לדלג לתוכן

מרכז אדוה

מרכז אדוה
حول مركز أدفا
Adva Center
סמליל המרכז
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מוסד ללא כוונת רווח
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
יו"ר פרופ' יוסי דהאן
מנכ"ל יובל ליבנת
דקאן ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי
מיקום
מיקום ת.ד. 36529, מקוה ישראל 8, תל אביב, 61364 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°03′44″N 34°46′29″E / 32.062166666667°N 34.774638888889°E / 32.062166666667; 34.774638888889
www.adva.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרכז אדוה הוא מכון לחקר החברה הישראלית, הדוגל בגישה כלכלית-חברתית סוציאל-דמוקרטית. המרכז נוסד בשנת 1991 על ידי פעילים משלוש תנועות חברתיות: התנועה לשוויון של יהודים מזרחים, התנועה הפמיניסטית והתנועה לשוויון זכויות לאזרחים ערבים.

המייסדת והמנהלת הראשונה של מרכז אדוה היא ברברה סבירסקי, אותה החליפה בשנת 2019 עו"ד נוגה דגן-בוזגלו כמנכ"לית מרכז אדוה; החל מאוקטובר 2020 המנכ"ל הוא יובל ליבנת. המנהל האקדמי הוא ד"ר שלמה סבירסקי ויו"ר הוועד המנהל הוא פרופ' יוסי דהאן.

המכון מתמקד בחקר המדיניות החברתית בישראל וניתוחה. הוא מפרסם דו"חות תקופתיים[1], ומאז 1998 מוציא דו"ח שנתי על תמונת המצב החברתי בישראל. הדו"חות של מרכז אדוה בוחנים את העוני והפערים הכלכליים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית[2] ואת השירותים החברתיים הציבוריים בישראל. המרכז מנתח את המדיניות הכלכלית חברתית בישראל מתוך שאיפה לצמצום פערים כלכליים. הוא עוסק בתחומים של תקציב המדינה, המיסוי והשירותים החברתיים – חינוך, בריאות, דיור, רווחה ותחבורה ומפרסם המלצות למדיניות בהתאם לעמדותיו – חיזוק מדינת הרווחה והגדלת ההוצאה הציבורית על חינוך, דיור, תשתיות ובריאות. חוקרי המרכז המליצו על העלאת מס חברות, לפחות כהוראת שעה, על מנת שמימון ההוצאות של מלחמת לבנון השנייה לא ייפול על השכבות החלשות באוכלוסייה[3].

בנוסף, המרכז בוחן את המדיניות הממשלתית, ובמרכזה את תקציב המדינה, באמצעות פרויקט ניתוח תקציב המדינה, שיוצא לקראת העברת התקציב, ומתריע על אי-שוויון בחלוקת עוגת התקציב, כמו גם על אפליה תקציבית של קבוצות שונות, בהן ישראלים יוצאי אתיופיה והבדואים בישראל.

הטמעת חשיבה מגדרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1997 המרכז מקדם את רעיון הטמעת החשיבה המגדרית במדיניות ובתקציבי הממשלה והרשויות המקומיות[4][5]. העבודה של המרכז משלבת עבודת שטח, מחקר וקידום מדיניות[6][7]. במסגרת זאת, יזם המרכז, הקמת קואליציה של ארגוני נשים, גופים אקדמיים וארגוני חברה אזרחית לקידום הטמעת חשיבה מגדרית בתקציבים ובמדיניות – "פורום נשים לתקציב הוגן". הפורום החל לפעול באוגוסט 2004. בעקבות פעילות המרכז החליטה הממשלה בשנת 2014 על אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל, וכן הוחלט על יישום הדרגתי של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה והטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי התקצוב[8].

בשנת 2015 הגה מרכז אדוה את תוכנית התקציב המגדרי, הקובעת כי כל משרד ממשלתי יפרט את חלוקת המשאבים השנתית על פי ראייה מגדרית. על פעילות זו כלל מגזין דה מרקר את מרכז אדוה ואת המנכ"לית ברברה סבירסקי ברשימת 100 המשפיעים לשנת 2015[9].

פנסיית חובה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז אדוה היה שותף לקידום חקיקת חוק פנסיה חובה בשנת 2010 וכן לביקורת, לצד פורום החוסכים לפנסיה וארגונים נוספים, על השלכות הפרטת החיסכון הפנסיוני על החוסכים המתבטא בתשלום דמי ניהול גבוהים הנוגסים בכ-30% של הקצבה לחוסכים. כן מבקר המרכז את מערך הייעוץ הפנסיוני הנשלט על ידי בנקים וחברות ביטוח המרכז מקיים סדנאות לחינוך עובדים על חשיבות חיסכון בפרישה ועל היתרונות והחסרונות של אלטרנטיבות שונות[10].

המרכז הפיק סדרת מסמכי מדיניות בנושא מערכת החינוך בישראל, בעיות באופן תקצובה ואי השוויון הגבוה המאפיין אותה[11][12]. במסמך יעדים לתיקון החינוך שפורסם באוגוסט 2011 מציע המרכז קוים לרפורמה מקיפה[13].

חיזוק מערכת הבריאות הציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז אדוה מנטר את תקצוב מערך הבריאות, את מה שהוא מגדיר כשחיקה בתקציב סל הבריאות ואת מגמות ההפרטה והעלייה בתשלומי משקי הבית על שירותי בריאות ואי השוויון שהן יוצרות[14].

