האויב שבפנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האויב שבפנים
Resident Evil
Reevil.jpg
כרזת הסרט בישראל
מבוסס על Resident Evil
בימוי פול וו. אס. אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פול וו.ס. אנדרסון
ג'רמי בולט
ברנד איצ'ינגר
סמואל הדידה
תסריט פול וו.ס. אנדרסון
עריכה אלכסנדר ברנר
שחקנים ראשיים מילה יובוביץ'
מישל רודריגז
אריק מביוס
ג'יימס פיורפוי
הייקי מקטש
ג'וזף מיי
אינדרה אובה
קולין סלמון
מוזיקה מרקו בלטרמי
מרילין מנסון
צילום דייוויד ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה
הממלכה המאוחדת
חברת הפקה Constantin Film
New Legacy Films
Davis Films
Impact Pictures
חברה מפיצה Screen Gems
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 12 ביולי 2002
משך הקרנה 100 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט אימה, סרט מדע בדיוני, גירלס ויד' גאנס, סרט זומבים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 33 מיליון דולר
הכנסות 103 מיליון דולרים
הכנסות באתר מוג'ו residentevil
סרט הבא האויב שבפנים: אפוקליפסה
סרטים בסדרה האויב שבפנים
האויב שבפנים: אפוקליפסה
האויב שבפנים: השמדה
האויב שבפנים: החיים שאחרי
האויב שבפנים: הגמול
האויב שבפנים: פרק הסיום
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האויב שבפניםאנגלית: Resident Evil) הוא סרט אימה-פעולה אמריקאי משנת 2002, שבוים ונכתב על ידי פול וו.ס. אנדרסון. בסרט מככבים מילה יובוביץ', מישל רודריגז, אריק מביוס, ג'יימס פיורפוי, הייקי מקטש, ג'וזף מיי וקולין סלמון. זהו הסרט הראשון בסדרת האויב שבפנים, המבוסס על משחקי הישרדות האימה Resident Evil של חברת קאפקום.

הסרט לוקח אלמנטים מהמשחק הראשון והשני, ועוקב אחרי אליס הסובלת מאמנזיה וקבוצת חיילי קומנדו מתאגיד אמברלה כשהם מנסים לבלום את התפשטותו של נגיף הטי במתקן מחקר תת-קרקעי. הסרט קיבל ביקורות מעורבות מהמבקרים וזכה להצלחה בקופות עם הכנסות של למעלה ממאה מיליון דולרים.

לסרט נוצרו חמישה סרטי המשך: "האויב שבפנים: אפוקליפסה" (2004), "האויב שבפנים: השמדה" (2007), "האויב שבפנים: החיים שאחרי" (2010), "האויב שבפנים: הגמול" (2012) ו"האויב שבפנים: פרק הסיום" (2017).

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאגיד אמברלה מחזיק ברשותו מתקן למחקר גנטי הנקרא "הכוורת" בתחתית העיר הבדיונית ראקון סיטי. עם תחילת הסרט, אדם מסתורי גונב מתוך המתקן את נגיף הטי המהונדס גנטית והנוגדן שלו, בעוד הוא משחרר קפסולה לתוך המתקן וגורם להתפרצות הנגיף. כתגובה לכך, מערכת הבינה המלאכותית "המלכה האדומה" אוטמת את המתקן והורגת את האנשים שבתוכו.

אליס מתעוררת בשירותים של אחוזה נטושה עם אמנזיה זמנית. היא נתקלת באדם לא ידוע שתוקף אותה בזמן שקבוצת חיילי קומנדו בהנהגת ג'יימס שייד פורצת לאחוזה. התוקף מוחזק באזיקים אך משחררים אותו כשהוא מתגלה כמאט אדיסון, שוטר ממשטרת ראקון סיטי. אליס ומאט מאולצים לרדת לתוככי מתקן אמברלה יחד עם הקבוצה. הקבוצה מוצאת אדם נוסף שסובל מאמנזיה העונה לשם ספנס ומסבירה שכל חבריה מועסקים בידי תאגיד אמברלה ושאליס וספנס נשכרו לשמור על הכניסה למתקן מתחת לאחוזה.

בחדרה של המלכה האדומה, מערכת הגנה הורגת את מפקד היחידה ושלושה מחבריה. למרות בקשותיה של המלכה האדומה מהם לעזוב, קפלן מנטרל את מערכותיה - מה שגורם לפתיחת דלתות הכוורת. הדבר גורם לשחרורם של הזומבים הכלואים בחדרים ושל היצורים המפלצתיים שנוצרו מניסויים עם נגיף הטי ממתקני הכליאה. כשחברי הקבוצה הנותרים מתקבצים שוב, הם נקלעים למארב של עדר זומבים ובקרב המתחולל הקבוצה מאבדת חבר נוסף, ג'יי.די. ריין המרירה נסוגה עם קפלן וספנס, בעוד מאט ואליס נפרדים והזכרונות מתחילים לחזור אליה. מאט מחפש אחר מידע על אחותו ליסה ומוצא שהיא נהפכה לזומבי. אליס מצילה אותו, והוא מסביר לה שהוא ואחותו הם אקטיביסטים בנושא סביבתנות ושליסה הסתננה לתוך הכוורת כדי להבריח הוכחות לניסויים בלתי חוקיים. אליס נזכרת שהיא הייתה אשת הקשר של ליסה בתוך הכוורת אך לא אומרת זאת למאט.

