דניאלה לונדון דקל
 | |
| לידה |
25 ביולי 1966 (בת 52) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| עיסוק | סופרת, קריקטוריסטית, מאיירת ומחברת ספרי קומיקס |
| שפות היצירה |
עברית  |
  | |
דניאלה לונדון דקל (נולדה ב-25 ביולי 1966) היא קומיקסאית, סופרת, קריקטוריסטית, תסריטאית ומאיירת ישראלית. מחברת סדרת הקומיקס "חמודי" ויוצרת הסדרה הקומית "יום האם".
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לונדון דקל נולדה ב-1966, בתם האמצעית של נירה וירון לונדון. את דרכה המקצועית החלה לונדון בעיתון "חדשות", כאשר הייתה חיילת שחיפשה הכנסה צדדית, וחבר של אחיה סיפר לה שבעיתון מחפשים שליחים. היא יצרה קשר עם העיתון ונאמר לה כי אין להם צורך בשליחים, אך יש להם צורך בגרפיקאים. כך היא החלה את דרכה בעיצוב, ורק לאחר מכן החלה ללמוד גרפיקה בבצלאל. בהמשך היא עבדה כמעצבת גרפית גם ב"ידיעות אחרונות" וב"לאישה", ולאחר מכן עברה לגור בניו יורק. לאחר שנתיים בארצות הברית היא שבה לישראל ונישאה למשה דקל.
היא שבה אל העיצוב, והעבודה הראשונה שלה בתחום הייתה כמאיירת עצמאית של צה"ל. בתפקיד זה היא איירה חוברות הדרכה בנושאי נשק ואייקונים לסימולציות מחשב. ספרה הראשון היה "דב מצב רוח טוב", ועליו היא זכתה בפרס סטימצקי לספר ביכורים.
לונדון-דקל פירסמה את "חמודי", קומיקס שפורסם במוסף "הארץ". דמותו של חמודי מתארת את מאזן הכוחות בין הילד לאמו, שבו הילד תמיד מנצח לבסוף. הדמות של חמודי נדדה עמה בין העיתונים השונים בהם עבדה; עם הזמן הוא זכה לככב בפרסומות ובפרסומים של קופת חולים כללית. דמותו כיכבה גם בספר רב-המכר "חמודי", ובספר ההמשך "חמודי - תעשי לי אווירון".
ללונדון דקל היה גם טור בשבועון "לאשה", "אחת משלנו". כן פרסמה קריקטורות פוליטיות בעמוד הדעות של "הארץ" וכן מספר קריקטורות קטנטנות לעמודי החדשות. פרסמה טור קומיקס שבועי למבוגרים, "המילון המשפחתי החסר". בטור הופיעו מילה לועזית עם הפירוש שלה ופרשנות מאוירת. במרץ 2007 החלה לפרסם במוסף הארץ את הטור "כלכלת בית" העוסק, בדומה למרבית עבודותיה, במשפחה וביחסי הורים-ילדים. בשנת 2010 איחדה את הטורים הללו לספר אחד שנקרא "המילון המשפחתי", אליו צירפה גם איורים שונים וקטעים נוספים הקשורים כולם לנעשה במשפחה וליחסי ילדים-הורים.[1] החל משנת 2000 הנחתה את תוכנית הטלוויזיה "זמן הורים" בטלוויזיה החינוכית, והשתתפה בתוכניות טלוויזיה שונות ש"הנרגנות" הייתה האחרונה שבהן.
כיום מפרסמת לונדון-דקל ב"ידיעות אחרונות". במהלך השבוע מופיעות קריקטורות שלה במדור הקריקטורה היומית שבעמוד הדעות. בימי שישי מופיע המדור שלה, "עמוד הבית", במוסף "שבעה ימים". ב-2012 יצרה את סדרת הטלוויזיה "יום האם" בכיכובה של קרן מור.
בשנת 2013 הוענק לה פרס דוש לקריקטורה.[2]
דניאלה לונדון דקל היא ביסקסואלית[3], טבעונית[4], נשואה לד"ר משה דקל, ואם לשלושה ילדים.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דב מצב רוח טוב (עם עובד)
- חמודי - 2002 (כתר)
- חמודי - תעשי לי אווירון (כתר)
- אחת משלנו - 2008 (ידיעות אחרונות)
- המילון המשפחתי - 2010 (ידיעות אחרונות)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאלה לונדון דקל, ברשת החברתית טוויטר- רשימת הפרסומים של דניאלה לונדון דקל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הבלוג של דניאלה לונדון דקל
- רותה קופפר, חמודי, תקרא לאמא שלך, באתר הארץ, 8 בפברואר 2006
- אריאנה מלמד, חמודי אחד שווה אלף מילה, באתר ynet, 7 במרץ 2006
- דודו כהן, מקור ראשון, שלח\קבל עם דניאלה לונדון דקל, בבלוג של דודו כהן, מאי 2008
ענת גורן, מאחורי האיורים של דניאלה לונדון-דקל, באתר mako, 17 ביוני 2012; מתוך התוכנית "אנשים"- איילת שני, על אהבה והזנחה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
- אורית מרלין רוזנצוויג, דניאלה לונדון דקל: "אני מתביישת שיש לי חיים נורמליים", באתר ynet, 22 במרץ 2016
- איתי שטרן, דניאלה לונדון דקל אוהבת לחרוג מהמוסכמות, באתר הארץ, 26 במאי 2016
- הדס בשן, הזוגיות של דניאלה לונדון דקל וליליאן ברטו, באתר את, 7 ביוני 2016
- אביטל אינדיג, מוצש, הקווים האדומים של דניאלה לונדון דקל, באתר nrg, 8 בדצמבר 2016
יואב גינאי משוחח עם דניאלה לונדון דקל בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
- פגישה עם רוני קובן - אורחת דניאלה לונדון, כאן 11, 20 בפברואר 2018.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זמן הורים - "הארץ"
- ^ מאיה נחום שחל, דניאלה לונדון דקל תקבל את פרס דוש לקריקטורה, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2013
- ^ דניאלה לונדון דקל, החופש להיות, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 27 ביולי 2016
- ^ דניאלה לונדון דקל, לאכול אותה, מדור 7 ימים, ידיעות אחרונות, 24 באוקטובר 2018
