דני פילק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דני פילק
אין תמונה חופשית
לידה 28 בנובמבר 1959 (בן 59)
ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דני פילק (נולד ב-28 בנובמבר 1959) הוא חוקר ישראלי במדעי החברה ומדעי המדינה, יליד ארגנטינה, פרופסור חבר ומרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חבר בהנהלת עמותת רופאים לזכויות אדם (בעבר יו"ר העמותה) וחבר הנהלת מרכז אדוה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני פילק נולד וגדל במשפחה יהודית בארגנטינה. קיבל דוקטור לרפואה ב-1983 באוניברסיטת בואנוס איירס. הוא עלה לישראל בשנת 1984. עשה תואר שני ושלישי במכון כהן לפילוסופיה של המדעים שבאוניברסיטת תל אביב, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הנאו ליברליזם במערכת הבריאות בישראל". פילק פעיל בארגון רופאים לזכויות אדם מאז שנת 1991 ובין 2005 ל-2010 כיהן כיושב ראש שלו, שם היה אחראי על התוויית המדיניות. במרכז אדווה הוא חבר הנהלה ועוסק בתחומים הקשורים לבריאות, ומנהל את הפעילויות המשותפות של מרכז אדווה ושל רופאים לזכויות אדם העוסקות באי-שוויון בבריאות. פילק גם עבד במשרה חלקית כרופא בקופת חולים. פילק מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לארבעה.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של פילק עוסקים בשני תחומים:

  • שוויון ובריאות.

הנאו-ליברליזם במערכת הבריאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא עבודת הדוקטורט של דני פילק הוא הנאו-ליברליזם במערכת הבריאות בישראל. פילק עסק בבדיקת השינויים שההגמוניה הנאו-ליברלית הקיימת, לטענתו, הביאה לתחום הבריאות. בפתח הדוקטורט, שני פרקים תאורטיים. הפרק הראשון, מנסה להציע פרשנות של המושג הגמוניה, דרך שילוב המושג של אנטוניו גראמשי ובביקורת של לקלאו ושנטל מוף, שני פוסט-מרקסיסטים. הפרק השני עוסק בניתוח השינויים במודל ההגמוני הישראלי ממודל פורדיסטי-קיינסיאני למודל ניאו ליברלי פוסט-פורדיסטי וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בחברה בישראל.

פילק מנסה בנוסף לכך להראות בדוקטורט באיזו דרך משפיע שינוי זה על היבטים שונים של תחום הבריאות. היבט אחד הוא הארגון של שירותי הבריאות, הוא מתאר את תהליכי ההפרטה ותהליכים מסוימים שנוגדים את ההפרטה, כגון חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. פן שני הוא הבריאות כעסק ופילק מנתח את התפתחותה של תעשיית הבריאות בישראל: טבע וחברות נוספות בתחום הבריאות ובהן חברות התרופות ויצרניות של מכשור רפואי, שהפכו בישראל לאחת התעשיות הפורחות והמפותחות. אספקט שלישי שבודק פילק הוא התרבות הארגונית, איך המערכת הארגונית עובדת והצורה שבה עוברים עליה תהליכים של נאו-ליברליזציה. הדבר בא לידי ביטוי בתחומי יחסי העבודה, השפה הארגונית, דרכי החשיבה. היבט רביעי הוא באיזה אופן באה לידי ביטוי האידאולוגיה הרפואית הנאו-ליברלית בספרות הרפואית הישראלית. פן חמישי הוא כיצד באה לידי ביטוי ההגמוניה הנאו-ליברלית ביחסי מטפל-מטופל.

פופוליזם והגמוניה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של דני פילק עוסק בהגמוניה ופופוליזם בישראל ומציע להבין את הפופוליזם כתנועה קונטרה-הגמונית. הוא פותח בשני פרקים תאורטיים ומציע הסבר לפרשנות של המושג הגמוניה, הסבר נוסף הוא מציע למושג פופוליזם. פילק מנסה לראות בפופוליזם תנועה או תופעה שצומחת בחברות שיש בהן מאבק של הדרה או הכלה של קבוצות חברתיות מסוימות. פילק מציע לראות את הפופוליזם כמורכב משתי משפחות: פופוליזם מדיר ופופוליזם מכיל.

  • פופוליזם מכיל - אלו תנועות שדרכן עוברות קבוצות חברתיות שונות תהליך של הכלה חלקית לתוך הקהילה הפוליטית, לתוך החברה והופכות לסובייקט פוליטי.
  • פופוליזם מדיר- מורכב מתנועות שבהן קבוצות חברתיות מסוימות מנסות לשמר את זהותן ואת מעמדן דרך הדרת קבוצות חלשות.

פילק מנסה להציע להבין את הליכוד בהנהגתו של מנחם בגין כתנועה פופוליסטית מכילה, שהוא גם הביטוי של המאבק הקונטרה-הגמוני, אל מול ההגמוניה של תנועה העבודה. הוא טוען שהמבנה הפופוליסטי הזה של הליכוד הוא מאוד לא יציב ולכן מהר מאוד אנו עוברים למודל הגמוני אחר, שהוא המודל ההגמוני הנאו-ליברלי. מודל שלהבדיל מקודמו יכול להתחבר למודלים תרבותיים פוליטיים שונים, הגם שכולם חלק מההגמוניה הנאו-ליברלית.

מחקרו העכשווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, יצא לאור ספרו של דני פילק על מעגלי ההדרה בתחום הבריאות במדינת ישראל. בשנת 2010 ראה אור ספרו שהוא תוצא של מחקרים העוסקים בנגישותן של קבוצות שונות, בהן מהגרי עבודה ועולים, לשירותי בריאות.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dani Filc, The Political Right in Israel, Routledge, 2010.
  • Dani Filc, Circles of exclusion: the politics of health in israel, cornell university press, 2009.
  • Dani Filc, The political right in israel: diiferent faces of jewish populism, Routledge, 2010.
  • פופוליזם והגמוניה בישראל, רסלינג, תל אביב, 2006.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]