הניצולים מתאחדים בחדרה של המלכה האדומה, וחברי הקומנדו מסבירים שיש להם שעה אחת לפני שהכוורת אוטמת אותם בפנים באופן אוטומטי. אליס וקפלן מפעילים מחדש את המלכה האדומה כדי למצוא דרך יציאה. כדי לאלץ אותה לשתף פעולה, הם מפעילים השבתה אוטומטית מרחוק. כשהם נמלטים ממנהרות התחזוקה, הזומבים אורבים להם וג'יי.די. שהפך לזומבי נושך את ריין. כולם מגיעים לחוף מבטחים חוץ מקפלן, שמופרד מהקבוצה לאחר שננשך. אליס נזכרת שנותר נגיף טי במעבדה, אך מוצאת שהוא נעלם. ספנס נזכר שהוא גנב את הנגיף ושיחרר אותו במכוון אחרי ששמע את שיחתן של ליסה ואליס ומחק את זכרונה בטרם החביא את נגיף הטי על רכבת המילוט מהכוורת. הוא מפנה עורף לשאר חברי הקבוצה אך ננשך בידי זומבי וכולא אותם במעבדה. הוא משיג חזרה את נגיף הטי אך נהרג בידי מפלצת אימתנית ששוחררה בידי המלכה האדומה. המלכה האדומה מציעה לחוס על חייהם של אליס ומאט אם יהרגו את ריין הנגועה. כשהמפלצת עושה את דרכה אליהם מתרחשת נפילת מתח נוספת ודלת המעבדה נפתחת בידי קפלן, שהשבית את המלכה האדומה כדי לפתחה. הקבוצה עושה את דרכה לרכבת, היכן שאליס משיגה את הנגיף והורגת את ספנס שהפך לזומבי, לפני שנמלטת עם האחרים.

על הרכבת, הם מזריקים לריין ולקפלן את הנוגדן. אולם, המפלצת מתחבאת על הרכבת ומתקיפה אותם - שורטת את מאט והורגת את קפלן. אליס מביסה את המפלצת ומאט מותקף בידי ריין הזומבית. הוא הורג אותה, וראשה פוגע במתג שפותח את הדלת ומפיל את המפלצת מתחת לרכבת, מה שהורג אותה. באחוזה, פצעיו של מאט מחמירים ואט אט הוא עובר מוטציה. לפני שאליס מצליחה לתת לו את הנוגדן, דלתות האחוזה נפרצות וקבוצת מדענים תופסת אותם. הם לוכדים אליס ולוקחים את מאט לצורך הפעלת "תוכנית נמסיס". הם מגלים שהכוורת נפתחת מחדש לצורך חקירת התקרית.

זמן מה לאחר מכן, אליס מתעוררת בבית חולים בראקון סיטי כשהיא אזוקה למיטת חולים. לאחר שהיא נמלטת, היא יוצאת החוצה ומגלה שהעיר נטושה לגמרי ונמצאת בחורבות. הסרט מסתיים כשאליס לוקחת רובה ציד מרכב משטרתי נטוש כשהמצלמה מתרחקת כדי להראות את מצב העיר.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרום הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, סרטי סוני וקאפקום אישרו סרט המבוסס על סדרת המשחקים כאשר ג'ורג' רומרו חתום כבמאי ותסריטאי. התסריט של רומרו נסב סביב העלילה של תקרית ארקלאי וכלל דמויות ממשחקי הווידאו, ביניהם כריס רדפילד, ג'יל ולנטיין, בארי ברטון, רבקה צ'יימברס, אדה וונג ואלברט וסקר. סוף הסרט היה דומה לזה של משחק הווידאו המקורי.[1] אולם, התסריט של רומרו לא אושר וההפקה הופסקה.[2] מפיק קאפקום יושיקי אוקמוטו הסביר לעורכי Electronic Gaming Monthly ש"התסריט של רומרו לא היה טוב, אז רומרו פוטר".[3] בפברואר 2000, חשף רומרו בריאיון למגזין "DGA" כי "אני לא חושב שהם היו ברוח של משחק הווידאו, ורצו להפוך את זה לסרט מלחמה, משהו כבד יותר ממה שחשבתי שצריך להיות. אז אני חושב שהם פשוט אף פעם לא אהבו את התסריט שלי".[4] כשהתסריט של רומרו היה קרוב לעיבוד של המשחק, אך לא במלואו, חברת קאפקום האמינה שמעריצים ירגישו כי הסרט השתנה יותר מדי מהמשחק ושמצטרפים חדשים לא יאהבו את הסרט.[4]

