האגודה לתרבות ולמדע של היהודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד השער של "כתב העת לחכמת ישראל" (Zeitschrift für Die Wissenschaft des Judentums) משנת 1822

האגודה לתרבות ומדע של היהודיםגרמנית: Verein für die Cultur und die Wissenschaft der Juden) נחשבת לצעד הראשון של מדעי היהדות באקדמיה המודרנית, בניסיונם של חוקרים יהודיים להגדיר ולפתח תחום אקדמי מחקרי עצמאי: חכמת ישראל. האגודה הוקמה על ידי מספר משכילים יהודים-גרמנים על רקע פרעות "הפ-הפ"פרעות שהחלו בבוואריה באוגוסט 1819. בין המייסדים: יום טוב ליפמן צונץ, אדוארד גנז (בן למשפחה יהודית עשירה מברלין, אף הוא דוקטור למשפטים ומתלמידיו של הפילוסוף הגל), משה מוזר (איש עסקים), עמנואל וולף, לודוויג מרקוזה והיינריך היינה.

מטרת האגודה הייתה לקרב את היהודים לתרבות הכללית מבלי להתנתק מדתם ולהתנצר. האגודה שאפה לעסוק במחקר ההיסטוריה, הספרות, הדת וההוויה היהודית, תוך חינוך דור צעיר כך שבאמצעות "תרבות וחינוך יביאו את היהודים ליחסים הרמוניים עם האומות והתקופה בה הם חיים". חברי האגודה, מהם כחמישים מחשובי ההוגים היהודים ובכללם היינריך היינה, שכינה את המייסדים "ישראל הצעיר", ניהלו דיונים על הדרך שבה יש לפעול, נושאים הראויים לשינוי במנהגים ודרך התנהלות חיי היהודים, וכיצד להנחיל תרבות זו לצעירים יהודים, אשר יצאו מהגטו הרוחני והפיזי מבלי צורך להמיר את דתם. ככלל ראשון קבעו לעצמם שלא יתנצרו. באופן מעשי ייסדו כתב עת בעריכתו של צונץ, הקימו מכון מחקר וניהלו בית ספר.

למרות השאיפות הגדולות הם חסרו את הכריזמה הדרושה להרים משא זה. חלק מהדיונים שלהם עסקו בסוגיות פילוסופיות מבית מדרשו של הגל ואף קשרו קשר עם מרדכי מנואל נח, אבי הרעיון להקמת מדינה יהודית במדינת ניו יורק בארצות הברית ("אררט"). הם גם לא חסכו בביקורת עצמית שהייתה נגועה בסטריאוטיפים של שנאת ישראל. ד"ר צבי גרץ, ההיסטוריון היהודי בן תקופתם, כתב עליהם בספרו "דברי ימי ישראל":

"כי הם בנו מגדלי-אוויר וכי "אגודת התרבות" לא רכשה לה כל השפעה (...) היינה בהגיעו לתרבות הרוח, לגלג עליהם".

עיתונם נסגר לאחר שנה מחוסר תקציב. אדוארד גנז נטש את הדרך והתנצר אחרי מאבק ארוך להשגת משרה באוניברסיטה. בשנת 1829 באה האגודה לקִצהּ. צונץ המשיך בדרכה של האגודה בהמשיכו לעסוק ולפתח את "המדע של היהודים" או "חכמת ישראל" (Wissenschaft des Judentums).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל ברנר ואחרים, תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרך ב': אמנציפציה ואקולטורציה, 1780-1871, מרכז זלמן שזר, 2000.
  • רחל ליבנה-פרוידנטל, האיגוד: חלוצי מדע היהדות בגרמניה, מרכז זלמן שזר ומכון ליאו בק, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.