בשנת 2012 עתר המרכז עם עמותות נוספות בבג"ץ נגד ההיתר להפעיל בבית החולים העתידי באשדוד שירותי רפואה פרטית בתשלום, בטענה כי יפגע בזכות לבריאות של אלה שאינם מסוגלים לשאת בתשלום לעניין בחירת רופא. העתירה נדחתה, בשל טענה לשיהוי העתירה למשך זמן רב לאחר פרסום ההיתר, ובנוסף לא הוכח כי ההיתר אכן יפגע בזכותם של השכבות החלשות, והעותרים חויבו בהוצאות משפט בסך של 45,000 ש"ח[15].

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפרסם דו"ח דו שנתי בשם "מחיר הסכסוך". הפרסום קושר בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לצמיחה הכלכלית של ישראל, תקציבה, התפתחותה החברתית, חזונה ומצבה הבינלאומי[16].

אי-שוויון חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז עוסק בפערים בין העשירים לעניים במדינה, וכן בין אשכנזים למזרחים[17][18][19]. המרכז פרסם דו"ח המציע פתרון למשבר הדיור בישראל בעזרת דיור ציבורי אוניברסלי[20][21]. בשנת 2020 פרסם המרכז דו"ח המראה שיפור קל בפערי שכר מגדריים בישראל, עם זאת, הוא מצביע על כך שהפערים המגדריים בשכר לשעה כמעט ולא הצטמצמו בעשור האחרון[22].

בשנת 2006 קיבל המרכז את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג של האגודה לזכויות האזרח[23].

ביקורת על פעילות המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלן פרופ' דן בן-דוד כתב כי על-אף שלעיתים עמדותיו זהות לאלו של מרכז אדוה, המרכז "מעגל פינות באופן שיטתי במשך שנים כאמצעי לקידום השקפת עולמו"[24]. ביקורת דומה נמתחה מצד עיתונאים כלכליים, לפיה דו"חות המרכז מגמתיים ונוטים להציג את הנתונים באופן שתומך באידאולוגיה החברתית-כלכלית של החוקרים[25].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אחד הדו"חות הוזכר בדברי השופט אדמונד לוי, בג"ץ 11075/04 דוד גרבי ואחרים נ' שרת החינוך התרבות והספורט – יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, עמוד 39
  2. ^ רותי סיני, דו"ח: פערים בשכר, בחינוך, בבריאות ובפנסיה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007
    רותי סיני, דו"ח מרכז אדוה: עלייה בפריון העובדים, ירידה בחלקם בעוגת ההכנסות הלאומיות, באתר הארץ, 28 באפריל 2007
  3. ^ חיים ביאור, מרכז אדוה:על השכבות החזקות להשתתף במימון המלחמה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006
  4. ^ אתר למנויים בלבד ברברה סבירסקי, התקציב המגדרי משנה את חיינו, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2018
  5. ^ שוויון מגדרי ברשויות המקומיות
  6. ^ יעל חסון, מיטל סטרול, שירה פנחס, ולריה סייגלשיפר, הטמעת חשיבה מגדרית במדיניות המוניציפלית: יוזמות והישגים, מרכז אדוה, 2016
  7. ^ ברברה סבירסקי, מה לנשים ולתקציב המדינה, מרכז אדוה, 2002
  8. ^ חפשו את האישה בתקציב המדינה מרכז אדוה, נובמבר 2014
  9. ^ 100 המשפיעים - הלובי החברתי באתר themarker‏, 6 בספטמבר 2015
  10. ^ שלמה סבירסקי וברברה סבירסקי, כספי הפנסיה: מביטחון לעובדים לביטחון להון, מרכז אדוה, 2009
  11. ^ שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו, בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת, מרכז אדוה, 2009
  12. ^ נוגה דגן-בוזגלו, היבטים של הפרטה במערכת החינוך, מרכז אדוה, 2010
  13. ^ שלמה סבירסקי ונוגה דגן-בוזגלו, יעדים לתיקון החינוך, מרכז אדוה, 2011
  14. ^ אתר למנויים בלבד ברברה סבירסקי, מערכת הבריאות זקוקה לעירוי תקציבי דחוף, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2018
  15. ^ בג"ץ 2114/12 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל, ניתן ב־כ"ז באב תשע"ב
  16. ^ חשבון בבקשה: המחיר הכלכלי של האחזקה ביהודה ושומרון, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2017
  17. ^ דנה ירקצי‏, רבע מהמשפחות קרובות לעוני, פערי ענק בין העשירונים: תמונת אי השוויון, באתר וואלה, 20 בפברואר 2020
  18. ^ דוד רגב, העשירים מרוויחים פי 14 מהעניים, באתר ynet, 29 בדצמבר 2003
  19. ^ משבר המעמד הבינוני, דוד רגב, עיתון ידיעות אחרונות, 14 בדצמבר 2008
  20. ^ האופציה הציבורית בדיור: דיור ציבורי אוניברסלי כמענה למשבר הדיור בישראל, באתר מרכז אדוה
  21. ^ מרכז אדוה: לשליש מהציבור אין דירה, פערי ענק בין העשירונים באתר מרכז הנדל"ן, 31 במרץ 2019
  22. ^ מרכז אדוה - פערי שכר מגדריים בישראל: תמונת מצב 2020 באתר gendersite‏, 13 ביוני 2020
  23. ^ רשימת מקבלי הפרס באתר האגודה לזכויות האזרח
  24. ^ דן בן-דוד, מדע בדיוני, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
  25. ^ אסף צימרינג, די לעגל פינות, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2010