פול וו.ס. אנדרסון נשכר על ידי סוני לכתוב את התסריט, שהועדף בסופו של דבר על זה של רומרו.[4] בסוף 2000, אנדרסון הוכרז כבמאי וכותב, והסרט נכנס לשלבי הפקה מחודשים.[5] אנדרסון אמר שהסרט לא יכלול כל קשר עם סדרת משחקי הווידאו.[6]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2001, מישל רודריגז, ג'יימס פיורפוי ומילה יובוביץ' היו הראשונים שנשכרו לפרויקט. דייוויד בוריאנז נועד לגלם את השוטר מאט אדיסון, עם זאת, הוא דחה את התפקיד כדי להמשיך לעבוד בסדרה אנג'ל.[7] התפקיד של מאט אדיסון עבר לאריק מביוס שלוהק במרץ 2001 יחד עם הייקי מקטש, אשר קיבלה את תפקיד אחותו של מאט שעובדת במתקן הכוורת.

הפקה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מרץ 2001, נמסר כי מחצית מהסרט יצולם באולפני אדלרסהוף בברלין וסביבותיה.[8] ב-5 במרץ 2001 החלו הצילומים במקומות רבים, ביניהם תחנה בלתי גמורה של הרכבת התחתית של ברלין וארמון לינדשטדט.[9] אתרי הצילומים כללו את אחוזת ספנסר והכוורת. סוף הסרט בראקון סיטי צולם בטורונטו, קנדה.[10]

לחן הסרט והפסקול הולחנו על ידי קלינט מנסל, מרקו בלטרמי ומרילין מנסון[11] במהלך אמצע 2001.

כאשר הסרט נחשב פריקוול למשחקים, הסרט במקור נקרא "האויב שבפנים: גראונד זירו",[8][12] אולם השם הוסר בגלל פיגועי 11 בספטמבר.[12] התסריט הראשוני לסרט ממרץ 2001 גילה כי אליס וריין היו ראשי צוות קומנדו שנשלחו כדי למנוע התפרצות נגיף מלהתפשט לשאר העולם.[13] דמותה של המלכה האדומה נוספה לעלילת הסרט כמחווה ל"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" של לואיס קרול.

במהלך ההפקה, רקדנים מקצועיים נשכרו כדי לשחק זומבים מפני שהייתה להם שליטה טובה יותר על תנועות הגוף שלהם.[12] בשעה שנעשה שימוש באפקטים ממוחשבים על חלק מהזומבים, כמה מהופעותם של האלמתים בוצעו באמצעות עבודת איפור, כשתנועות הגוף שלהם נקטו בשיטת לסה פר, בהתאם למצב הריקבון של הגופה. בזמן הצילומים, היה מחסור בכוח אדם שבו הרקדנים לא היו זמינים מספיק כדי לייצג את המספרים הדרושים של המתים, עם זאת חלק מהמנהלים של מקאפקום וכמה מהמפיקים של הסרט כולל ג'רמי בולט הסכימו לעשות הופעת קמע.[12]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט התקבל היטב על ידי קהל המעריצים של משחקי הווידאו, אבל התקבל בצורה שלילית על ידי מבקרי הקולנוע עם דירוג של 34% באתר Rotten Tomatoes בהתבסס על 121 חוות דעת, בציינו ש"כמו שאר העיבודים הקולנועיים למשחקי מחשב, גם האויב שבפנים הוא צעקני, אלים, נוסחתי מדי ונדוש".[14]

רוברט אלדר משיקגו טריביון ציין שהסרט "מעדכן את ז'אנר סרטי הזומבים עם מסר אנטי-ממסדי, בזמן שעדיין הוא מפחיד את קהל הצופים ומספק סצינות פעולה מותחות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Romero, George A.; Grunwald, Peter (7 באוקטובר 1998). "Resident Evil Original Screenplay". Dailyscript.com. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  2. ^ "Resident Evil Film News". Computerandvideogames.com. 27 בינואר 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-10-11. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  3. ^ "Deep Dark Thoughts". Houseofhorrors.com. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  4. ^ 1 2 3 "TNMC Movie News: Resident Evil". tnmc.org. 29 בנובמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-2013-07-07. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2006. 
  5. ^ "Info & Tidbits On Resident Evil". Rotten Tomatoes. Flixster. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  6. ^ "Resident Evil Director explains character and story line changes. Details and explanations...". News Spong. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2008. 
  7. ^ "David Boreanaz cast in". countingdown.com. 14 במרץ 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  8. ^ 1 2 "Shooting Locations for "Resident Evil"". countingdown.com. 14 במרץ 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  9. ^ "Resident Evil". Rotten Tomatoes. Flixster. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  10. ^ "Filming Locations for Resident Evil". Internet Movie Database. Amazon.com. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  11. ^ "Marilyn Manson Talks About Scoring Film". countingdown.com. 15 בנובמבר 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2007. 
  12. ^ 1 2 3 4 "Small Title Change". countingdown.com. 11 באוגוסט 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  13. ^ "Official Information Released". countingdown.com. 16 במרץ 2001. אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2007. 
  14. ^ "Resident Evil (2002)". בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2007.