דנסאק
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מזון, תבשיל עז, מנת כבש, קארי הודי  |
| מטבח |
המטבח הפארסי |
| מוצא |
הודו |
| מרכיבים עיקריים |
בשר טלה |
  | |
דַנְסַאק (בגוג'אראטית: ધાનશાક; באנגלית: Dhansak) הוא מאכל הודי פופולרי, שמקורו בקרב הקהילת הפארסים.[1] הוא משלב אלמנטים מהמטבח הפרסי והגוג'אראטי.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנסאק מכינים על ידי בישול בשר כבש או עיזים עם תערובת של עדשים וירקות. המאכל מוגש עם אורז לבן מקורמל, תבלינים שלמים ובצל מקורמל.
הטכניקה של הרחבת מרכיב יקר יחסית (בשר) על ידי שילובו עם ירקות ו/או עדשים באותו מתכון מופעלת באופן נרחב בבישול הפרסי. ("דאן" הוא מאכל דגנים גוג'אראטי המוזכר בספר השירה "קנהאדדה פראבנדה" (אנ') בשנת 1455.[2] "סאק" (נגזר מהמילה הגוג'אראטית "שאק" שפירושה ירקות או ירקות מבושלים). האלמנט הגוג'אראטי במתכון הוא השימוש הליברלי במגוון של תבלינים בכלל ותבלינים הודיים בפרט, בניגוד למתכונים האיראניים היותר נימוחים.
בבתי אנשי הפארסי, דנסאק מבושל באופן מסורתי בימי ראשון[3] בשל זמן ההכנה הארוך הנדרש לבישול העדשים והירקות למעיכה (בימים שלפני שימוש בבישול בסיר לחץ).
דנסאק נאכל תמיד גם ביום הרביעי לאחר מותו של קרוב אחד. לא צורכים בשר במשך שלושה ימים לאחר המוות ודאנסק משמש כדי לשבור את ההתנזרות הזו ביום הרביעי. לפיכך, דנסאק אף פעם לא מוגש באירועים משמחים כמו פסטיבלים וחתונות.
רכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנסאק עשוי על ידי בישול קוביות כבש עם תערובת של עדשים וירקות שונים כאמור. באופן מסורתי, משתמשים בארבע סוגי עדשים (ארהר דאל, בנגל גרם או צ'אנה דאל, מסאור דאל אדום ומסור דאל חום), אך ניתן להשמיט או להחליף אחת או יותר מסוגי העדשים. הירקות כוללים תפוחי אדמה, עגבנייה, חציל, דלעת ועלי גרגרנית יוונית. שוב, ניתן להשתמש בתחליפים, כגון דלעת לאפייה ובטטה במקום או בנוסף לתפוח אדמה, זה תלוי אילו ירקות נמצאים בהישג יד. לאחר בישול ממושך במתכון המסורתי (או שימוש בסיר לחץ), הירקות הומוגניים פחות או יותר עם העדשים, שגם הם מתפרקים, כך שהתוצאה היא תבשיל סמיך ולא קארי.
המתכון התפתח עם הזמן. הפרסים, חסידי הזורואסטריזם, הגיעו למערב הודו כפליטים דתיים במאה ה-8 לספירה, לאחר הכיבוש הערבי של פרס ונפילת האימפריה הסאסאנית בשנת 651 לספירה. הם הביאו איתם את מסורת בישול הבשר עם עדשים ו/או ירקות. עם זאת, עגבניות, צ'ילי, דלעת ותפוחי אדמה הם ילידי אמריקה ולא היו מוכרים בהודו עד זמן מה לאחר שהפורטוגלים (אשר בתורם קיבלו אותם באמצעות סחר עם ספרד) הביאו אותם להודו במאה ה-16 לספירה.
הדנסאק מתובל בתערובת תבלינים הנקראת "דנסאק מסאלה", הדומה לגאראם מסאלה, אלא שהתבלינים הנבחרים יותר ארומטיים ומתוקים ולא חריפים. קינמון, הל, ציפורן, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר מיובש, זרעי כוסברה וזרעי כמון. בצל ושום מושחמים כדי לשמש כבסיס לתבשיל, ועלי כוסברה, צ'ילי ירוק ועלי נענע משמשים כקישוט. בעוד "דנסאק מסאלה" נמכר כתערובת מוכנה.
גרסאות של מתכונים בינלאומיים לדנסאק משתמשות לפעמים בנתחי אננס כדי לספק טעם מתוק,[4] אבל מתכונים הודיים מסורתיים מעדיפים את השימוש בדלעת, קישואים או בטטה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tanya M. Luhrmann (1996). The Good Parsi: The Fate of a Colonial Elite in a Postcolonial Society. Harvard University Press. pp. 37–. ISBN 978-0-674-35676-4. נבדק ב-28 בספטמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Achaya, K. T. (1997). Indian Food: A Historical Companion. Oxford University Press. p. 140. ISBN 0195644166.
- ^ Jeroo Mehta (1973). 101 Parsi Recipes. Popular Prakashan. pp. 73–. ISBN 978-81-7991-367-3. נבדק ב-28 בספטמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fodor's (3 בנובמבר 2009). Fodor's England 2010: with the Best of Wales. Random House Digital, Inc. pp. 495–. ISBN 978-1-4000-0861-2. נבדק ב-28 בספטמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה)