בשנותיה הראשונות הייתה כפופה לקהילת קאליב, אך החל מ-1844 הפכה לקהילה עצמאית. ומשנת 1885 היו כפופים אליה יהודי כפרי האזור: איאק, אנרץ', דומבראד, דגה, פניישליטקה, גיולהאזה, יקה, קקצ'ה, נירקאראס, פפ, פאטרוהה, רטקזברנץ' וסבולצ'באקה

היהודים מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחותו הכלכלית של היישוב ורוב המסחר הקמעונאי היה בידם. היו ביניהם מנהלי וחוכרי אחוזות גדולות, בעלי מחסנים עבור התוצרת החקלאית שהובאה מיישובי הסביבה, וגם היזמים והבעלים של רוב מפעלי תעשיית המזון במקום. הבנקים הראשונים שנפתחו ביישוב היו בבעלות יהודית.

שלט בבית הכנסת, לזכר הקהילה

בשנת 1900 מנה בית הספר היהודי כ-370 תלמידים ופעלו במסגרת הקהילה ישיבה גדולה ותלמודי תורה אחדים. ב-1901 נבנה בית כנסת חדש גדול ומפואר. המצב הכלכלי של חלק מהיהודים הידרדר בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-1930, אך לאחר מכן הייתה התאוששות כלכלית שנבעה מההתחמשות המוגברת של הצבאות באירופה.

חוקי ההפליה, שנחקקו ופורסמו בשנת 1938 בעקבות התקרבות הממשל ההונגרי לגרמניה הנאצית, ערערו את חיי היהודים ביישוב. הבנקים הופקעו מבעליהם היהודים, פקידים יהודים במשרות ציבוריות פוטרו ופעילות הסוחרים היהודים הוגבלה. ב-1942 גויסו הצעירים היהודים לשירות העבודה במסגרת הצבא ההונגרי. רובם נשלחו לאוקראינה, ורבים מהם נספו שם.

ב-8 באפריל 1944 הוחל בריכוז היהודים מישובי הסביבה לגטו שהוכן בקישווארדה. שבוע לאחר מכן, ב-15 באפריל, הוחל גם בריכוז יהודי קישווארדה לתוך הגטו. בסך הכל רוכזו בגטו קרוב כ-7000 יהודים ששהו שם בתנאי צפיפות קשים. ב-29 וב-31 במאי אותה שנה גורשו יהודי הגטו ב-2 משלוחים למחנה ההשמדה אושוויץ.

עם סיום מלחמת העולם השנייה חזרו ליישוב כ-800 ניצולים והקימו מחדש את הקהילה. לאחר המרד ההונגרי בשנת 1956, רוב יהודי הקהילה עלו לישראל או היגרו לארצות הברית. ב-1975 נמכר מבנה בית הכנסת הגדול למועצת העיר ומ-1983 הוא משמש כמוזיאון.

שנה	מספר היהודים בעיר	כלל האוכלוסייה
1840	500
1880	1,483	5,006
1910	3,036
1920	3,454
1930	3,658
1941	3,770	14,782

ילידי המקום

• יוז'ף פרידיישי, במקור פרידנשטיין (בהונגרית: Frigyesi József; קישווארדה, 14 ביוני 1875 – בודפשט, 11 בדצמבר 1967) היה רופא יהודי-הונגרי, מיילד-רופא נשים, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
• שַאנְדוֹר רַאדוֹ (בהונגרית: Radó Sándor, עד 1898 שמו היה רוטמן; קישווארדה, 8 בינואר 1890 - ניו יורק, 14 במאי 1972) היה פסיכואנליטיקאי הונגרי-יהודי, מחלוצי הפסיכואנליזה, עמיתו לעבודה של זיגמונד פרויד.
• ליפוט ודאס , מקודם ויינברגר עד 1882 (בהונגרית: Vadász Lipót; קישווארדה, 13 בנובמבר 1861 – בודפשט, 29 באוגוסט 1924) היה עורך דין, פוליטיקאי, חבר באספה הלאומית ההונגרית (1910-1918), עורך יהודי-הונגרי.
• גזה וצ'אי מקודם וייסברגר (בהונגרית: Vecsei Géza; קישווארדה, 23 אוגוסט 1902 – בודפשט, 2 במאי 1960) היה מהנדס חשמל, יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט.
• אישטוואן ראדו מקודם יחזקאל זיסה רוזנבליט (בהונגרית: Radó István; קישווארדה, 24 ביולי 1891 – בודפשט, 12 באוגוסט 1972) היה מנהל הפקה, מפיק, עיתונאי בתחום הקולנוע יהודי-הונגרי, דרמטורג; אחד מחלוצי עיתונות הקולנוע ההונגרית.

השינויים באוכלוסיית היהודים

שנה	מספר היהודים	% מכלל האוכלוסייה
1770	50	-
1784/5	118	-
1840	500	22.5%
1869	1,238	28.2%
1890	2,091	32.4%
1900	2,614	31.6%
1910	3,036	30.3%
1920	3,454	30.2%
1930	3,658	25.8%
1941	3,770	25.5%
1946	804	5.5%
1948	650	-
1953	355	-
1977	160	-
1996	22	-

קבוצות אתניות

• הונגרים – 90.5%
• גרמנים – 0.2%
• צוענים – 3.0%
• אוקראינים – 0.5%
• רומנים - 0.1%
• רוסינים - 0.3%
• אחרים, לא השיבו – 10.2%

דתות

• קתולים – 39.2%
• קלויניסטים – 35.9%
• לותרנים – 0.2%
• אחרים – 1.2%
• אתאיסטים – 6.0%
• לא השיבו – 17.4%

ערים תאומות

• כרמיאל, ישראל
• סטז'יז'וב, פולין
• קראלובסקי חלמץ (אנ'), סלובקיה
• טרגו סקוייסק (אנ'), רומניה
• הילדבורגהאוזן (אנ'), גרמניה
• פרין על הכימזה (אנ'), גרמניה
• מוקצ'בו, אוקראינה

לקריאה נוספת

• קישוארדה בפנקס הקהילות הונגריה, עמ' 496–498
• קיש-וארדא (קליינווארדיין), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 377–379. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קישווארדה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קישווארדה
• ספר זיכרון לקהילת קליינווארדיין והסביבה, בעריכת הרב ד"ר יעקב יולס, סיון תש"מ. גרסה מקוונת מאתר הספריה הציבורית של ניו יורק.
• קישוורדה (Kisvárda), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
• "קישווארדה", באתר JewishGen (באנגלית)
• קהילת יהודי קישווארדה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
• קישורדא (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית