דניאל אורן
 | |
| לידה |
1955 (בן 64 בערך) תל־אביב–יפו, ישראל  |
|---|---|
| עיסוק |
מנצח |
|
www | |
  | |
דניאל אורן (במקור: דניאל סיקסיק; נולד ב-1955) הוא מנצח ישראלי.
תוכן עניינים
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל אורן נולד לסם (שמואל) ורבקה אורן.
אביו סם נולד ביפו, לאיסמעיל סיקסיק (בן למוחמד סיקסיק ממשפחה מוסלמית יפואית אמידה ולאם ושמה שושנה, יהודייה) אימו, רבקה גרנדשטיין, בת למשפחה של חסידים ופסיכולוגית, בוגרת הסורבון בפריז. בצעירותו למד נגינה בפסנתר ובצ'לו, וכמו כן גם פיתוח קול, הרמוניה וקונטרפונקט.
המנצח והמלחין האמריקאי ליאונרד ברנשטיין לקח את אורן תחת חסותו כבר בשנת 1968, כאשר בחר בו כסולן לביצוע של יצירתו "מזמורי צ'יצ'סטר" בקונצרט במסגרת פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית. במסגרת שירותו הצבאי היה חבר במקהלת הרבנות הצבאית. הוא השלים את לימודיו בגרמניה, והתרכז בניצוח על תזמורות. הקריירה הבינלאומית שלו החלה בשנת 1975, כאשר זכה בפרס הרברט פון קאראיין למנצחי תזמורת צעירים.
אורן התמחה בניצוח על האופרות האיטלקיות הגדולות, בבתי אופרה באיטליה וברחבי אירופה, וכן בארצות הברית, ישראל ועוד. זמרים דגולים כמו לוצ'אנו פבארוטי, ופלאסידו דומינגו מופיעים תחת שרביטו, בהפקה ובבימוי של אישים מפורסמים כפרנקו זפירלי. בין התזמורות עליהן ניצח נמנות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, הפילהרמונית של ברלין, תזמורת רדיו בוואריה ועוד.
המוזיקולוג יהואש הירשברג אומר על אורן, כי הוא ממשיכו של ארטורו טוסקניני כפרשן האופרות של ורדי.[1] אורן נחשב לאחד משלושת המנצחים הישראלים הבינלאומיים המרכזיים, יחד עם דניאל בארנבוים ויואל לוי.[2]
דניאל אורן משמש כמנהל האמנותי של בית האופרה בסלרנו, איטליה, כמנהל המוזיקלי של האופרה הממלכתית של גיאורגיה בטביליסי וב-2017 הוענק לו מעמד של רב-מנצחים באופרה הישראלית החדשה, וזאת לאחר שהיה שם מנהלה המוזיקלי בין השנים 2014–2017.
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "החלום של אמא"; תסריט ובימוי: אשר טללים, 1999, הפקה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל אורן
דניאל אורן, באתר Allmusic (באנגלית)
דניאל אורן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ידיעה, מנצח ישראלי צעיר זכה בפרס בברלין, דבר, 1 באוקטובר 1975
- מרים בר, דניאל אורן ושלמה מינץ, דבר, 16 במרץ 1977
- זאב רב-נוף, הנשר פורש כנפיים, דבר, 23 ביוני 1977
- אהרון דולב, כיפה סרוגה בארנה, מעריב, 31 ביולי 1984
- ציפי שוחט, טוסקה: דניאל אורן, האביר של פוצ'יני, הארץ, 23.4.2009
- עומר שומרוני, "צריך להפעיל שיטות של מאפיוזו כדי להביא זמרים גדולים להופיע בארץ: ראיון עם דניאל אורן", גלובס, 23 במאי 2014
- יואב בירנברג, "צעקו לי: יהודי מלוכלך", באתר "ידיעות אחרונות", 13 בפברואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהואש הירשברג, פרק 20 בסדרת הרצאות בקול המוזיקה על האופרות של ורדי, 16 במרץ 2013
- ^ פרופ' חנוך רון, המוסיקאים הישראלים כיחידים : כיבוש בימות העולם, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
